מהביטקוין הראשון שרכש ב-9 דולר ועד לעזיבה המפתיעה: מייסד האת'ריום בראיון

אנת'וני די־יוריו הוא אחד מיזמי הקריפטו העשירים בעולם ומי שייסד את המתחרה החזק ביותר לביטקוין, האת'ריום • בראיון בלעדי הוא מספר מדוע עזב את התחום בפתאומיות, למה הוא מסתובב עם מאבטחים ולמה הוא חושב שהמטבעות הדיגיטליים הם הבשורה החשובה ביותר לאנושות

אנת'וני די־יוריו / צילום: Cole Burston/Bloomberg via Getty Images
אנת'וני די־יוריו / צילום: Cole Burston/Bloomberg via Getty Images

כשאנתוני די־יוריו רכש את הביטקוין הראשון שלו ב־2012, הוא היה שווה 9.73 דולר. זו היתה השקעה לא רעה: בפברואר 2018, די־יוריו נכנס לרשימת 20 האנשים העשירים בקריפטו של פורבס, שהעריך את הונו במיליארד דולר. בשנים שעברו מאז, הקריפטו נסק: מאז 2018 האת'ריום, המטבע שהיה בין מייסדיו, שילש את שוויו. כיום, שווי השוק של האת'ריום עומד על כ־385 מיליארד דולר, והוא המטבע הקריפטוגרפי השני בשימושו לאחר הביטקוין. הביטקוין, מאז 2018, הכפיל את שוויו פי 5,000 והגיע לשווי של כמעט 50 אלף דולר. ואז, קרה דבר מוזר.

די־יוריו, שלא מוכן לחשוף את שוויו המלא אבל מוערך בכמה מיליארדי דולרים, החליט לפרוש. הוא הודיע בחודש שעבר שהוא עוזב את עולם הקריפטו ומוכר את החברה שהקים, Decentral, המפתחת טכנולוגיות בתחום (את התשלום עבורה, אגב, המוערך בכמה מאות מיליוני דולרים, הוא מבקש לקבל בכסף אמיתי). הודעת הפרישה שלו טלטלה את הענף, שהוא נחשב לאחד החלוצים החשובים בו.

אנתוני, מה קרה?
"אני חושב שהקריפטו הוא רק חלק קטן מהשינוי שעובר העולם, ואני רוצה לפתור בעיות גדולות יותר", הוא מספר בראיון בלעדי לגלובס, רגע אחרי הודעת הפרישה הדרמטית. "אני רוצה לשרת את העולם. אני נהנה לשרת אנשים, לעשות אותם מאושרים ולפתור בעיות".

מבולבלים? איך מייצרים מטבעות דיגיטליים ומהו השינוי הגדול שבדרך

אבל זו לא הייתה רק החלטה מקצועית. די־יוריו הודה שהוא חושש לביטחונו האישי. כשהחל לצבור הון משמעותי, שכר צוות אבטחה פרטי שליווה אותו לכל מקום. כעת הוא סבור שמעבר לתחום אחר יכול לסייע לו לישון טוב יותר בלילה. "ברור שאני זקוק לצוות אבטחה", הוא מוסיף, "הכסף שלי לא יושב בבנק, הוא כולו אצלי, וצריך להגן עליו. רובנו שמים את הכסף בבנק ואנחנו יכולים לישון בשקט, אבל אני בחרתי לשמור את כל הכסף בארנק בבית - אלו המשמעויות של זה". די־יוריו מתייחס לכך שמטבעות דיגיטליים מוחזקים ב"ארנק" מוצפן, שיושב על מחשב או טלפון סלולרי. וכשהאחזקה שלך מגיעה למיליארדי דולרים ויושבת על שולחן בחדר העבודה - זו כבר בעיה.

אז ככה ייראה העתיד? אנשים יוותרו על שירותיו של הבנק ויסתובבו עם ארנק קריפטו וצוותי אבטחה אישיים?
"השוק יצטרך לעבור חינוך. כיום, אנשים עדיין לא מומחים בהצפנה ובשמירה של המפתחות לארנקים. אבל ככל שהשוק ישתכלל, אנשים לא יצטרכו את השמירה של הבנק על הכסף שלהם, הם ישמרו את המפתחות בקומבינציות, למשל ב־50 מקומות מסביב לעולם, שרק צירוף של 30 מהם יאפשר גישה לכסף. זה יפחית את הכדאיות של גורמים שונים לנסות ולהגיע אליהם, וכך למעשה הבטיחות של שמירת הכסף תעלה. אבל לא קל לעשות את זה".

אלו הסיכונים שדיברת עליהם בהודעת הפרישה שלך? או שיש לך חששות נוספים?
"אנחנו מייצרים טכנולוגיה: ארנק וממשקים שונים לעולם הקריפטו. אז אנחנו אמנם לא לוקחים כסף של אנשים אלינו, אבל עדיין, אם משהו לא יעבוד בטכנולוגיה - או שתהיה מתקפה על הטכנולוגיה - אני לא רוצה להיות שם. זה סיכון שאני לא רוצה להיות אחראי לו".

די-לוריו. השוק צריך לעבור חינוך מחדש / צילום: CryptoCanucks YouTube channel צילום מסך מתוך
 די-לוריו. השוק צריך לעבור חינוך מחדש / צילום: CryptoCanucks YouTube channel צילום מסך מתוך

הולוגרמות בעמדת הקבלה

כמו רבים בתעשיית הקריפטו, די־יוריו הוא טיפוס מלא סתירות. מחד, הוא ממייסדי אחד ממטבעות הקריפטו החשובים ביותר, מנגד הוא מתנער כעת מהעולם הזה (גם אם לא מרעיונותיו, כפי שנפרט בהמשך). על פניו, הוא שומר על צניעות: מקפיד על לוק יומיומי, של טי־שירט, משקפי שמש וכובע מצחייה. מנגד, מטה החברה שלו, שעומדת כעת למכירה, ראוותני וכמעט סר טעם: הולוגרמות בקבלה, חדר ישיבות מחופה מסכים קמורים מכל צדדיו שמקרין תמונות של נוף תת ימי, והכניסה למשרדו האישי מעוצבת כתעלה משונה. הפנטהאוז האישי שבו הוא מתגורר, בראש מגדל טראמפ, מורכב למעשה משלושת המפלסים העליונים בבניין, כשהעליון שבהם כולל חלונות ענק מקושתים המשקיפים על הנוף של טורונטו. את הפנטהאוז הוא רכש תמורת 28 מיליון דולר בשנת 2018, כאשר חלקו שולם במטבעות דיגיטליים.

לקריפטו הוא הגיע כמעט במקרה. יליד 1975, הוא הקטן מבין שלושה אחים. אחרי התיכון למד שיווק באוניברסיטת ריירסון הקנדית והשתלב בחברה המשפחתית לייצור דלתות למרפסות, שהעסיקה 120 עובדים. שם, הוא מספר, למד את עקרונות הניהול, שסייעו לו כאשר בהמשך הפך ליזם. העסק המשפחתי נמכר בשנת 2008 ודי־יוריו, שרצה להקים חברה ירוקה וטכנולוגית, הקים חברת קידוח גיאותרמית.

אבל המציאות הכלכלית טפחה על פניו וטיפחה זרעי ספק שהיו בו מילדות: "אחרי משבר הדיור התחלתי להתעניין בכלכלה, בהיסטוריה של הכסף, להקשיב לפודקאסטים", סיפר בראיון לפודקאסט "קריפטו פומפ". "וראיתי הרבה בעיות: מאינפלציה, דרך ממשלות שמתערבות יותר מדי. אף פעם לא אהבתי את בית הספר, אף פעם לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות, הבנתי שאני רוצה חופש".

הרצון לחופש תרגם עצמו לכך שמכר את נכסיו, וחיפש היכן להשקיע אותם. ב־2012 נחשף לביטקוין מפודקאסט שנקרא Free Talk Live, ורכש את הביטקוין הראשון שלו. "חיפשתי קהילה שקשורה לקריפטו על מנת להבין יותר את העולם, ולא היתה כזאת, אז הקמתי אחת", ציין. די־יוריו הקים את קבוצת Bitcoin Meetup של טורונטו, ובפגישה הראשונה שהקבוצה ערכה בפאב הוא פגש את ויטליק בוטרין - המקודד, המייסד, והפנים של רשת הקוד הפתוח את'ריום. די־יוריו הצטרף לבוטרין וסייע לממן את מאמצי הקידוד, והפך לאחד ממייסדי המטבע.

האת'ריום הוצג לראשונה ב־2013 וחולל מהפכה. כיום הביטקוין והאת'ריום הם שני המטבעות המובילים את שוק הקריפטו, כאשר הביטקוין מוביל עם שווי שוק של 905 מיליארד דולר, ואחריו בפער נמצא האת'ריום עם 374.7 מיליארד דולר. עם זאת, בין שני המטבעות שוני מהותי. הביטקוין הושק כמטבע מבוזר, שנועד להעברת ערך בינלאומית, שלא תלויה בבנקים מרכזיים.

האת'ריום הוא פלטפורמה מבוזרת רחבה יותר, שמטרתה לבצע פעילות באמצעות חוזים חכמים שנעשים על ידי אלגוריתם, וכך לעקוף מתווכים. כלומר, במקרה של האת'ריום, המטבע הדיגיטלי הוא רק חלק מהקונספט הכללי של הפלטפורמה. בין מחזיקי האת'ריום והביטקוין יש כיום יריבות משמעותית, שכן הם חוששים שהאחד יתחזק על חשבון השני.

ב־2015 עלה האת'ריום לאוויר ודי־יוריו עזב את המיזם אך המשיך להחזיק כמובן בסכום נאה של מטבעות ואף המשיך לפעול בשוק דרך Decentral, שמפתחת טכנולוגיות בלוקצ'יין (על מה זה בדיוק בלוקצ'יין וכיצד מקודדים וכורים מטבעות דיגיטליים, ראו מסגרת).

"שינוי כל המודלים"

למרות הסערה שחוללה ההכרזה שלו שהוא עוזב את התחום, די־יוריו מבהיר כי הוא עדיין מאמין במהפכה הגדולה שתחום הקריפטו מביא עמו. לדעתו, טכנולוגיית הבלוקצ'יין - היכולת לשמור נתונים באופן מבוזר, כלומר ללא ניהול מרכזי תהיה גדולה יותר מהמצאת האינטרנט: היא תגיע לכל מקום, ותשפיע על החיים של כולנו. "לא מדובר רק במטבעות חדשים", הוא מסביר בהתלהבות, "זה סדר עולמי חדש ושינוי כל המודלים הלא יעילים של העולם העסקי. לכן יש התנגדות עזה לצמיחת הקריפטו: כל מדינה שנפגעת מהסדר הכלכלי העולמי הקיים, יש לה עכשיו אלטרנטיבה לשינוי".

תסביר.
"המודלים העסקיים כיום הם לא יעילים. אני רוצה לבנות מערכות שהן לא 'אנחנו נגדם' ("us against them", א"א), אלא מערכות שמשרתות כמה שיותר בעלי עניין".

את רעיון הביזור של הבלוקצ'יין, הוא שואל לעולם העסקים. "זה שינוי שמצריך שינוי של מנטליות", הוא מסביר ונותן דוגמה: "אני לא לוקח כסף ממשקיעים. בהתחלה זה נראה אולי רעיון טוב, אבל אז יש הרבה מאוד אנשים שיש להם בעיות עם איך שהחברה שלך מתנהלת, לא כי הם חושבים שהיא לא מתנהלת היטב, אלא בגלל שהם רוצים את הכסף בחזרה - ומהר - ואז זה פוגע במימוש מהחזון שלך".

בשביל להצליח, לתפיסתו של די־יוריו, יזמים צריכים לשלוט בחזון שלהם ובעסק שלהם, ולצרף אליהם את מי שרואה את החזון שלהם עין בעין. "האתגר הוא למצוא דרך ליצור אימפקט על כמה שיותר אנשים, העולם צריך מודל של ווין־ווין־ווין של כל בעלי העניין".

אם האמירות של די־יוריו נראות מנותקות מהמציאות, הרי שתי מגמות שהולכות והופכות נפוצות יותר בארה"ב מוכיחות שהוא צודק: רק לפני שנים לא רבות הקריפטו התמצה כמעט רק בביטקוין והיה תחביב של "משוגעים לדבר". כעת הוא נכנס ללב התאגידי של ארצות הברית: יותר ויותר חברות בארה"ב משקיעות את תיק הנוסטרו שלהן בקריפטו (כלומר, תיק ההשקעות העצמי של הון החברה).

טסלה של אילון מאסק היא הדוגמה המוכרת והרעשנית ביותר לכך, אך איננה היחידה ואפילו לא הגדולה ביותר. שורת חברות, ציבוריות ופרטיות, מחזיקות ביחד ביטקוין בשווי של 20 מיליארד דולר בתיק ההשקעות הפרטי שלהן.

מגמה שנייה ומעניינת אף יותר, וזו שמתקשרת לחזונו של די־יוריו, היא שלאט לאט מונפקים מטבעות שאינם רק בעלי ערך כספי, אלא נושאים איתם גם זכויות הצבעה. המחזיקים במטבעות אלו הם בעלי ההשפעה על חברה או פרויקט מסוים, וכאשר צריך לקבל לגביו החלטות, כל מחזיקי המטבעות הם בעלי העניין בפרויקט, ויכולים להצביע. מטבעות אלו למעשה מחליפים את המניות במודל התאגידי המסורתי. פרויקטים אלו עדיין נמצאים בחיתולים, הם סובלים מבעיות רבות, טעויות, וקשיים מול העולמות המפוקחים, אבל הכיוון ברור: אלטרנטיבה לעולם העסקים המסורתי, לבורסה ולכסף.

כספומט ביטקוין באל סלבדור. כבר לא תחביב רק למשוגעים לדבר / צילום: Reuters, Jose Cabezas
 כספומט ביטקוין באל סלבדור. כבר לא תחביב רק למשוגעים לדבר / צילום: Reuters, Jose Cabezas

מדינות המהפכה

דוגמה למהפכה עליה מדבר די־יוריו ניתן לראות באל סלבדור, מדינה שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי. לצד אל סלבדור, ישנן מדינות רבות שכהחלטה ממשלתית, אוספות ביטקוין, בהן אוקראינה ובולגריה. הכל, לדעתו של די־יוריו, קשור לאותו דבר: מדינות שנפגעו מהשיטה שמפעילים הגופים הפיננסיים המרכזיים, מוצאות דרך לעקוף אותה.

"אל סלבדור היא הראשונה ויבואו עוד אחריה, פרגוואי למשל (די־יוריו מייעץ לסנטור בפרגוואי בנושא, א"א). בעולם היום אין שום הצדקה לכך שכל מדינה תחזיק במטבע משלה. מי שיוביל את השינוי הן המדינות שנפגעות מהסדר הכלכלי העולמי הקיים, החלשות שלא מצליחות לפרוץ במערכת המוניטרית העולמית. אז הן פשוט יעקפו אותה. אנחנו נראה את הקריפטו הופך להיות יותר ויותר נפוץ".

זו אכן מהפכה ואל סלבדור היא מגרש משחקים טבעי למהלך הזה. כיום, כלכלת אל סלבדור מתנהלת בעיקר במזומן, כיוון שלכ־70% מהאנשים אין חשבונות בנק או כרטיסי אשראי. העברות כספים שנשלחים הביתה על ידי מהגרים מהווות יותר מ־20% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. לפי החוק, כל אזרח מעל גיל 18 באל סלבדור יקבל ביטקוין בשווי 30 דולר, בתנאי שיוריד את אפליקציית המטבעות הממשלתית הרשמית.

למעשה, מהלך זה יאפשר למדינה לבצע זיהוי ואימות של האנשים במדינה, ולראות את העברות הכספים שלהם לצורך מיסוי, דבר שלא מתאפשר כיום. הביטקוין יהיה מטבע רשמי לצד הדולר האמריקאי שהוא המטבע הרשמי שכיום, המשכורות והפנסיות ימשיכו להיות משולמים בדולרים, וכל מי שמשלם בביטקוין יכול לבחור לקבל אותו אוטומטית בדולרים.

"באל סלבדור אנחנו רואים שלל בעיות, מערכות מושחתות, הרבה דרגי ביניים ושומרי סף שמשרתים בעיקר את עצמם, והנה יש פיתרון לכלכלה טובה יותר: משחררים את העם מהתלות במערכות הבעייתיות, ועכשיו אנשים יוכלו לעשות כסף ולחיות, בלי להיות תלויים במגבלות של המערכות הפיננסיות המסורתיות, יהיו למהלך עוד כל מיני צעדים שיעשו מתוך זהירות ופחד מהשינוי, אבל זה הכיוון", מציין די־יוריו בהתלהבות.

"הסדר העולמי ישתנה. מדינות נוספות שלא קיבלו שירות טוב ונכון מהמערכת הפיננסית הקיימת, מדינות שהמבנה של המערכת הפיננסית הקיימת הגבילה אותן, יצברו כח. ככל שיותר אנשים יהיו "בעלי עניין" במטבעות החדשים, זה יעצים אותם ויאפשר להם לחיות חיים טובים יותר ולהיות חלק מהכלכלה הגלובלית שהופכת להיות יותר גלובלית. יש מדינות בהן דילגו על הטלפון והתקדמו ישר לסלולר כי ההתפתחות של הטכנולוגיה אפשרה את זה, ויש מדינות שבהן הבנק הוא מה שמעכב את האנשים מלהשתתף במשחק הפיננסי, ויש כבר את הטכנולוגיה לפתור את זה. אנשים רוצים מערכת פיננסית שלא תגביל אותם, ואיפה שיהיו מגבלות, יהיה שינוי. פשוט מרבית העולם עדיין לא שם".

"גם אם יש בועה, הכיוון ברור"

למעשה, האת'ריום היה דרכו של די־יוריו לשנות את הסדר העולמי בענף הקריפטו. האת'ריום, שפועל כקוד פתוח, מנסה לשנות את שיטת הכרייה המסורתיות של מטבעות דיגיטליים. הכרייה למעשה מאפשרת רישום וסליקה של עסקאות ברשת הבלוקצ'יין, כאשר הכורים מקבלים את התמורה במטבעות. הקושי בכרייה במתכונתה הנוכחית הוא שהיא מצריכה חשמל, מחשבים בעלי כח מחשוב רב ומשאבים רבים על מנת לעסוק בה, וכך למעשה מרשת מבוזרת הכרייה הופכת את המטבעות לרשת שתלויה בגורמים מועטים, בעלי אמצעים. על מנת להילחם בתופעה ולחסוך במשאבים, רשת האת'ריום עברה למודל כרייה אחר, בו התגמול לכורים הוא על בסיס הוכחת סיכון ולא על בסיס הוכחת עבודה (ראו מסגרת).

יש בועה בביטקוין?
"זה לא שחור ולבן, יש לפעמים נקודות של בועה, יש אנשים שקונים בלי שהם מבינים, ומוכרים ברגע שיש ירידות, והכרישים מרווחים. העליות והירידות נגרמות הרבה גורמים: מחדשנות, מהתפתחות טכנולוגיות, מקשיים של מערכות מיושנות, מניסיונות של ממשלות לעכב את ההתפתחות של מטבעות הקריפטו, ניסיונות שלא יצליחו בטווח הארוך. כמה שאנשים יבינו יותר את המאפיינים של המטבעות, ויהיה להם יותר ידע לפני ביצוע ההשקעה, נראה פחות תנודתיות. אבל חשוב להבין, שגם אם יש בועות, וגם אם אנחנו רואים ירידות, הכיוון הכללי הוא אחד וברור".

איך אדם בלי שום ידע בעולם הקריפטו יכול להבחין בין השקעה טובה לתרמית?
"ללכת למצגות, לפגישות, לקבוצות, ללמוד ולהיכנס לאט. בתור התחלה להשקיע במי שבטופ 10, ולהתבונן על השוק. לאט לאט מתחילים להבין איפה יש תרמית ואיפה יש ערך. הלוואי והיו פחות הונאות, אבל גם מטעויות וכישלונות לומדים וצומחים, ולפעמים צריך לעבור את זה".

הרגולציה מגינה על משקיעים?
"הבעיה של הרגולציה היא שהיא יודעת להתמודד עם מערכות ריכוזיות שאפשר לסגור אותן במקרה שהן לא מצייתות להוראות. הרגולטורים לא יוכלו לסגור את מערכות המטבעות הפרטיים המבוזרות. הן נבנו כך שרגולטור לא יוכל לסגור אותן. לכן, הדבר הראשון שצריך לקרות הוא שהרגולטור ישנה תפיסה. בנוסף, הרגולטור צריך להבין לאן הטכנולוגיה הולכת. יהיה לו יותר ויותר קשה: כי המערכות הטכנולוגיות החדשות יהיו יותר מתוחכמות ויותר מאובטחות".

מה בעצם רגולטור צריך לעשות?
"הבעיה העיקרית היא פחד. פחד מכך שאנשים יינזקו, והאמונה שלהם שהמדינה תגן עליהם תמיד מפני הנזק. קודם כל צריך להנגיש לאנשים את המידע: זה מה שקורה, לכאן אנחנו הולכים, ואילו ההשלכות. אנשים ינזקו, אבל הנזק הוא רק חלק קטן מהערך שהטכנולוגיה תיתן. מדינה שתצליח לעשות רגולציה נכונה יהיה לה יתרון, התעשיה תייצר ערך ועבודות חדשות, אבל זה יצריך פתרונות אחרים ממה שהרגולטורים רגילים להם.

"צריך לזכור שהרגולטורים לא דואגים רק לטובת הציבור, אלא מנסים גם להגן על המערכת כלכלית והמטבע המסורתי שלהם, על אף שהוא לא יעיל. מערכות התשלומים היום איטיות, מלאות חורים, יקרות ומלאות חסמים, אבל השינוי מפחיד אותם, הם מפחדים לאבד כוח.

"השינוי ייתן הרבה ערך להרבה אנשים ומדינות. הדאגה מאיבוד הכח היא דאגה נכונה כי זה יקרה, ומדינות חדשות יצברו כח. הרגולטור צריך גם לדאוג מזה שהמדינה שלו לא תינזק בזמן שהעולם צועד קדימה. צריך פשוט לראות איך לעבוד יחד על מנת למצוא פתרונות שטובים לכולם".

אז איך מביאים את הקריפטו לכולם?
"יהיה צורך בחינוך מאוד מאסיבי לשוק, אבל זה יקרה. אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה, רק להצטרף אליה. זהו אגב גם האתגר הגדול ביותר של הרגולציה, לא להתנגד להתפתחות, אלא לעסוק בחינוך השוק, כך שנגיע למצב שבו האנשים ירגישו בנוח בפעילות במטבעות דיגיטליים".

הצד המואר

די יוריו מאמין שטכנולוגיית הבלוקצ'יין שעובדת באופן מבוזר ללא ניהול מרכזי תהיה גדולה יותר מהמצאת האינטרנט: "זה סדר עולמי חדש ושינוי כל המודלים הלא יעילים של העולם העסקי. לכן יש התנגדות עזה לצמיחת הקריפטו: כל מדינה שנפגעת מהסדר הכלכלי העולמי הקיים, יש לה עכשיו אלטרנטיבה לשינוי. את המהפכה יובילו מדינות שהשיטה קיפחה אותן והיא תתן לאזרחים בהן אופציה לחיים טובים יותר שקשורים לכלכלה הגלובלית".