החלטה חדשה של רמ"י מאיימת על יעדי האנרגיה המתחדשת

האם החלטה חדשה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תביא לעצירה של עשרות פרויקטי אנרגיה מתחדשת? בסוף השבוע קידמה מועצת רמ"י מספר החלטות, שנוגעות בעיקר לשימוש בקרקעות בפרויקטי אנרגיה סולארית, והעלאת הוודאות של יזמים בתחום. עם זאת, החלטה אחרת שנוגעת לתחום המתפתח של אגירת אנרגיה עשויה להביא, כך מזהירים בענף, לעצירת פרויקטים רבים - כך שהיעילות של פרויקטים סולאריים תפחת משמעותית.

ההחלטה צפויה להקשות על הגעה ליעדי הממשלה לשנת 2030, של ייצור 30% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

לשמור לשעות הערב

התפתחות הטכנולוגיה ובמקביל החשיבות של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, הביאו להבנה שלצד הפאנלים הסולארים יש לקדם גם את תחום אגירת האנרגיה. זאת מכיוון שבממוצע פרויקטים סולאריים, שמהווים את מרבית תחום האנרגיות המתחדשות בישראל, יכולים לספק אנרגיה למשך חמש שעות ביממה. פרויקטי האגירה שקולטים את האנרגיה ביום, פורקים אותה בלילה, וכך ניתן לעשות שימוש באנרגיה המתחדשת והנקייה במשך שעות רבות.

בשנים האחרונות נכנסו חברות רבות לתחום. מאחר שהמדינה טרם הקצתה קרקעות ייעודיות נרחבות לפעילות זו, פנו אותן חברות לאגודות החקלאיות במושבים ובקיבוצים כדי לבצע את הפרויקטים בשטחיהן.

לאור התפתחות הענף, וקול קורא של רשות החשמל לביצוע פרויקטי אגירה, חברות רבות חתמו בשנים האחרונות על הסכמים מול אותן אגודות להקמת פרויקטים שכאלה בשטחיהן. לפי הערכות בענף מדובר על כ-200 הסכמים כאלה, כאשר אחד העקרונות הבסיסיים של ההסכמים נוגע לערך הזול של הקרקע שקורץ לשני הצדדים.

השינוי שפוגע בתמריץ

בעבר המדינה הקצתה לאגודות החקלאיות אחוז מסוים של שטח חקלאי שיוכל לשמש למסחר ולתעשייה. בכדי לעודד את התפתחות תחום האנרגיה הסולארית קבעה רמ"י כי רק עשירית מכל דונם שעליו ייבנה פרויקט שכזה ייחשב כשטח תעסוקה ומסחר. לדוגמה: פרויקט סולארי על שטח של 100 דונם, ייחשב לאגודה כאילו היה זה פרויקט של 10 דונם, דבר שיותיר לה עוד שטח נרחב לפרויקטי תעסוקה ומסחר שגם מכניסים כסף גדול יותר.

בהסכמים שנחתמו לגבי פרויקט אגירת אנרגיה הצדדים האמינו שמפתח תמורות זה יישמר, אלא שביום חמישי ברמ"י ביטלו את המנגנון כך ששטח הפרויקט ייגרע במלואו. כלומר, פרויקט אגירה של 100 דונם, יוריד 100 דונם משטחי התעסוקה והמסחר של האגודות. "מאחר שמדובר בשטחים מצומצמים יחסית של דונמים בודדים, וכן מדובר בשטחים בעלי שימוש אינטנסיבי בקרקע, לא מוצע להעניק הטבה דומה לזו המוענקת במיזמים סולאריים של ספירה של 10% בלבד למכסת התעסוקה של היישוב, אלא מיזמים אלה יספרו ככל תעסוקה אחרת ביישוב חקלאי", נכתב בדברי ההסבר של החלטת רמ"י.

 איתן פרנס / צילום: יוסי זמיר

"קריסה של מאות עסקאות"

בענף טוענים כי ההחלטה תקטין באחת את התמריץ של האגודות החקלאיות להקים פרויקטי אגירה. "אנחנו חתומים על לפחות 20 פרויקטים שכאלה, ואני מאמין שלאור ההחלטה החדשה ביישובים שמולם חתמנו על החוזים יעדיפו להקים מרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים) בקרקע ולא פרויקט אגירה כי לפי ההחלטה החדשה זה יהיה שווה להם הרבה יותר", אמר גורם בחברה מובילה בתחום.

מי שמבקר גם את ההחלטה הוא איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, שמסר לגלובס, כי "כבר שנתיים שיזמים תרים את הארץ לאתר מיקומים לחוות סוללות, לפי כללי המשחק שנקבעו ב-2009. ההחלטה החדשה תביא לקריסה של מאות עסקאות. בנוסף חלק מהיישובים לא יוכלו לקחת חלק בתחום האגירה, כי הם יוותרו ללא מכסת תעסוקה ובהתאם התחרות תקטן. בשורה התחתונה, מדובר בעוד החלטה בה יד ימין של הממשלה לא מתואמת עם יד שמאל".

 רות אפריאט מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

רות אפריאט מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י אמרה, כי "מאחורי החלטתנו עומד שיקול של איזון בין אינטרסים שונים לרבות היותה של הקרקע קרקע חקלאית שהוקצתה למטרה חקלאית, היקף השימוש הנדרש לאגירה וטיב השימוש בה וכן הרצון לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות".

לדבריה "פרויקטי אגירה נלווים שנבנים באותו תא השטח של הפרויקט הסולארי ייהנו גם מפטור מתשלום. בנוסף ההחלטה המעודכנת תכלול אפשרות למיזמים ביישובים שניצלו את מכסת התעסוקה שלהם ולא ניתן למקם את מתקן האגירה בתוך תחום הפרויקט, להגיש בקשה להקמת מתקן האגירה בשטח סמוך והנהלת רמ"י מוסמכת לאשר את הקצאת הקרקע תוך חריגה ממכסת התעסוקה.

"סמכות זאת הינה בנוסף לסמכות הכללית של ועדת משנה של מועצת רמ"י לאשר חריגה ממכסת הקרקע לתעסוקה במקרים המתאימים. רמ"י מחויבת לקידום הנושא וליעדים הממשלתיים, והחלטות המועצה המיטיבות שהתקבלו בישיבה האחרונה ממחישות זאת היטב. במקביל הרשות פרסמה בעת האחרונה שלושה מכרזי ייזום לקידום מיזמים סולאריים שכן דרך המלך לשיווק קרקע הינה באמצעות מכרזים פומביים, לרבות לטובת מיזמי אנרגיה ותשתיות לאומיות".