סרטן | דעה

קטגוריית חולי הסרטן הצעירים - יעד לאומי לשנה החדשה

דווקא ישראל נשארה מאחור: במרכזי סרטן ברחבי העולם, קיימת התייחסות נפרדת לצעירים הכוללת מחקר, טיפול וניטור תופעות לוואי המכבידות בעיקר על הצעירים כי להם צפויה תוחלת חיים ארוכה ממבוגרים, בעוד שבישראל החלוקה במערכות המטפלות היא עדיין דיכוטומית - ילדים (0-17) ומבוגרים (18-120) • זה לא הגיוני, מזיק, וחייבים לפעול לשינוי

מחלת הסרטן. מרכזי סרטן בעולם פועלים בגישה שונה מאשר בארץ / צילום: Shutterstock, sdecoret
מחלת הסרטן. מרכזי סרטן בעולם פועלים בגישה שונה מאשר בארץ / צילום: Shutterstock, sdecoret

השנה האחרונה הציפה בעיות של מגוון ציבורים - זה אמנם מאחורינו אבל "אחרי החגים" כבר כאן וכעת בעיותיהן של אוכלוסיות מתקשות צפו פני מעלה, שקופות לציבור הישראלי. הבעיה היחידה היא שיש ציבור שלם שכולנו שוכחים, כולל מקבלי ההחלטות שאסור לנו להמשיך להתעלם מהם. ציבור שלם של אוכלוסייה בסיכון שלא נכנסת לקטגוריה של "אוכלוסייה מוחלשת " - הם צעירים חולי סרטן.

על פי הנתונים שברשותנו, בישראל מידי שנה מאובחנים כ-3,800 צעירים חולי סרטן שמהווים יותר מ 13% מכלל חולי הסרטן בישראל. בניגוד לציפייה, הם שואפים לחזור למעגל העבודה, הם חולמים על זוגיות והקמת משפחה. הם ממלאים אחר כל חובותיהם האזרחיות, הם גם משלמים מסים . צעירים חולי סרטן הם אוכלוסייה בסיכון עם מערכת חיסון מוחלשת ואשר מנסה להמשיך ולקיים אורח חיים רגיל, לכאורה, רק בבית מטיפול לטיפול.

מעבר לקמפיינים השונים הנפרסים על פני השנה שמבקשים לעורר את הציבור ולטעת בו מודעות חשוב לזכור את האוכלוסייה השקופה. מידי יום 10 צעירים מאובחנים בסרטן, זו אוכלוסייה שהולכת וגדלה ונדרש להכיר בה כקטגוריה נפרדת, על אחת כמה וכמה במציאות הקורונה החדשה. מה הסיכוי של מחלים צעיר מסרטן למצוא מקום עבודה? מה הסיכוי שמעסיקים ישכילו להבין את הכישורים הייחודיים שהתווספו לאותו אדם צעיר שהתמודד עם סרטן? מה הסיכוי של מחלימה צעירה למצוא לעצמה חיי אהבה? מה הסיכוי של מחלים צעיר לקבל ביטוח לחיים לטובת משכנתה?

האבסורד הוא שדווקא ישראל נשארה מאחור. במרכזי סרטן ברחבי העולם, קיימת התייחסות נפרדת לצעירים הכוללת מחקר, טיפול וניטור תופעות לוואי המכבידות בעיקר על הצעירים כי להם צפויה תוחלת חיים ארוכה ממבוגרים, בעוד שבישראל החלוקה במערכות המטפלות היא עדיין דיכוטומית, ילדים (0-17) ומבוגרים (18-120). מה בין נערה בת 20 ומגוון הצרכים שלה, אל מול אישה בת 60 נשואה עם ילדים גדולים. שתיהן מטופלות באותה הדרך על אף ולמרות הצרכים השונים, מאד. זה מספיק כדי לשקף את האבסורד. החל מהרובד הנפשי והחברתי ועד למערכת ההורמונאלית והביולוגית.

הצעירים הללו נבלמים בנקודת הזינוק לחייהם הבוגרים - צבא, לימודים, אהבה, קריירה, זוגיות, מיניות, פוריות והורות צעירה. הם "משוחררים" במיידי משירות צבאי ואז הם פוגשים את המעסיקים שיעדיפו ברוב המקרים לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. צעירים שמחלימים מסרטן נתקלים בחומות של תסבוכות בירוקרטיות ונופלים בין הכיסאות. כל זמן שאין הכרה מדינית רב מערכתית בקטגוריה זו של צעירים, הם נלחמים - בסרטן ולא פחות מכך - בחיים. במוסדות ובבירוקרטיה.

על ישראל להכיר בקטגוריית החולים הצעירים בהקדם. חשוב לזכור שהעולם כבר שם, לאחרונה קמות תוכניות טיפול בצעירים, וקהילת חלאסרטן ובה למעלה מ-30 אלף חולים ומחלימים פועלים כדי להתאים את המציאות עבורם. הם מפתחים את המענים, יוזמים ומנהלים מגוון של קהילות סגורות, קבוצות צמיחה (תמיכה), תוכניות לחזרה לעבודה, פודקאסט, קבוצות לספורט ואורח חיים בריא, מעגלי תמיכה להורות צעירה, קבוצות לריטריטים במדבר ועוד . הם קהילה שמסרבת להיכנס לקטגוריה של "חלשה". אנחנו מצפים ממקבלי ההחלטות ומערכת הבריאות להתאים עצמה לעולם החדש ולהכיר בהם ובצרכיהם הייחודיים כקטגוריה נפרדת.

הכותבת היא מייסדת שותפה ומנכ"לית חלאסרטן של עמותת מרכז טל-חיים בשביל צעירים

צרו איתנו קשר *5988