בין לוינסקי לכרם התימנים: בתל אביב התאהבו ברחובות ללא רכבים, והאופי העירוני משתנה במהירות

הניסיון של עיריית תל אביב לסגור רחובות שלמים לתנועת כלי רכב נועד לחזק את הולכי הרגל אבל משפיע על תמהיל העסקים ועל חיי התושבים

כרם התימנים. 11 מקטעים הפכו ל'מוטי הליכה' / צילום: איל יצהר
כרם התימנים. 11 מקטעים הפכו ל'מוטי הליכה' / צילום: איל יצהר

עיריית תל אביב-יפו הסבה כבר יותר מ-20 רחובות בעיר לרחובות מוטי הליכה שסגורים לכלי רכב. אחרי שוק לוינסקי ונחלת בנימין, לפני כחודש גם כרם התימנים ושוק הכרמל נכנסו לתמונה. "כבר שנים מנסים לייצר סדר בכרם התימנים", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעיר. "זו הזדמנות שאמורה לשרת את ה־DNA השכונתי. כרם התימנים נבנתה לפני למעלה מ-100 שנה, עוד לפני קום העיר תל אביב-יפו. חייבים לייצר סדר במערך הלחצים החדש שנוצר בשנים האחרונות", הוסיפה.

11 מקטעים באזור הפכו למוטי הליכה, ביניהם מקטעים בין רחוב הכרמל לרחוב נחליאלי, ומקטע מרחוב אלישיב. בעלי הדוכנים והעסקים בשוק הכרמל נאלצים כעת לפרוק ולטעון סחורה בבקרים בלבד. בעוד כחצי שנה יוקם עבורם אזור פריקה וטעינה בחניון הדרום-מערבי של השוק, ותוך כשלוש שנים אמור להיבנות גם מרכז לוגיסטי. "כל הרחובות שהגדרנו בכרם יהיו סגורים לאורך כל היממה, למעט סמטת הכרמל, שתהיה פתוחה מ-06:00 עד 10:00 לטובת פריקת סחורה, וגם זה באופן זמני", מפרטת להבי.
העירייה יישמה את המהלך אחרי תהליך שקיימה עם תושבי השכונה. להבי, שנפגשה איתם כמה פעמים, אומרת: "הם היו מעורבים מההתחלה. שינינו את התוכניות שלוש פעמים כתוצאה מהדיונים עם התושבים. כמובן שיש מי שמוחים נגד כל שינוי יש גם מי שמתנגדים. יש אנשים שרגילים לחנות ליד הבית משום שזו שכונה לא מוסדרת. פתאום לא יהיה להם את זה. אם זה לא היה במרכז תל אביב, זה יכול היה להיחשב אי-סדר כמו בשכונת הארגזים. המיקום של השכונה, בסמיכות לשוק, ללב העיר, לים, מזמין הרבה מבקרים ומזמין אי-סדר, ואי אפשר להכניס אי-סדר לשכונה שנבנתה לפני יותר מ-100 שנה. זה לא מחזיק".

"בהתחלה כולם היו בעד המיזם, ואז עלו החששות, כמו מה יקרה אם רכב חירום רוצה להגיע בעת שריפה. כמובן שמותרת כניסה לרכבי חירום", היא מציינת. "היו חששות גם לגבי הפחתת חניות, כי כשאתה עושה סדר אתה מפחית חניות, אבל ברגע שאנחנו מקצים את מה שנשאר לחניה מועדפת לתושבים, בחשבון שלנו הם נהנים ולא חסרים".
היעד הבא מבחינת להבי הוא פלורנטין. "זו שכונה שיכולה להיות מוטת הליכתיות, שהעומסים שנותרו סביבה הם מאוד מאוד כבדים, שיש בה מחסור בשטחים ירוקים ובמרחבי שהייה ראויים. אנחנו שוקלים עכשיו לסגור שם כמה רחובות על מנת לייצר רשת צירים ירוקה בתוך השכונה, שתהווה מרחב שהייה איכותי".

להבי מבהירה שבעירייה לא נעולים על העניין: "אנחנו לא פנאטים. במקום שמתברר שאין תועלת, או שהנזק רב מהתועלת, עושים אחורה פנה. אנחנו שוקלים עכשיו לסגת מהמדרחוב ברחוב הארבעה. מתברר שהתחביר עם הסינמטק לא מספיק עוצמתי, וכל המערכות התפעוליות לא מצדיקות את זה".

כרם התימנים. רחוב סגור לתנועת מכוניות / צילום: איל יצהר
 כרם התימנים. רחוב סגור לתנועת מכוניות / צילום: איל יצהר

"ברחוב הרצל עשו מהפך, והוא לא חיובי"

שרון בנד, מתכננת ערים. שותפה בחברת "במידה" לתכנון עירוני ופיתוח אסטרטגיה עסקית, תיירותית וקהילתית, חושבת שהעיקרון נכון אבל שצריך להסתכל גם על ההשלכות ולבצע שינויים באופן זהיר ומושכל. "התפיסה של לצמצם את תנועת כלי הרכב היא מצוינת, אבל חשוב גם לשמור על איזונים מול תפקודי הרחוב האחרים כמו מסחר", היא אומרת.

לדבריה, כל החשיבה על מהפך כזה צריכה להיות מורכבת משלושה היבטים: פתרונות תחבורה אלטרנטיביים, שמירה על מגוון העסקים ומתן פתרונות לוגיסטיים.

"כראש עירייה מאוד ותיק וחזק, רון חולדאי נמצא במקום שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה. ראשי רשויות אחרים מתקשים כי מדובר במהלכים לא פופולריים. בנוסף, בתל אביב יחסית יש תשתיות תחבורה ציבורית מפותחות לערים אחרות. אלו שני יתרונות שמקלים על מהלכים כאלה.

"לגבי המגוון, צריך לעשות הבחנה בין סוגים של רחובות, ואני לא בטוחה שבתל אביב עושים את זה. העיר מעודדת את תרבות מסעדות ובתי הקפה, ולהם זה מתאים כמובן. אבל יש עוד בעלי עסקים, בעיקר בשכונות מגורים רגילות. טמבוריה למשל לא צריכה שטח של שולחנות וכיסאות. היא חיה על קהל מזדמן שרוצה לעצור ליד ולקנות, וללא חניה מתחלפת יעדיף ללכת לרשתות גדולות.

"תסתכלו למשל על רחוב הרצל, שהיווה אקו סיסטם אינטנסיבי לעסקי הרהיטים בגוש דן. עשו בו מהפך ולא במובן החיובי. הרחוב היום הרבה יותר דליל מבחינת תנועת קונים, ומספר חנויות הריהוט, שהיו בעבר הלב של הרחוב, התדלדל באופן ניכר, הרבה בגלל שביל האופניים החדש ששיבש את היכולת של בעלי העסקים לנהל את המסחר שלהם בדרך המסורתית והמבורדקת שבה הוא התנהל שנים.

"בכל מקרה של רצון לשנות שינוי רדיקלי את התפקוד התנועתי במרחב, חייבים לנתח בפינצטה את חתך הרחוב והצרכים של העסקים ולספק להם פתרונות. גם במקום שהוא מוטה להסעדה ופנאי כמו כרם התימנים אין מספיק מקום לפריקה וטעינה עבור העסקים. בעולם עובדים על פתרונות כמו מרכזים לוגיסטיים עירוניים של Last Mile. בתל אביב עושים אמנם עבודת מטה בנושא אבל זו רק ההתחלה, ברמת פיילוט".

כרם התימנים / צילום: איל יצהר
 כרם התימנים / צילום: איל יצהר

"המון נזקי רעש בגלל השינוי התחבורתי"

ליאור קיי אבישי, ממובילי ארגון תושבי כרם התימנים והפרלמנט האזרחי של ת"א-יפו, טוען שהשינוי מזיק לתושבי השכונה. "יש המון נזקי רעש בגלל השינוי התחבורתי", הוא אומר. "לעירייה יש אסטרטגיה לצמצם את התחבורה הנכנסת לעיר, אבל מה עם אנשים שגרים בשכונה ומה עם המכוניות שלהם? פה לא נתנו לנו מענה. כמות הדוחות שנתנו בחודש האחרון גדלה מאוד, על אף שלנו הובטח שתהיה תקופת הסתגלות, שייתנו לאנשים אזהרות ולא דוחות".

לדבריו, השינוי ברחובות מיטיב בעיקר עם בתי העסק שבאזור: "את החלל של המכוניות מילא מהר מאוד החלל של העסקים שמוציאים שולחנות, בעיקר בימי חמישי ושישי. העירייה קוראת לזה ‘מוטה הליכה’, אבל זה לא באמת מקום שנעים ללכת בו".
"כבר לפני שלוש שנים הצענו לסגור את השכונה בצורה מדודה ולא טוטאלית, בזמנים ובמקומות מסוימים. העירייה יצרה סגירה הרמטית או כמעט הרמטית של השכונה. זה מייצר בלגן חדש", מציין קיי אבישי. "הפגישו אותנו עם גורמים בעירייה בערך שבוע לפני סגירת התוכנית. היינו בסיור או שניים, אבל זה לא היה משהו שניתן לחשיבה מחדש. נתנו לנו שתי חלופות מאוד דומות עם שינויים מינוריים, לא הייתה חשיבה אסטרטגית עם התושבים", הוסיף.

"הובטח לנו שהתוכנית תהיה תוכנית נושמת - שנוכל להיפגש עם העירייה ולעשות תיקונים תוך כדי תנועה. שלחנו מכתב למיטל להבי והיא אמרה באופן עקרוני שהיא מוכנה להיפגש איתנו, אבל בינתיים לא נקבעה פגישה", אומר קיי אבישי. "מאז שזה יצא לפועל לא היה שיח עם התושבים. כשהם רצו להציג לנו את התוכנית הם עשו את זה מהר מאוד, אבל עכשיו לוקח זמן. תמיד יש תירוצים - חגים, חופשה מרוכזת".

הוא מוסיף כי "היום כשאומרים לי ‘מדרחוב בסגנון הולנדי’ אני הרבה יותר חשדן מאי פעם. תל אביב היא לא אמסטרדם, גם התכנון וגם הביצוע בפועל זה לא אמסטרדם ולא ברצלונה".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: ינאי יחיאלי
 מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: ינאי יחיאלי

תגובת העירייה:  "צעד חשוב למתן עדיפות להולכי רגל"

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "הפיכת רחובות למוטי הליכה וחסימת כניסת הרכבים אליהם הן צעד חשוב במהלך שמובילה העירייה למתן עדיפות להולכי הרגל ומשתמשי הכלים הדו-גלגליים על פני הרכב הפרטי. המהלך יצא לפועל לאחר תהליך ארוך ומקיף שנעשה במשך חודשים ארוכים בשיתוף עם בעלי העסקים ועם תושבי השכונה, במסגרתו נעשו סיורי שטח מקצועיים לצורך הבנת הצרכים והוצגו חלופות תכנון.

"התכנון הסופי עודכן בהתאם להערות התושבים והוא שם דגש על שמירת מעברי חירום, כניסת רכבים לחניות פרטיות בשכונה והוספת חניות לאופניים וקורקינטים. בניגוד לנטען, הגורמים העירוניים עומדים בקשר עם התושבים, וככל שיש פערים הם ייבחנו. מדובר במהלך תקדימי ומהפכני שנעשה לטובת תושבי השכונה, מעלה את הבטיחות של הולכי הרגל והרוכבים, מביא לירידה בזיהום הרעש ולשיפור באיכות האוויר ולחיזוק המרקם הקהילתי והעסקים המקומיים.

"הגורמים העירוניים עומדים בקשר עם התושבים. כחלק מהמהלך יוסדרו היתרי השולחנות והכיסאות של העסקים, על מנת ליצור איזון נכון בין חיי התושבים להצלחת העסקים בשכונה. בכל מקרה, העירייה אוכפת שם מפגעי רעש באופן יזום כאשר נשמעת מוזיקה מחוץ לכותלי העסק בשעות המנוחה. חשוב לציין שהתקבלו פניות מועטות בלבד בנושא וכולן טופלו בזמן אמת. לגבי אכיפת חניה, מעולם לא הותרה חניה בניגוד לחוק, והעירייה אוכפת כלי רכב החונים בניגוד לתמרור המוצב במקום.

מטעמה של מיטל להבי נמסר בתגובה לדבריו של קיי אבישי: "לפונה נמסר שיעביר לנו רשימת נושאים לפגישה באופן מסודר על מנת שנוכל לספק תשובות מקצועיות ופתרונות הולמים אם נדרשים כאלה. כמו כן, נמסר לו שהפגישה תיקבע לאחר תקופת החגים, בשל העובדה שרבים מאנשי המקצוע בעירייה מצויים בחופש".