הממשלה הבטיחה לקדם לימודי ליבה לחרדים, אבל "שכחה" בדרך את הפרט החשוב ביותר

למרות (ואולי בגלל) שהמפלגות החרדיות לא חברות בקואליציה, הממשלה הנוכחית הציבה לעצמה שורה של יעדים בקשר לחברה החרדית. אחד הבולטים שבהם הוא הכנסת לימודי הליבה לבתי הספר העצמאיים שמתוקצבים על ידי המדינה. הנושא אף נכלל בהסכמים הקואליציוניים, אלא שבפועל, עם גיבוש התקציב לשנים 2021-2022, החינוך הממלכתי חרדי, שמלמד מקצועות ליבה, נותר מאחור. זאת למרות הביקוש ההולך וגדל בקרב הציבור החרדי.

מוסדות החינוך הממלכתי חרדי החלו לפעול בשנת 2014 ביוזמת שר החינוך דאז שי פירון. באותה שנה הממשלה גם החליטה כי שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה ובחברה הישראליים היא משימה לאומית. גם בציבור החרדי יותר ויותר הורים רוצים שילדיהם ילמדו מקצועות ליבה. סקר שערך ארגון הציבור החרדי ממלכתי בזרמים השונים של החברה החרדית, הראה כי אם יוסרו החסמים, 20% מהתלמידים החרדים יעברו למוסדות הממ"ח, לעומת 3% בלבד הלומדים בהם כיום. עוד 20% גילו התעניינות, אבל העידו כי יעברו רק אם תתקבל לכך לגיטימציה ציבורית רחבה בעולם החרדי.

החסמים של המוסדות

למרות כל זאת, כיום פועלים רק מעט פחות מ-60 בתי ספר ממלכתיים חרדיים (אף אחד מהם לא בעיר חרדית) והם מתוקצבים ב-133 מיליון שקל בשנה. אמנם לא מדובר בסכום מבוטל, אבל הוא לא מספיק כדי לפתוח מוסדות חינוך נוספים, אלא רק כדי להפעיל את המוסדות הקיימים כיום.

אבל כסף הוא לא החסם היחיד לפתיחת מוסדות לימוד ממלכתיים חרדיים. שורה של הגבלות מונעות את פתיחת אותם בתי ספר. כך, דרוש אישור של ראש הרשות המקומית, אלא שבערים החרדיות לא מעניקים אישורים לבתי ספר ממלכתיים חרדיים בשל לחץ המפלגות החרדיות. גם ערים לא חרדיות לא ששות לקבל את המוסדות הללו. ראשי ערים רבים, שהקואליציה העירונית שלהם תלויה במפלגות חרדיות, מסרבים לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדיים בשטחם.

גם אם יפרצו את המחסום הפוליטי, מנהלי בתי הספר הממלכתיים חרדיים צריכים לקבל אישור על כל תלמיד חדש שעובר למוסד שלהם מבית הספר החרדי העצמאי ממנו התלמיד פרש. מדובר כמובן בדרישה קשה במיוחד ובחסם משמעותי בפתיחת בתי ספר חדשים, שכן לצורך פתיחת מוסד דרושה כמות מסוימת של תלמידים.

"נקודת שבר בקואליציה"

בגלובס דיווחנו בחודש שעבר כי חברי הכנסת משה "קינלי" טור-פז ואלכס קושניר, מהקואליציה, הניחו הצעת חוק שתמסד את החינוך הממלכתי חרדי, תסיר את החסמים עליו ובעיקר תביא לו תקציבים שיענו על צורכי ההתרחבות והביקוש בחברה החרדית. לשניים הובטח כי ההצעה תקודם, אבל זו תקועה. הם קיוו כי לפחות יוגדל התקציב המיועד לחינוך הממלכתי חרדי במשרד החינוך, אבל בהצעת התקציב שעברה כבר בקריאה ראשונה התקציב נותר כשהיה, והמשמעות היא שהממשלה לא מתכננת להרחיב את החינוך הממלכתי חרדי בשנתיים הקרובות.

  

טור-פז כינס בשבוע שעבר כמה מחברי הכנסת התומכים ביוזמה. בשיחה עם גלובס הוא אומר כי הם מתכוונים להיאבק למען תוספת תקציב של 60-70 מיליון שקל לחינוך הממלכתי חרדי. טור-פז היה מאלה שהשתתפו בתחילת הדרך של מוסדות החינוך הממלכתי חרדי, ויזם בעצמו כמנהל מינהל החינוך של ירושלים הקמה של 11 מוסדות כאלה בבירה.

"בעיני זה הנושא החשוב ביותר היום של האינטרס הישראלי האזרחי", טוען טור-פז. "החברה החרדית מונה כיום 30% מילדי כיתה א' והמשמעות של חשיבות השתלבותם בחברה הכלכלית והחברתית עצומה". הוא מצטט מחקרים המראים כי קרוב ל-40% מהחרדים מגדירים עצמם כחרדים מודרנים או קרובים לכך. כלומר, בדומה לנתונים שהציג ארגון הציבור החרדי ממלכתי, פוטנציאל הביקוש לבתי ספר ממלכתיים חרדיים גדול בהרבה מההיצע שיש כיום. "זה מחדל של המדינה ושל משרד החינוך שלא קידמו את החינוך הממלכתי חרדי מסיבות פוליטיות. אם הוא לא יתקדם, אנחנו בדרך דנים את החברה החרדית למשבר כלכלי עצום ולגידול של ממש בשסעים החברתיים".

כאמור, למרות שהדרישה מקובלת על כל חלקי הקואליציה, לא ניתן לכך שום ביטוי בתקציב לשנתיים הקרובות. "זו נקודת משבר קואליציונית", אומר טור-פז. "הציבור החרדי בן ערובה של הפוליטיקאים החרדים, לא יתכן שכעת כשיש הזדמנות לא נפעל". טור-פז מבטיח לגייס עוד עשרות מיליוני שקלים, בנוסף לדרישת התקצוב מהמדינה, גם מגורמים פילנטרופיים וקרנות שמעוניינות לתמוך במטרה. עוד אמר כי היעד הוא הרחבה לכל אורך השדרה מגני הילדים ועד לישיבות ההסדר החרדיות (כיום יש ארבע כאלה) שבמסגרתן מתגייסים התלמידים למסלולי הגיוס החרדיים בצבא, הן לפלוגות הקרביות החרדיות בצנחנים ובגבעתי והן ליחידות הטכנולוגיות.

לדברי טור-פז, שר האוצר ורה"מ החליפי לפיד תומך בהצעה שלו, גם שר האוצר ליברמן "מכיר בחשיבות" ואפילו חברי כנסת חרדים מגבים את היוזמה (גם אם לרוב מאחורי הקלעים), אבל בלי לחץ נרחב מחברי הקואליציה, וייתכן שגם מהאופוזיציה, קשה לראות את 60 מיליון השקלים האלה מתווספים לתקציב לקראת הקריאות השנייה והשלישית.

המתנגדים באוצר ובכנסת

מי בזירת המתנגדים? יש הטוענים כי משרד האוצר. באגף התקציבים פחות ששים להגדיל את המימון לחינוך החרדי ממלכתי, בנימוק הפשוט שכל תלמיד במוסדות הללו עולה למדינה פי 1.5 מתלמיד במוסד חרדי עצמאי מתוקצב (7,000 שקל יותר בשנה פר תלמיד). כלומר, המענה לביקוש הגואה ידרוש מהמדינה תוספת של עשרות מיליוני שקלים בשנה לתקציב החינוך. על הטענה הזו מסרו במשרד האוצר: "כלל בתי הספר הרשמיים מתוקצבים באופן מלא בהתאם לחוק ולנהלי משרד החינוך המפורסמים מדי שנה, ובכללם גם בתי הספר הממלכתיים חרדים. כל מוסד זכאי לתקצוב בהתאם לכך ובהתאם למצבת התלמידים הקיימת בשנה נתונה".

גם במפלגות החרדיות מתנגדים להגדלת החינוך הממלכתי חרדי. פנינה פויפר, מנכ"לית ארגון הציבור החרדי ממלכתי, אומרת לגלובס: "הפוליטיקאים החרדים מתנגדים כי רשתות החינוך החרדי עצמאי הגדולות הן בבעלות המפלגות. הם מעדיפים לשמור את השליטה על החינוך והציבור החרדי באמצעות התקציבים".