תושבי ברלין הצביעו בעד הלאמת חברות הנדל"ן הגדולות בעיר

ההצעה קוראת לסנאט הנבחר של ברלין "לפעול בכל האמצעים" כדי להלאים כל חברת נדל"ן שמחזיקה בפורטפוליו של יותר מ-3,000 דירות בעיר  • למרות האישור במשאל העם, סיכויי היוזמה לצאת לפועל אינם נחשבים לגבוהים

שכונת קרויצברג בברלין / צילום: Reuters, Fabrizio Bensch
שכונת קרויצברג בברלין / צילום: Reuters, Fabrizio Bensch

רוב תושבי ברלין הצביעו בעד הצעה להלאים את חברות הנדל"ן הגדולות בעיר, ולהעביר מאות אלפי דירות לניהול ציבורי על ידי הסנאט המקומי; כך עולה מתוצאות ההצבעה במשאל העם, שהתקיים אתמול במקביל לבחירות המקומיות והפדרליות.

נכון לשעה שלוש לפנות בוקר, ולספירת מרבית הקולות, כ-56.4% מהמצביעים תמכו בהצבעה, לעומת 39% שהתנגדו לה. התמונה אינה צפויה להשתנות עם ספירת ההצבעות המלאה. אישור ההצעה במשאל העם היא מסר מהדהד לפוליטיקאים בעיר בנוגע לצורך בשינוי עמוק בשוק הדיור, אך אינו מחייב מבחינה משפטית.

ההצעה קוראת לסנאט הנבחר של ברלין "לפעול בכל האמצעים" כדי להלאים כל חברת נדל"ן שמחזיקה בפורטפוליו של יותר מ-3,000 דירות בעיר - על ידי רכישה של הדירות במחיר שייקבע. ישנם חילוקי דעות מהותיים לגבי המחיר עצמו, כאשר יוזמי המשאל תומכים בקביעת מחיר נמוך ממחיר השוק, שמוערך ב-30 עד 40 מיליארד אירו לרכש של מאות אלפי דירות. המשאל נקרא Deutsche Wohnen und Co, על שם ענקית הנדל"ן "דויטשה ווהנן" המחזיקה ביותר מ-100 אלף דירות בעיר.

מי שעומדים מאחורי משאל העם הם קואליציה חברתית של דיירים ופעילים חברתיים שקראו להילחם בדרך זאת בעליית מחירי השכירות והדירות בברלין בעשור האחרון, ביחד עם נציגי מפלגת "די לינקה" מהשמאל. היוזמה קיבלה רוח גבית אחרי שבית משפט לענייני חוקה בקרלסרוהה דחה למעשה את רפורמת השכירות שיזמה מפלגת "די לינקה" - שכללה הקפאת שכר הדירה בעיר לחמש שנים והורדה רטרואקטיבית של שכר דירה ב"חוזים מנופחים". הקואליציה אספה יותר מ-20 אלף חתימות עד יולי והכריחה את הסנאט לקיים משאל בנושא. לפי התוצאות הכמעט-מלאות, קרוב למיליון תושבים הצביעו במשאל העם, בעוד הסף הדרוש כדי שהתוצאות יהיו תקפות עומד על כ-600 אלף תושבים.

אך למרות האישור במשאל העם, לפי תוצאות הבחירות במדינת העיר ברלין (אחת מ-16 מדינות מחוז בגרמניה) - סיכויי היוזמה לצאת לפועל אינם נחשבים לגבוהים. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המתנגדת ליוזמה ניצחה במרוץ בבחירות המקומיות בברלין, שהתנהלו במקביל לבחירות הפדרליות. הסוציאל-דמוקרטים קיבלו 21.4% מהקולות וגברו על "הירוקים", שקיבלו 18.9%. פרנציסקה גיפי, העומדת בראש הסוציאל-דמוקרטים בעיר, תצטרך לגבש קואליציה של שלוש מפלגות לפחות.

גיפי נחשבת לאחת מהבכירות באגף המתון יותר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכיהנה בעבר גם כשרת המשפחה בגרמניה. היא הבהירה לפני הבחירות כי לא תהיה מוכנה לקבל את היוזמה - אפילו אם תאושר במשאל העם - אם תרכיב את הקואליציה הבאה, כפי שמסתמן. "הירוקים" לא הביעו עמדה ברורה בעד או נגד משאל העם, למרות שרבים מחבריהם תומכים בצעד.

המפלגה השלישית בגודלה בברלין היא השמרנים (CDU), שקיבלו כ-18.1%. אחריהם מפלגת "די לינקה" משמאל, עם 14% מהקולות, אחריהם "אלטרנטיבה לגרמניה" עם 8% והליברלים (FDP) עם 7.1% מהקולות. גם מלבד המשאל, נושא הדיור היה אחד המרכזיים במערכת הבחירות המקומית. גיפי שלחה "מסרים ברורים" למפלגות מהצד הימני של המפה הפוליטית - השמרנים (CDU) והליברלים (FDP) - המתנגדות באופן נחרץ להלאמה האפשרית, כי היא תהיה פתוחה לשיחות עמם. היא הביעה את רצונה להשקיע סכומים גדולים בבניית דירות בברלין כדי להקל על מצוקת הדיור.