מסמכים פנימיים מוכיחים: פייסבוק יודעת שאינסטגרם פוגעת בבריאות הנפש ו"רעילה" במיוחד לנערות

ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף בסדרת תחקירים מטלטלת את מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ברשת החברתית הגדולה בעולם • לאורך כל השבוע תפורסם בגלובס הסדרה בתרגום בלעדי לעברית • והפעם: מחקרי עומק של החברה מלמדים כי פייסבוק ידעה שהיא גורמת לבעיות לבריאות הנפש של משתמשיה, אך ממעיטה בערכן כשנשאלת על כך • תיקי פייסבוק, פרק 2 

פייסבוק יודעת שאינסטגרם רעילה לנערות בנות העשרה / צילום: Unsplash
פייסבוק יודעת שאינסטגרם רעילה לנערות בנות העשרה / צילום: Unsplash

תקציר הכתבה

חוקרים מטעם פייסבוק בוחנים בשנים האחרונות את ההשפעות של אינסטגרם, על מיליוני משתמשים צעירים. החוקרים מצאו כי אינסטגרם מזיקה לאחוז לא מבוטל של המשתמשים הצעירים, ובעיקר לנערות מתבגרות - יותר מכל פלטפורמת אונליין חברתית אחרת. באופן פומבי, לעומת זאת, פייסבוק טשטשה את ההשלכות השליליות של האפליקציה, כולל בתגובות לקונגרס האמריקאי, ולא חשפה את המחקרים הללו לציבור, לאקדמאים או מחוקקים, שביקשו לעיין בהם. בתגובה פייסבוק אמרה שההשפעות השליליות אינן בהיקף רחב וכי המחקר על בריאות הנפש הוא אכן בעל ערך אך בעל מורכבויות שקשה להתייחס אליהן.

הכתבה הוקלטה באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

לפני כשנה, הנערה אנסטסיה ולאסובה החלה להיפגש עם מטפל. היא פיתחה הפרעת אכילה, והיה לה רעיון די ברור מה גרם לכך: הזמן שבילתה באינסטגרם.

היא הצטרפה לרשת החברתית בגיל 13, ובסופו של דבר הייתה מבלה שלוש שעות ביום בהתבוננות במה שהיה נראה כמו החיים המושלמים של משפיעני הכושר בעלי גוף חטוב, שהעלו תמונות לאפליקציה.

"כשהייתי נכנסת לאינסטגרם, כל מה שראיתי היו תמונות של חתיכים, קוביות מושלמות בבטן ונשים שעושות 100 תרגילי כושר בעשר דקות", מספרת ולאנובה, כיום בת 18 ומתגוררת בעיר רסטון בווירג'יניה.

בערך באותו זמן, חוקרים בחברת אינסטגרם, השייכת לפייסבוק, בדקו חוויות מסוג זה ותהו אם מדובר בתופעה נרחבת. הממצאים שלהם אישרו קיום של בעיות חמורות.

"כ־32% מהנערות בגיל העשרה אמרו שכשחשו רע לגבי הגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש רע יותר", כתבו החוקרים במצגת ממרץ 2020 שהועלתה לשירות ההודעות הפנימי בפייסבוק ונצפתה על ידי הוול סטריט ג'ורנל. "השוואות באינסטגרם יכולות לשנות את האופן בו נשים צעירות רואות עצמן ומתארות עצמן".

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בשלוש השנים האחרונות, פייסבוק מבצעת מחקרים על האופן בו אפליקציית שיתוף התמונות שלה משפיעה על מיליוני משתמשות צעירות. שוב ושוב, החוקרים מגלים שאינסטגרם מזיקה לחלק ניכר מהן, בעיקר נערות בגיל העשרה. "אנחנו גורמים להחמרה של בעיות דימוי גוף אצל אחת מכל שלוש נערות", נכתב בשקופית אחת מ־2019, בסיכום של מחקר על נערות שחוו בעיות כאלה.

"נערים ונערות מאשימים את אינסטגרם בהגדלת שיעור החרדות והדיכאון", נכתב בשקופית אחרת. "האמירה הזו שלהם באה ללא שאלה מקדימה בנושא והייתה עקבית בקרב כל קבוצות המשתמשים". בין בני הנוער שדיווחו על מחשבות אובדניות, 13% מהמשתמשים הבריטים ו־6% מהמשתמשים האמריקאים אמרו שהדחף להתאבד החל באינסטגרם, נכתב במצגת אחרת.

פוסטר מחאה נגד צוקרברג בוושיגטון בעקבות תחקיר וול סטריט ג'ורנל / צילום: Associated Press, Eric Kayne
 פוסטר מחאה נגד צוקרברג בוושיגטון בעקבות תחקיר וול סטריט ג'ורנל / צילום: Associated Press, Eric Kayne

מפחדים מבריחת צעירים מהרשת

הרחבת בסיס המשתמשים הצעירים חיונית לחברה שיש לה הכנסות שנתיות של יותר מ־100 מיליארד דולר, והיא לא רוצה להקטין את מידת המעורבות שלהם ברשת החברתית.

יותר מ־40% ממשתמשי אינסטגרם הם בני ובנות 22 או צעירים יותר, וכ־22 מיליון בני נוער אמריקאים נכנסים לאפליקציה הזו מדי יום. זאת, לעומת כ־5 מיליון צעירים הנכנסים לפייסבוק - שם כמות המשתמשים הצעירים פוחתת כבר במשך עשור, כך ניתן ללמוד מהחומרים.

בממוצע, בני נוער בארה"ב מבלים באינסטגרם זמן ארוך ב־50% לעומת הזמן שהם מבלים בפייסבוק. "אינסטגרם בנויה לבלוט ולהדהד בעיקר בקרב אנשים צעירים", נכתב בפוסט במצגת פנימית של אחד החוקרים. בפוסט אחר נכתב, "מסלול הצמיחה כבר קיים, אם אינסטגרם תמשיך באותו כיוון".

מבחינה ציבורית, פייסבוק מתייחסת מעט להשפעות השליליות של האפליקציה על בני נעורים, ולא פרסמה את מחקריה לציבור או לשימוש אקדמאיים או מחוקקים שביקשו אותם ממנה. "המחקר שראינו מראה ששימוש באפליקציות חברתיות על מנת להתחבר עם אנשים אחרים יכול להוביל ליתרונות חיוביים מבחינת בריאות הנפש", אמר המנכ"ל מארק צוקרברג בשימוע בקונגרס ממרץ 2021, כשנשאל לגבי ילדים ובריאות הנפש.

במאי, מנהל אינסטגרם אדם מוסרי, אמר לעיתונאים שמחקר שהוא נחשף אליו מצביע על כך שהשפעות האפליקציה על הבריאות הכללית של בני נעורים ככל הנראה "קטן למדי". בראיון מהעת האחרונה, אמר מוסרי: "אני לא מתכוון להקטין את הנושאים האלה בשום אופן... חלק מהנושאים שהוזכרו בכתבה הזו אינם נפוצים, אבל ההשפעה שלהם על אנשים עשויה להיות עצומה".

הוא אמר שהוא מאמין שפייסבוק איחרה להבין שהיו חסרונות לחיבור בין אנשים במספרים כל כך גדולים. "דחפתי מאוד חזק לכך שנקבל עלינו את האחריות באופן נרחב יותר", אמר. הוא הוסיף שהמחקר על השפעות על בריאות הנפש של בני נוער היה בעל ערך, וכי עובדי פייסבוק העלו שאלות קשות לגבי הפלטפורמה. "מבחינתי, זו לא כביסה מלוכלכת. אני דווקא מאוד גאה במחקר הזה", אמר.

חלק מהמאפיינים באינסטגרם עשויים להיות מזיקים למשתמשים צעירים ולא בקלות ניתן לטפל בהן, אמר. הוא הוסיף: "יש גם הרבה דברים טובים שקורים כתוצאה ממה שאנחנו עושים".

 
  

 אז מה פייסבוק באמת יודעת

המסמכים על אינסטגרם, שנצפו על ידי הוול סטריט ג'ורנל הם חלק ממצבור מסמכים פנימיים נרחב בתחומים כמו בריאות הנפש של בני נוער, שיח פוליטי וסחר בבני אדם. הם מספקים תמונה חסרת־תקדים לגבי האופן בו פייסבוק מודעת לגמרי לכך שהמוצרים והמערכות שהם בלב המודל העסקי שלה כושלים שוב ושוב. המסמכים מראים גם שפייסבוק עשתה מאמצים קטנים ביותר לטפל בבעיות האלה וממעטת להתייחס אליהן באופן ציבורי.

המחקר של החברה על אינסטגרם הוא המבט המעמיק ביותר עד היום על מה ענקית הטק עצמה יודעת ענקית על השפעתה על בני נוער ועל בריאותם הנפשית. הוא גם מלמד על אחד הפערים הברורים ביותר שנחשפו במסמכים בין ההבנה של פייסבוק את עצמה לבין עמדתה הציבורית המוצהרת.

מאמצי החברה כללו קבוצות מיקוד, סקרים מקוונים ומחקרים של יומנים מ־2019 ו־2020. הם כללו גם סקרים רחבי היקף של עשרות אלפי אנשים ב־2021, שהצמידו את תגובות המשתמשים לנתוני פייסבוק עצמה לגבי כמה זמן אנשים מבלים באינסטגרם והתוכן אליו הם נחשפים באפליקציה.

החוקרים הם עובדי פייסבוק בתחומים שכוללים מדע נתונים, שיווק ופיתוח מוצר, העובדים על מגוון נושאים הקשורים לאופן בו אנשים משתמשים בפלטפורמות. לרבים מהם רקע במדעי המחשב, פסיכולוגיה, וניתוח כמותי ואיכותי.

מצלמים את החיים היפים. ''אנשים משתמשים באינסטגרם כי זו תחרות'', אמר מנהל לשעבר בחברה, ''זה החלק הכיפי בזה'' / צילום: Associated Press, Seth Wenig
 מצלמים את החיים היפים. ''אנשים משתמשים באינסטגרם כי זו תחרות'', אמר מנהל לשעבר בחברה, ''זה החלק הכיפי בזה'' / צילום: Associated Press, Seth Wenig

"צלילת עומק לבריאות הנפש של הנוער"

בחמש מצגות שנכתבו ב־18 החודשים שהסתיימו באביב האחרון, החוקרים עשו מה שהם מגדירים כ"צלילת עומק לבריאות הנפש של בני נוער" וביצעו מחקרים עוקבים בנושא. הם הגיעו למסקנה שחלק מהבעיות היו ייחודיות לאינסטגרם, ולא לרשתות חברתיות באופן נרחב יותר. זה נכון במיוחד בנוגע למה שמכונה ההשוואה החברתית (social comparison), מה שקורה כשאנשים מעריכים את ערכם האישי בהשוואה לאטרקטיביות, העושר וההצלחה של אחרים.

"ההשוואה החברתית גרועה יותר באינסטגרם" נכתב לגבי דימוי הגוף של נערות ב־2020, וצוין שבעוד שאפליקציית טיק־טוק מבוססת על פעולות, וסנאפצ'ט 'מוגנת' על ידי פילטרים קומיים "שמביאים להתמקדות על הפנים", אינסטגרם מתמקדת מאוד בגוף ובסגנון החיים.

המאפיינים שאינסטגרם מזהה כמזיקים ביותר לבני נוער נמצאים ככל הנראה בליבה של הפלטפורמה. הנטייה לשתף רק את הרגעים המוצלחים ביותר, הלחץ להיראות מושלמים ומוצר היוצר התמכרות עשויים לגרום לבני נוער להיכנס לסחרור של הפרעות אכילה, דימוי גוף שלילי ודיכאון, כך נכתב במחקר ממרץ 2020. במחקר ישנה גם אזהרה שעמוד "Explore" באפליקציה, המגיש למשתמשים צילומים וסרטונים שנבחרים על ידי אלגוריתם, עשוי לשלוח משתמשים עמוק לתוך תכנים שעשויים להזיק להם. "יש מרכיבים באינסטגרם שמחריפים זה את זה ויוצרים סערה מושלמת", נכתב במחקר.

על פי המסמכים, המחקר הזה נסקר על ידי מנהלים בכירים בפייסבוק והוזכר במצגת מ־2020 שניתנה לצוקרברג. בשימוע בקונגרס במרץ, צוקרברג הגן על החברה אל מול ביקורת מצד מחוקקים לגבי תוכניות להקים מוצר חדש של אינסטגרם לילדים בגילאי 13 ומטה. כשנשאל אם החברה בחנה את השפעות האפליקציה על ילדים, ענה צוקרברג "אני מאמין שכן".

באוגוסט, הסנאטורים ריצ'רד בלומנתל ומרשה בלאקברן כתבו לצוקרברג מכתב שבו ביקשו ממנו לפרסם את המחקר הפנימי של פייסבוק לגבי ההשלכה של הפלטפורמות של החברה על בריאות הנפש של בני נעורים.

בתגובה, פייסבוק שלחה לסנאטורים מכתב בן שישה עמודים שלא כלל בתוכו את מחקרי החברה אלא כתבה שהאתגרים בעריכת מחקר בתחום הזה מרובים. "איננו מודעים לקונצנזוס בקרב מחקרים או מומחים לגבי כמה זמן מסך זה 'יותר מדי'" - כך על פי העתק של המכתב שנצפה על ידי הוול סטריט ג'ורנל.

בנוסף, הודיעה פייסבוק לסנאטורים שהמחקר הפנימי שלה הוא חומר מסווג ש"נשאר חסוי על מנת לקדם דיאלוג וסיעור מוחות כנים בתוך החברה". דוברת מטעם פייסבוק אמרה שהחברה מקדמת בברכה שיתוף פעולה פורה עם הקונגרס ותחפש הזדמנויות לעבוד עם חוקרים חיצוניים על מחקרים אמינים.

"התשובות שסיפקה פייסבוק היו כל כך מתחמקות - הם אפילו לא ענו לכל השאלות שלנו - עד כדי כך שהם ממש העלו שאלות לגבי מה פייסבוק עשויה להסתיר", כתב הסנאטור בלומנתל בדואר אלקטרוני. "נראה שפייסבוק למדה מספר החוקים של תעשיית הטבק - לפנות לצעירים עם מוצרים בעלי פוטנציאל מסוכן ובאותה עת להסתיר את המחקר מהציבור".

בראיון מהעת האחרונה אמר מנהל אינסטגרם אדם מוסרי: "אנחנו לא שולחים מחקרים לרגולטורים באופן שגרתי ממכלול של סיבות". הוא הוסיף שפייסבוק צריכה למצוא דרך לשתף סקירות ברמה גבוהה של מה שהחברה לומדת, ושהוא רוצה גם לתת לחוקרים חיצוניים גישה לנתונים של פייסבוק. עוד אמר כי תוכניות החברה לגבי המוצר לילדים של אינסטגרם, שתובעים כלליים מתנגדים אליו, עדיין קיימות.

כשג'ין טוונג', פרופסורית לפסיכולוגיה באוני' סן דייגו, שפרסמה מחקר שגילה שרשתות חברתיות מזיקות לילדים מסוימים, שמעה על המחקר הפנימי של פייסבוק, היא אמרה שאולי מדובר בנקודת מפנה בדיון לגבי האופן בו רשתות חברתיות משפיעות על בני נוער.

"אם אתה מאמין שחברת ג'יי אר רינולדס הייתה צריכה להיות יותר אמינה לגבי הקשר בין עישון לסרטן ריאות, אז אתה בטח צריך להאמין שפייסבוק צריכה להיות יותר גלויה לגבי הקשר לדיכאון בקרב נערות צעירות", אמרה.

 
  

המרוץ אחר המשתמשות הצעירות

כשפייסבוק שילמה תמורת אינסטגרם מיליארד דולר ב־2012, היה מדובר בסטארט אפ קטנטן שעבדו בו 13 אנשים אבל כבר היה להיט. באותה שנה, פייסבוק שמה לב בפעם הראשונה לירידה במספר בני הנוער המשתמשים ברשת החברתית שלה, על פי המסמכים. החברה ראתה את אינסטגרם כהימור הטוב ביותר לצמיחה בקרב נערים ונערות.

פייסבוק עוקבת אחרי העלייה במאפיינים פופולריים באפליקציות מתחרות, כולל סנאפצ'ט. ב־2016 הורתה לעובדים להתמקד בלנצח אותן, במה שראתה כתחרות על המשתמשים הצעירים, כך אומרים מנהלים באינסטגרם לשעבר.

אינסטגרם הפכה את הצילומים למרכז האפליקציה, עם פילטרים שהקלו על משתמשים לערוך תמונות. מאוחר יותר הוסיפה סרטונים, פיד שמהונדס על ידי אלגוריתמים וכלים לשינוי פנים של אנשים באפליקציה.

המקבילה האינטרנטית של הקפיטריה בתיכון

תוך זמן קצר, הפכה אינסטגרם למקבילה האינטרנטית של הקפיטריה בתיכון: מקום בו בני נוער העלו את התמונות הטובות ביותר שלהם, מצאו חברים, בחנו זה את זו, השוויצו וגם עשו מעשי בריונות.

המחקר של פייסבוק מציין כי ההשפעות של אינסטגרם אינן מזיקות לכל המשתמשים. לרוב בני הנוער, ההשפעות של "השוואה חברתית שלילית" ברות־התמודדות והתועלת של האפליקציה כדרך מהנה למשתמשים להביע עצמם ולהתחבר עם חברים, עולה על האפקטים השליליים האפשריים, כך נכתב במחקר. אלא שהר של עדויות, שנאגרו בפייסבוק עצמה מלמד שאינסטגרם יכולה להזיק לרבים.

במחקר אחד על בני נוער בארה"ב ובבריטניה, מצאה פייסבוק שיותר מ־40% ממשתמשי אינסטגרם שדיווחו שהרגישו "לא מושכים" אמרו שההרגשה הזו החלה מהאפליקציה. כרבע מבני הנוער שדיווחו שהם מרגישים שהם "לא טובים מספיק" אמרו שההרגשה החלה באינסטגרם. רבים אמרו גם שהאפליקציה חותרת תחת הביטחון שלהם לגבי החברויות שלהם.

החוקרים של אינסטגרם ציינו שמי שנאבקים בהשפעות הפסיכולוגיות של הפלטפורמה לאו דווקא יוצאים ממנה. בני נוער מדווחים באופן שגרתי על רצון לבלות פחות זמן באינסטגרם, נכתב במצגת, אבל חסרים את השליטה העצמית לעשות זאת.

"בני נוער אמרו לנו שהם לא מרוצים מכמות הזמן שהם מבלים באפליקציה אבל מרגישים שהם חייבים להיות נוכחים", הסביר לעמיתיו מנהל מחקר באינסטגרם, על פי המסמכים. "לעתים קרובות הם חשים 'מכורים' ויודעים שמה שהם רואים רע לבריאות הנפש שלהם אבל חשים שאינם יכולים לעצור את עצמם".

במהלך הבידוד מהמגפה, "אם רצית להראות לחבריך מה אתה עושה, היית צריך ללכת לאינסטגרם", אמרה דסטיני רמוס, בת 17 מהעיירה נינה בוויסקונסין. "אנו נוטים לקרוא לזה אובססיה".

רמוס וחברתה איזבל יובלונסקי, בת 18, חשבו שזה מציב סיכון לבריאות הנפש בקהילה שלהן, ולכן החליטו לעשות סקר בין־חברים כחלק מתחרות מדע לאומית. הן גילו שמתוך 98 תלמידים שהגיבו, כמעט 90% אמרו שרשתות חברתיות השפיעו על בריאות הנפש שלהם באופן שלילי.

"הרגשתי שאני שמנה מדי ולא מספיק יפה"

בקבוצות מיקוד, עובדי אינסטגרם שמעו באופן ישיר מבני נוער שהיו במאבק. "הרגשתי כאילו אני צריכה להילחם כדי להיחשב ליפה או אפילו להיראות", אמרה נערה אחת לגבי החוויה שלה באינסטגרם.

לאחר שהסתכלה על צילומים באינסטגרם, "הרגשתי שאני שמנה מדי ולא מספיק יפה", אמרה נערה אחרת לחוקרים של פייסבוק. "זה גורם לי לחוש חסרת ביטחון לגבי הגוף שלי למרות שאני יודעת שאני רזה".

"לאנשים מסוימים זה עשוי להיות מפתה לזלזל בכל זה כמקרה של נערות בגיל העשרה החוות עצב", אומרת ד"ר טוונג'. אבל "אנו מסתכלים פה על דיכאון ברמות קליניות, הדורש טיפול. אנו מדברים על נזק עצמי שמביא אנשים לחדר מיון".

בעיטות בבטן ומכות פטיש

אווה בהרנס, תלמידה בת 17 בתיכון רדווד במחוז מרין, קליפורניה, אמרה שהיא מעריכה שכמחצית מהבנות בכיתה שלה נאבקות בבעיות דימוי גוף הקשורות לאינסטגרם. "כל פעם שאני מרגישה טוב עם עצמי, אני עולה לאינסטגרם, ואז ההרגשה הזו נעלמת", אמרה.

כשבת כיתתה מולי פיטס, בת 17, הגיעה לבית הספר, היא גילתה שהתלמידים האחרים משתמשים באינסטגרם ככלי למדוד את הפופולריות היחסית שלהם. תלמידים התייחסו למספר העוקבים שהיו לאחרים כאילו המספר הזה רשום להם על המצח, אמרה. כעת, היא אומרת, כשהיא מסתכלת על מספר העוקבים שלה באינסטגרם, זה לעתים קרובות מרגיש כמו "בעיטה בבטן".

במשך שנים, היה דיון מועט בין רופאים על כך שעבור חלק מהמטופלים, אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות מחמירות את מצבם. אנג'לה גוארדה, מנהלת תוכנית הפרעות אכילה בבית הספר לרפואה של בית החולים ג'ונס הופקינס, אמרה שהיא שומעת על הרבה מטופלים שקיבלו מהרשתות החברתיות עצות על איך להקטין את כמות המזון שהם צורכים. היא מעריכה שאינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות משחקות תפקיד בהפרעות של כחצי מהמטופלים שלה.

"זה אצל אלה הפגיעים ביותר או מי שכבר מפתחים בעיה כלשהי - השימוש באינסטגרם וברשתות חברתיות אחרות יכול להסלים את זה", אמרה.

לינדזי דובין, בת 19, רצתה לאחרונה לעשות יותר פעילות כושר. היא חיפשה באינסטגרם אימונים ומצאה כמה שאהבה. מאז החיפושים, האלגוריתם של האפליקציה מילא את עמוד Explore שלה בצילומים של "הגוף האידאלי", "איך לרדת במשקל" ומה היא צריכה או לא צריכה לאכול. "אני מקבלת את זה כמו מכת פטיש כל פעם שאני נכנסת לאינסטגרם", אמרה.

ג'ונתן היידט, פסיכולוג חברתי מביה"ס לעסקים ע"ש סטרן של אוני' ניו יורק ומחבר־שותף של רב המכר "הבישול האיטי של המוח האמריקאי", חושש מההשפעות הרשתות החברתיות על בני נוער מאז שהחל לחקור אותן ב־2015. הוא דיבר עם צוקרברג כבר פעמיים על השפעות פייסבוק על בריאות הנפש של צעירים, פעם ראשונה לאחר שהמנכ"ל עצמו ביקש משוב על כך ב־2019.

צוקרברג ציין שלגבי נושאים של קיטוב פוליטי ובריאות הנפש של צעירים, הוא מאמין שהספרות המחקרית מלאה סתירות ולא מצביע באופן ברור על השפעות נסיבתיות שליליות, כך אומר היידט. הוא אמר שהרגיש בזמנו שלצוקרברג "היה צד בנושא, אבל הוא היה סקרן".

"ביקשתי ממארק לעזור לנו כהורים", אמר. "הוא אמר שהוא עובד על זה".

בינואר 2020, הזמינה פייסבוק את היידט למשרדי ההנהלה במנלו פארק, קליפורניה ושם מוסרי והצוות של אינסטגרם תדרכו אותו לגבי מאמצי החברה להיאבק בבריונות ולהקטין את הלחץ החברתי בפלטפורמה. היידט אמר שהרגיש שהמאמץ כן וראוי לשבח, אך הזהיר שכנראה לא יהיה מספק במאבק במה שהוא האמין, שהופך למגפה בתחום בריאות הנפש של הציבור. "לא נרמז לי שהיה להם מחקר פנימי שהראה שקיימת בעיה", אמר. הדוברת של פייסבוק סירבה להגיב על המפגש.

כמה חוקרים באינסטגרם אמרו שהיה מאתגר לגרום לעמיתים אחרים לשמוע כמה חמורים הממצאים שגילו. "אנחנו ממוקמים בדיוק באמצע בין המשתמשים והבונוסים של העובדים האלה", אמר אחד החוקרים.

במקום להתייחס לנתונים שלהם עצמם שהראו את ההשפעות השליליות של אינסטגרם, באופן ציבורי הצביעו מנהלי פייסבוק דווקא על מחקרים ממכון האינטרנט של אוקספורד שהראו שישנה קורלציה מועטה בין שימוש ברשתות חברתיות ודיכאון. מחקרים אחרים גם הם גילו פערים בין כמות הזמן שאנשים אומרים שהם משתמשים ברשתות חברתיות וכמות הזמן שהם בפועל מבלים בהם. בעבר פייסבוק תרמה כספים למכון האינטרנט של אוקספורד, שהוא חלק ממחלקת ההוראה והמחקר באוניברסיטת אוקספורד הבריטית.

החוקר המוביל של אוקספורד במחקרים האלו, אנדרו פז'יבילסקי, שאמר כי לא קיבל מימון מפייסבוק, טוען שחברות כמו פייסבוק צריכות להיות יותר גלויות לגבי המחקרים שהן מבצעות. "הנתונים עצמם קיימים בענף הטכנולוגיה", אמר. "מדענים רק צריכים גישה אליהם על מנת לבצע חקירה ניטרלית ובלתי תלויה". בראיון עמו אמר פזי'בילסקי ש"אנשים מדברים על אינסטגרם כאילו מדובר בסם. אבל אין לנו גישה לחקור את החומר הפעיל".

מנהלים בכירים בפייסבוק נאבקו למצוא דרכים לצמצם את הנזק מאינסטגרם ובאותה עת לשמור את המשתמשים אונליין ברשת - כך ניתן ללמוד ממצגות פנימיות בנושא.

לטפל בבעיה, אבל רק בכאילו 

במשך שנים, עשתה פייסבוק ניסויים בהסתרת מספר הלייקים שאנשים רואים על הצילומים שלהם. בני נוער אמרו לפייסבוק בקבוצות מיקוד שספירת לייקים גרמה להם לחרדות ותרמה לרגשות שליליים אצלם.

כשבחנה פייסבוק שינוי להסתרת הלייקים בתוכנית פיילוט שכונתה פרויקט דייזי, גילתה שזה לא משפר את חיי הנערות. "לא ראינו שום תזוזה במדדי הבריאות הכוללים", כתבו עובדי פייסבוק בשקופית ששלחו לצוקרברג לגבי הניסוי הזה ב־2020.

יחד עם זאת, פייסבוק הציגה את השינוי הזה כאופציה למשתמשי פייסבוק ואינסטגרם במאי 2020 לאחר שמנהלים בכירים טענו בפני צוקרברג שהוא עשוי לגרום להם להיראות טוב בכך שנראה כאילו הם מטפלים בבעיה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים.

"השקה של דייזי תתקבל על ידי העיתונות וההורים כאינדיקציה חיובית חזקה לכך שלאינסטגרם אכפת מהמשתמשים, בייחוד אם זה ייעשה לצד השקות חיוביות שיזכו לתקשורת חיובית", כתבו מנהלים בפייסבוק בדיון על איך להציג את הממצאים לצוקרברג.

כשהציגה פייסבוק את פרויקט דייזי, מוסרי הכיר באופן ציבורי בכך שהמאפיין לא באמת שינה הרבה בדרך בה משתמשים מרגישים.

בראיון, הוא אמר שהוא לא חושב שיש פתרונות ברורים לתיקון וכי הוא אופטימי באופן זהיר לגבי כלים שאינסטגרם מפתחת לזיהוי אנשים בצרה. כלים אלה, אמר, אמורים "לדחוף" אותם לכיוון תוכן חיובי יותר.

פייסבוק אישרה לשני חוקרים לדון בעבודתם. הם אמרו שהם גם בוחנים דרך לשאול משתמשים אם הם רוצים לעשות הפסקה מאינסטגרם. חלק מהאתגר, כך אמרו החוקרים, הוא המאבק לקבוע איזה משתמשים נמצאים בסיכון הגדול ביותר. החוקרים אמרו גם שהנסיבתיות של חלק מהממצאים שלהם לא הייתה ברורה, וציינו שחלק מהמחקרים התבססו על מספר משתתפים קטן.

"אני חושב שכל דבר צריך להיות על השולחן", אמר מוסרי, "אבל אנחנו צריכים להיות כנים ולהבין שיש כאן סחר־מכר. זה לא פשוט כמו לכבות משהו ולחשוב שכך הכל ישתפר, כי לפעמים אתה יכול להחריף את המצב מבלי להתכוון לכך".

צפייה בסלפי מפולטר גורם לתחושות רעות

במסמכים הפנימיים, החוקרים של פייסבוק גם הציעו לאינסטגרם להציג פילטרים "כיפיים" לעומת כאלה המבוססים על שיפור המראה החיצוני. הם התמקדו בצילומי סלפי, במיוחד כאלה שהשתמשו בפילטרים שמאפשרים למשתמשים לשפץ את פניהם. "שיתוף או צפייה בצילומי סלפי שעברו סינון גרמו לאנשים להרגיש רע יותר", כתבו החוקרים בינואר.

סילביה קולט־לקאיו, סטודנטית בת 20 מאוניברסיטת סטנפורד, אמרה שלאחרונה ניסתה פילטר לצילומי פנים שהרזה את הלחיים שלה ועשה אותן סמוקות יותר. אבל אז הבינה שהפילטר הקטין את הלחיים שירשה מאביה מניקרגואה ונתן לה מראה אירופאי יותר. זה "השאיר לי טעם מר בפה", אמרה.

קולט־לקאיו היא נכה שנעזרת בכיסא גלגלים. בעבר אינסטגרם גרם לה לחשוב שהיא לא נראית כפי שהיא צריכה להיראות, או לעשות דברים שעושות נערות אחרות באפליקציה, כך אמרה.

היא הוסיפה שהחלה לעקוב אחרי אנשים המשתמשים בכיסא גלגלים, או שהם חולים כרוניים או מתייחסים ללקויות אחרות, והפלטפורמה הפכה למקום בו היא יכולה לראות תמונה של אנשים מוגבלי תנועה מבוגרים ממנה פשוט נהנים.

מחקר פנימי: צריך לצמצם חשיפה לדוגמנים

במרץ, אמרו החוקרים שאינסטגרם צריכה לצמצם חשיפה לתוכן של סלבריטאי אופנה, יופי ומערכות יחסים, ולהגדיל את החשיפה לתוכן של חברים קרובים - כך כתוב במצגת שהם העלו ללוח המודעות הפנימי של פייסבוק.

עובד בחברה כיום, שכתב דברים על לוח המודעות, הטיל ספק ברעיון זה. לטענתו, ידוענים שחייהם "מושלמים" הם בעלי חשיבות עליונה באפליקציה. "האם זה לא מה שאינסטגרם מבוססת עליו בעיקר?" כתב. האם קבלת הצצה "לחיים הפוטוגניים מאוד של 0.1% העליונים היא לא הסיבה לכך שבני נוער נמצאים בפלטפורמה?"

מנהל שכיום כבר לא עובד בחברה הטיל ספק ברעיון של תיקון אינסטגרם כך שלא ייעשו ברשת השוואות חברתיות. "אנשים משתמשים באינסטגרם כי זו תחרות", אמר המנהל לשעבר. "זה החלק הכיפי בזה".

נערות שחורות מושפעות במיוחד

על מנת לקדם שימוש יותר חיובי באינסטגרם, משתפת החברה פעולה עם עמותות המקדמות את מה שהיא מכנה "חוסן רגשי", על פי המסמכים. סרטונים שהופקו כחלק מהמאמץ הזה כוללים המלצה לבני נוער לשקול פעולה חיובית יומיומית שתזכיר להם ש"אני נמצא בשליטה בחוויות שלי באינסטגרם".

החוקרים של פייסבוק זיהו את הפיכת הילדות לבעלות אופי מיני בצורה מוגזמת כנושא המטיל עול על בריאות הנפש של משתמשי האפליקציה. שבון ג'ונס, עובדת סוציאלית קלינית המתגוררת באטלנטה, אמרה שזה יכול להשפיע על נערות שחורות במיוחד, מכיוון שאנשים לעתים קרובות מניחים שנערות שחורות מבוגרות מגילן האמיתי ומותחים ביקורת על גופן באופן יותר תדיר.

"מה שנערות לעתים קרובות רואות ברשתות חברתיות זה נערות עם מותניים צרים יותר, וישבן וירכיים גדולים יותר, וזה עלול לגרום להן לבעיות בדימוי הגוף", אמרה ג'ונס. "זו תקופה קריטית בה הן מנסות להבין את עצמן ואת העולם הסובב אותן".

גם נערים אינם חסינים. בצלילה העמוקה של חוקרי פייסבוק אל בריאות הנפש ב־2019, גילו ש־14% מהנערים בארה"ב אמרו שאינסטגרם גרם להם להרגיש רע יותר לגבי עצמם. בדוח שלהם מ־2020 על דימוי גוף, גילו חוקרי פייסבוק ש־40% מהנערים חוו השוואה חברתית שלילית.

"אני פשוט ממש מרגיש על הקצה הרבה מהזמן", אמר נער אמריקאי לחוקרים של פייסבוק. "זה כאילו אפשר להצביע עליך על כל דבר שאתה עושה. פעולה אחת לא נכונה. צעד אחד שגוי".

הרבה מבני הנוער שהתראיינו לכתבה זו אמרו שהם לא רוצים לראות את אינסטגרם נעלם. ולאסובה, שכבר לא משתמשת באינסטגרם, אמרה שהיא ספקנית לגבי זה שמנהלי פייסבוק ניסו מספיק חזק להפוך את הרשת החברתית לפחות רעילה. "הייתי צריכה לחיות עם הפרעת האכילה שלי במשך חמש שנים, ואנשים באינסטגרם עדיין סובלים", אמרה.

גלובס מפרסם בבלעדיות את סדרת התחקירים של "וול סטריט ג'ורנל" על פייסבוק, שהתבססה על הדלפה של מערך נרחב של מסמכים, מחקרים, מצגות, תכתובות, הודעות דוא"ל ומזכרים פנימיים. מכלול החומרים והכתבות מציגים תמונה שלא הייתה כדוגמתה לגבי המידה שבה החברה מודעת לכשלים ברשת שלה, ועד כמה היא חסרת כל רצון או יכולת לטפל בהם. מהתחקיר ניתן לראות עד כמה החוקרים של פייסבוק זיהו את ההשפעות הרעות של הפלטפורמה בתחומים שונים כגון בריאות הנפש של בני נוער, הקצנת הקיטוב בשיח הפוליטי, סחר בבני אדם ואפילו החרפת מלחמות. לעתים, כך מתגלה, החברה נמנעה מביצוע פעולות מחשש שהן יפגעו בה כלכלית בהמשך ולפעמים, אפילו יוזמות אישיות של המנכ"ל מארק צוקרברג עצמו הוכשלו על ידי המערכות והאלגוריתמים של הרשת החברתית