הצוללת | פודקאסט

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת • השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו • אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים • האזינו

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני 36 שנים, בשנת 1985, המשק הישראלי עמד על סף קריסה כלכלית. הוא סבל מהיפר-אינפלציה של 400%, מבריחה של מטבע חוץ וממחירים שטיפסו בקצב של 20% בחודש. שמעון פרס, שהיה אז ראש הממשלה, יחד עם שר האוצר, יצחק מודעי, החלו "לקצץ בכל מה שרק אפשר", כפי שניסח זאת פרס בעצמו, במה שידוע כ"תוכנית הייצוב של המשק".

התוכנית הזו כללה גם הרבה מאוד רפורמות עבור המשק, כמו הפרטת חברת "בזק", והפרטה של עוד מגזרים שלמים שהיו עד אז בידיים ממשלתיות. וכך נולד "חוק ההסדרים" שכרך יחד הרבה מאוד רפורמות שהיו נחוצות כדי להבריא את המשק. ולא רק זאת, אלא שחוק התקציב וחוק ההסדרים חייבים להיות מאושרים יחד. אם חוק ההסדרים לא מאושר, גם חוק התקציב נופל והכנסת מתפזרת.

לכן עכשיו, כשאנחנו עומדים כפסע לפני האישור בכנסת של התקציב וחוק ההסדרים, זו גם ההזדמנות לשאול: האם חוק ההסדרים עדיין נחוץ היום, והאם הוא בכלל דמוקרטי?

שוחחנו עם שלושה מבכירי האוצר לשעבר שמחזיקים בשלוש דעות שונות בנושא: גל הרשקוביץ', שהיה הממונה על התקציבים; ירון זליכה, שהיה החשב הכללי באוצר ויורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה. הראיונות עם גבאי וזליכה התקיימו לפני שנתיים, הרבה לפני שזליכה הודיע על כוונתיו לרוץ לפוליטיקה.

למה יש בעיה עם חוק ההסדרים? כי מדובר במגה-חוק שכולל בתוכו עשרות חוקים. כך שבמקום ההליך הרגיל של אישור חוק, שבמסגרתו הוא מאושר רק אחרי שעבר בשלוש קריאות ואחרי שנבחן בקפדנות גם בוועדה הרלוונטית, אלה חוקים שעוברים בהליך בזק.

זו בדיוק הסיבה שבגללה ב-2016 נפסלה בבג"ץ הצעת החוק למס דירה שלישית שביקש שר האוצר דאז, משה כחלון, להעביר בחוק ההסדרים. חברי הכנסת מהאופוזיציה התלוננו שנחשפו לחוק בוועדת הכספים רק ב-12 בלילה, בתום יום דיונים ארוך, ולא יכלו לדון בו כמו שצריך. נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, אמרה על ההליך החפוז שבו אושר החוק: "נחצו כל הקווים האדומים".

לאור הבעיה זאת, חושב יורם גבאי - מי שהיה הממונה על הכנסות המדינה בתקופת תוכנית הייצוב - שחוק ההסדרים סיים את תפקידו וכבר מיותר. לדבריו, "היום חוק ההסדרים הוא סתם ניסיון עקיפה של הכנסת".

אבל גל הרשקוביץ' חושב בדיוק ההפך. הוא טוען שאלמלא חוק ההסדרים, רפורמות חשובות ומהפכניות למשק הישראלי, פשוט לא היו מתרחשות, כמו רפורמת הסלולר שהוביל משה כחלון ב-2010, בכובעו כשר התקשורת.

"היא הובילה להוזלה של כמה מאות שקלים לחודש. מ-500 שקל ל-30-40 שקל לחודש - איפה זה קרה? הציבור צריך לשאול את עצמו מה הוא מעדיף. סלולר יותר זול, ומחר ירקות ופירות יותר זולים, והוא יעדיף מחר שיהיה לו מטרו יותר מהר…או משהו שהוא יותר דמוקרטי. נכון הדיונים בכנסת סביב החוק הם מואצים, ואינטנסיביים. טוב מאוד".

ירון זליכה חושב שחוק ההסדרים לא מיותר, אבל שהוא צריך לשמש למטרות אחרות, כמו מאבק במונופולים. לדבריו, "אגף התקציבים הישראלי חזק על חלשים וחלש על חזקים, ולכן לא הכלי ולא השיטה הם הבעיה. השוטים הם הבעיה".

האם יש אלטרנטיבה לחוק ההסדרים והאם יש עוד מדינות שבהן קיים חוק כזה ומה יותר חשוב: הדמוקרטיה הוא הורדת יוקר המחיה? כל התשובות בפרק היום של "צוללים לתקציב".

הקטעים שמושמעים בפרק מימי המשבר הכלכלי של 1985 הם באדיבות כאן 11.

צרו איתנו קשר *5988