מחיר הסגר: רשות שדות התעופה הפסידה מעל 2 מיליארד שקל בשנה וחצי

דירוג חברת מידרוג חושף את עומק הבור אליו נקלעה רש"ת בעקבות משבר הקורונה • כעת הרשות פועלת לגיוס אג"ח בהיקף של מיליארדי שקלים • במידרוג מעריכים: "אירוע כשל פירעון עלול להסב נזק משמעותי לפרופיל האשראי של ישראל. הסבירות לתמיכה יוצאת דופן מטעם המדינה גבוהה ביותר"

נמל התעופה בן גוריון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
נמל התעופה בן גוריון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

לקראת גיוס אג"ח של מיליארדי שקלים בבורסה שמעוניינת לבצע בקרוב רשות שדות התעופה (רש"ת) בישראל, דירוג חוב ברמת Aaa ובאופק יציב שהעניקה לה חברת מידרוג חושף את עומק הבור אליו נקלעה בעקבות משבר הקורונה. בור זה בא לידי ביטוי בהפסד תפעולי ענקי, המגיע לכ-2 מיליארד שקל בשנה וחצי - מתחילת 2020 ועד סוף המחצית הראשונה של השנה, וזאת אחרי כמה שנות צמיחה שנתמכו בפריחת ענף התיירות בישראל.

רש"ת, שהוקמה בשנת 1977, היא הגוף "האמון, מכוח החוק, על החזקתם, הפעלתם, ניהולם ופיתוחם של כלל שדות התעופה הבינלאומיים והפנים-ארציים בישראל (למעט שדות תעופה צבאיים ומנחתים), יחידות הבקרה האווירית ומסופי הגבול היבשתיים". פעילות החברה מחולקת לשלושה תחומים עיקריים - פעילות תעופתית, פעילות מסחרית והפעלת מסופי הגבול היבשתיים בין ישראל לבין מצרים וירדן.

מנתוני מידרוג עולה כי טרם משבר הקורונה הרווח התפעולי המתואם שהציגה רש"ת (בניכוי תגמולים ששולמו למדינה) עמד על סביב 900 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2017-2019. בזכות "רמת הרווחיות הגבוהה", כפי שמציינים במידרוג, באותן שלוש שנים שילמה רש"ת למדינה תמלוגים בסכום כולל של כ-3.3 מיליארד שקל (1-1.2 מיליארד שקל בכל שנה).

בשורת ההכנסות נרשמה באותן שנים צמיחה, מ-3.6 מיליארד שקל ב-2017 ועד ל-4.1 מיליארד שקל ב-2019, בזכות עליית "כמות הנוסעים בנמלי התעופה בישראל בכלל, ובנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) בפרט " - מ-23.1 מיליון נוסעים ב-2017 ועד ל-26.5 מיליון נוסעים ב-2019, בטיסות בינלאומיות. אחרי אותה תקופה של פריחה, הגיע כאמור משבר הקורונה, שהוביל לצניחת מספר הנוסעים בנתב"ג עקב הסגרים וההגבלות (בטיסות בינלאומיות) לכ-4.5 מיליון בלבד בשנת 2020, ובמחצית הראשונה של השנה הנוכחית המספר צנח לכ-1.4 מיליון נוסעים.

הצלילה במספר הנוסעים באה לידי ביטוי בצניחה בהכנסות רש"ת, שהסתכמו בכ-1 מיליארד שקל בשנה שעברה ובכ-372 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה - מה שגרר אותה להפסדים התפעוליים הענקיים - שעמדו על 1.4 מיליארד שקל ב-2020 ועל כ-660 מיליון שקל במחצית השנה הנוכחית.

במבט קדימה, ברש"ת צופים עליה במספר הנוסעים בסיכום 2021 ביחס לשנה שעברה, לכ-6 מיליון, ובשנים הבאות - 2022-2024 - "צפויות כמויות הנוסעים לגדול בהדרגה על לכ-24 מיליון, ועימן גם הכנסות הרשות מאגרות תעופה".

משבר הקורונה סגר לרש"ת את ברז ההכנסות השוטפות כמעט לגמרי

מבחינת מספר עובדיה, ברש"ת היו טרם המשבר, בשנת 2019, כ-4,400 משרות לעובדים, ואילו כיום מספר זה עומד על כ-3,000 וזאת בין היתר בשל הצורך שלה להמשיך ולתחזק את התשתיות שבאחריותה באופן מלא, גם בזמן שהיקפי הפעילות מינימליים. יחד עם זאת, כחלק מהתמודדותה עם המשבר, רש"ת ביצעה צמצומים בהוצאות תפעול והחזקה, קיצוצי שכר ותוכניות חל"ת, וכן הקפיאה קידום פרויקטים חיוניים בסכום של כ-4 מיליארד שקל, ומבצעת כיום פרויקטים מסוג זה בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל.

לפי הדוח של מידרוג, רש"ת תוכל לגייס אג"ח בסכום מקסימום של 3.1 מיליארד שקל בהתאם לתיקון לחוק הרלוונטי ובהתאם לתחזית רש"ת לגירעון התזרימי המצטבר שלה. סכום זה כולל גם "השלמה אקטוארית חזויה לצורך הקמת קופה מרכזית לקצבה". ככל הידוע את ההנפקה תוביל חברת החיתום של לידר שוקי הון, במהלך המתוכנן לצאת לפועל תוך חודשים ספורים, ואשר כפוף להחלטת ממשלה.

עיקר הפעילות התעופתית של הרש"ת היא מתן שירותים לנוסעים ולמטוסים, ומקור עיקר הכנסותיה הוא באגרות ושירותים למטוסים ולנוסעים, והיא פועלת תחת אסדרה של רשות תעופה אזרחית ותחת פיקוח משרד התחבורה, שקובע את תעריפי האגרות שהיא גובה.

בימים שבשגרה, רש"ת נחשבת לגוף רווחי המספק תמלוגים שמנים למדינה באמצעות האגרות ויתר השירותים שהיא מספקת בשדות התעופה, כפי שהנתונים הכספיים שנחשפים כעת מעידים.

אולם משבר הקורונה, שהקפיא לחלוטין בחלקים לא קטנים של השנה שעברה את פעילות ענף התעופה, ובחלקים אחרים ממנה צמצם את הפעילות בצורה חדה, ופגע בצורה אקוטית בפעילות הענף גם במהלך השנה הנוכחית, סגר לרש"ת את ברז ההכנסות השוטפות כמעט לגמרי .

כפי העולה מהדוח של מידרוג, נוכח ההרעה במצבה, בדוחותיה הכספיים של הרש"ת מפנים רואי החשבון שלה את תשומת-הלב לעובדה ש"ככל שתנועת הנוסעים לא תתאושש, קיימים ספקות משמעותיים ליכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסים במהלך העסקים הרגיל".

בהתאם לכך, לפי רואי החשבון, "מימוש תוכניות ההנהלה לצורך התמודדות עם השלכות המשבר תלוי, בין היתר, בגורמים שאינם בשליטת הרשות".

למרות המשבר העמוק בו נמצאת רש"ת, במידרוג מציינים כי "פעילות הרשות שזורה בפעילות המדינה ואינה ניתנת לניתוק, כאשר טרם משבר הקורונה היוותה הרשות מקור הכנסות לקופת המדינה, באמצעות הכנסותיה. יש לציין כי באופן פורמלי רשות שדות התעופה היא גוף המתוקצב על-ידי מדינת ישראל, אולם עד כה לא נדרשה המדינה להוצאה תקציבית בפועל לצורך מימון פעילות הרשות".

עוד לפי מידרוג, "עד כה פעלה רשות שדות התעופה בסביבת מינוף נמוכה ביותר, כאשר בשנים 2017-2020 היה יחס החוב ל-CAP של הרשות נמוך מ-5%".

עם זאת, מוסיפים במידרוג, "בעקבות גיוס החוב הצפוי של הרשות, הן באמצעות מסגרות בנקאיות והן באמצעות הנפקות אג"ח לציבור, בשנים 2021-2023 צפוי יחס זה לעלות באופן משמעותי".

במידרוג מעריכים כי "אירוע כשל פירעון של רשות שדות התעופה עלול להסב נזק משמעותי לפרופיל האשראי של מדינת ישראל, ואילו הסבירות לתמיכה יוצאת דופן מטעם המדינה היא גבוהה ביותר". בהתאם לכך, דירוג החוב הגבוה שמקבלת החברה, למרות ההרעה הניכרת במצבה הפיננסי. הערכת מידרוג לסיכון האשראי של רש"ת, "מתבססת על הערכת מידת הסבירות לתמיכת המדינה ברשות במידת הצורך".