המסים שרצה האוצר להטיל על שותפויות ועל נטפליקס יצאו מחוק ההסדרים

עדכון 14:13 - בהמשך למה שנכתב בכתבה, פוצלו סופית המסים על נטפליקס ועל שותפיות.

10:00

המסים שתכנן משרד האוצר להטיל על שותפויות ועל נטפליקס יפוצלו מחוק ההסדרים. היום (א') בצהריים תדון ועדת הכנסת בפיצול המס על שותפויות מחוק ההסדרים, זאת בשל החלטת הקואליציה להקדים את סיום העבודה על חוק ההסדרים עד לאמצע השבוע והעובדה שהמס על שותפויות טרם הגיע לישורת האחרונה.

בתחילת חודש נובמבר תתכנס הכנסת להצביע על חוקי התקציב וההסדרים במלואם לאחר שאושרו בוועדות הכנסת. בקואליציה עובדים השבוע על ניקוי השולחן מסעיפי החוק שעוד נותרו פתוחים ומיד אחר כך על ניסוחים אחרונים על שולחנם של היועצים המשפטיים. כל חוק שלא הגיע לשלב הסופי ביממה הקרובה יופרש החוצה. כפי שכתבנו בעבר גם חוקים נוספים יכולים למצוא את דרכם החוצה מההסדרים.

ההחלטה הסופית על פיצול הפרק מחוק ההסדרים צפויה להתקבל בדיון היום בצהריים. מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אמר לגלובס: "אני לא יכול להגיד בוודאות שחוק השותפויות יוצא, אבל אני מעריך שלשם זה הולך. זה חוק מורכב ותחום מורכב והחוק לא מבושל מספיק. אני תמכתי בפיצול לכל אורך הדרך".

המתנגדים הבולטים לחוק השותפויות הם לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, שהשתתפו בדיון הקודם בוועדה. הפרק כולל תיקוני חקיקה לעדכון כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל, וכן הסדרת אופן המיסוי החל על שותפויות ושותפים המשקיעים בנכסים פיננסים באמצעות קרנות השקעה והסדרתן של הטבות המס הניתנות על השקעת תושב חוץ בקרן הון סיכון. ביתר פירוט, מדובר בהטבת מס שתטיב עם מגזר ההייטק.

"מס נטפליקס" בדרך החוצה

חוק נוסף המיועד לפיצול מחוק ההסדרים הוא החוק שכונה "חוק נטפליקס" שבמסגרתו תכננה רשות המסים לחייב במע"מ את נטפליקס, ספוטיפיי, אמזון, אפליקציות ספורט בתשלום וכל שאר החברות הזרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים.

מדובר באתגר מיסוי שנולד על רקע הכלכלה הדיגיטלית ועוסק בשאלת קביעת המע"מ על שירותים ומוצרים בלתי מוחשיים, בהם אפליקציות שמספקות שירותי טלוויזיה או רדיו ולמעשה כל השירותים האלקטרוניים, שירותי תקשורת, שירותי רדיו וטלוויזיה, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.

הדוגמה הקלאסית לכך היא כמובן שירותי התוכן של נטפליקס, שניתן לצרוך אותם באפליקציה בטלפון, והם אינם מחויבים במע"מ; וכך גם מכירות ספרים דיגיטליים מאתר אמזון שלא מחויבות במע"מ, לעומת רכישות ספרים בחנויות בארץ - שכן. נכון להיום רק חברות גדולות שנותנות שירותים בארץ והקימו כאן מרכז פעיל נדרשו לפתוח תיק במע"מ, ובהתאם לדווח ולשלם מע"מ על כל עסקה.

רשות המסים מנסה לסגור את הפרצה הזאת שנים, וכבר ב-2016 קידמה תזכיר חוק שלפיו חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים יחויבו במע"מ. גם ב-2019 עלה הנושא שוב לדיון, כאשר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, נדרש למצוא דרכים להתמודד עם הגירעון, והעלה שוב על השולחן את הצורך להטיל מע"מ על שירותים דיגיטליים.

להערכת האוצר, המהלך לחיוב החברות הזרות בתשלום מע"מ צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-360 מיליון שקל בשנת 2022, ובהיקף של כ-380 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.

היום אמורה ועדת הכספים לדון בחקיקת המע"מ על השירותים הדיגיטליים, אך כבר כעת ידוע כי גם הפעם לא הצליחה רשות המסים להעביר את החוק, וכי "חוק נטפליקס" יפוצל מחוק ההסדרים. ברשות טוענים כי החקיקה תקודם במושב החורף של הכנסת מיד לאחר אישור התקציב, אך בקנה נמצאים גם חוק "חשבוניות לישראל", שנועד להיאבק בחשבוניות הפיקטיביות וחקיקות כבדות משקל נוספות, שקיימות מחלוקות לגביהן גם בקרב הלשכות המקצועיות (יועצי המס, רואי החשבון ועורכי הדין) וגם בתוך הקואליציה עצמה, כך שלא ברור כמה מהיוזמות שהרשות מעוניינת לקדם באמת יקודמו על ידי הממשלה הנוכחית.