התוכנית לקידום תחבורה ירוקה אושרה. אלו השינויים שבדרך

בין השאר ייבחנו תמריצים לכלי רכב חשמליים מסחריים מעל 3.5 טון, יוענק עידוד לאוטובוסים בין עירוניים "ירוקים", תקודם תשתית טעינה לרכבי מימן, ותוגבל התנועה באזורים עירוניים צפופים לרכב חשמלי בלבד

שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שרת התחבורה מרב מיכאלי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הממשלה אישרה היום (ב') את תוכנית היישום הממשלתית לקידום תחבורה נקייה, שהתקבלה ביולי השנה. ההחלטה החדשה מציבה יעדים נוספים, שכוללים בין השאר הפחתת הפליטה לרכבים מסחריים מעל 3.5 טון. על פי ההחלטה, החל משנת 2035 לפחות 50% מכלי הרכב החדשים מעל 3.5 טון בישראל יהיו רכבים נקיים או רכבים שעושים שימוש בדלקים "ירוקים" שתורמים להפחתה של 80% מפליטות גזי החממה לעומת סולר בחישוב לפי מחזור חיי הדלק. יצוין כי כיום אין למפעילי מסחריות מעל 3.5 טון בישראל תמריץ ממשי לעבור לדגמים חשמליים בשל העובדה שכלי רכב כאלה כמעט אינם משלמים מיסי רכישה וההוצאות עליהם מוכרות במס.

בתחום האוטובוסים כוללת ההחלטה קידום הצבת יעדים למעבר ליבוא של אוטובוסים בין עירוניים ותיירותיים "נקיים" עד 2030 בכפוף לפיילוט של משרדי התחבורה, האנרגיה והסביבה. יישום ההחלטה עשוי להיתקל בקשיים מעשיים מכיוון שעיקר ההיצע של אוטובוסים חשמליים בשוק הגלובלי מתמקד באוטובוסים עירוניים לטווחים קצרים יחסית ושיקולי עלות, גודל הסוללה וזמני הטעינה מגבילים את ההיצע של אוטובוסים לטווחים ארוכים.

ההחלטה כוללת גם סיוע למפעילי תחבורה ציבורית ולחברות הסעה במימון רכישת אוטובוסים מאופסי פליטות; הנפקת זכות ציבורית חדשה למונית תוגבל לרכב מאופס פליטות בלבד, כלומר חשמלי, אבל טרם נקבע החל מאיזה מועד; מעבר הדרגתי של ציים גדולים של כלי רכב כבדים לכלי רכב נקיים; מעבר מואץ של חברות ממשלתיות לציי רכב נקיים. ההחלטה כוללת גם קידום שורה של צעדים להרחבת תשתית הטעינה לכלי רכב חשמליים כולל הסדרת תשתית לטעינת רכבים חשמליים בחניונים ציבורים לרבות חניוני חנה וסע, הקמת עמדות טעינה מהירות ואולטרה מהירות בפריסה ארצית על גבי רשת הכבישים הבינעירונית, התאמת רשת החשמל ופיתוחה לצורך אספקת חשמל לעמדות הטעינה לכלי רכב חשמליים במרחב הציבורי והפרטי. הצבת עמדות טעינה בחניוני משרדי הממשלה, קביעת הסדרי תנועה ואכיפה לטעינה וחנייה של רכבים חשמליים במרחב הציבורי ועוד.

ביחס לכלי רכב מונעי מימן (תאי דלק), הוחלט על אימוץ תקינה בינלאומית שתאפשר הקמת עמדות תדלוק עבור רכבים המונעים בתאי דלק מבוססי מימן ובחינת מערך תמריצים לעידוד השימוש במימן להנעת כלי רכב.

עדיין לא ברור איך ישפיעו ההחלטות שהתקבלו היום בצורה אופרטיבית, בעיקר בשל המשך התלות המרכזית של הכנסות המדינה במיסוי על רכישת כלי רכב מוגברי פליטה (מס קניה ואגרות) ועל השימוש בהם. כלומר הבלו על בנזין וסולר, שלבדו מכניס לקופת המדינה כ-18 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, עד כה התאפיין העידוד הממשלתי למעבר לרכב חשמלי בתקציב חסר, שנמוך משמעותית מההקצאות לנושא שמקובלות באירופה למשל.

יצוין כי אחד המקומות שצפוי להוביל חלקים מהתוכנית שנים לפני תאריך היעד שלה, הוא תל אביב. בעיריית תל אביב בוחנים כיום בין השאר ליישם בטווח של חודשים הטלת הגבלות שונות על כניסה של מסחריות כבדות, שאינן חשמליות, לאזורים מוגדרים ועתירי זיהום בעיר, הגבלת הכניסה למרכז העיר למוניות חשמליות ועוד. גם ראש העיר חולדאי החליף לאחרונה את רכב הבנזין שלו ברכב חשמלי לחלוטין.

החלטת הממשלה טומנת בחובה חידושים שעשויים להיתקל בהתנגדות לא קטנה בפלח המוניות. בין השאר הוחלט לקבוע כי "החל משנת 2023, לא יינתן רישיון חדש לנסיעה מיוחדת למונית לפי תקנה 490(א)(1) לתקנות התעבורה, על מונית שאיננה רכב נקי (כהגדרתו בפקודת התעבורה), ובכלל זאת לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום סעיף זה".

יצוין כי כיום רוב המוניות הנרכשות בישראל עדיין מצוידות במנועי דיזל ואחוז החדירה של כלי רכב חשמליים לפלח הוא מזערי. ההחלטה עלולה לשנות גם את תמהיל המסירות הקלאסי בפלח המוניות בין היבואניות ולפגוע במותגים דוגמת סקודה, שמובילה במסירות מוניות דיזל. בנוסף הוחלט "לפרסם תוך 90 יום, בתיאום עם שר האוצר, תזכיר חוק לתיקון פקודת התעבורה בדבר הקניית זכות ציבורית באגרה מופחתת למונית המונעת בהנעה חשמלית מלאה". עדיין לא פורסמו נתונים לגבי היקף הפחתת האגרה, אולם ככל הנראה מדובר בתמריץ משמעותי לרוכשי מוניות לעבור לבנזין.