ועידת גלזגו: הפגנות ומיצגים קיבלו את פני מנהיגי העולם

ארגוני סביבה וחברה אזרחית מרחבי העולם נאספו בעיר הסקוטית, כדי להזכיר למנהיגים עשורים ארוכים של חידלון אקלימי, שהובילו את העולם למסלול של התחממות בלתי נמנעת

פעילים של תנועת Ocean Rebellion מפגינים נגד פעילות חברות הנפט / צילום: Reuters, Ewan Bootman
פעילים של תנועת Ocean Rebellion מפגינים נגד פעילות חברות הנפט / צילום: Reuters, Ewan Bootman

עם הגעתם של מנהיגי העולם לגלזגו, המארחת את כנס האקלים של האו"ם, החלו אתמול (א') בעיר הפגנות ומיצגי ראווה של תנועות סביבה ובראשם "המרד בהכחדה".

ארגוני סביבה וחברה אזרחית מרחבי העולם נאספו בעיר הסקוטית, כדי להזכיר למנהיגים עשורים ארוכים של חידלון אקלימי, שהובילו את העולם למסלול של התחממותבלתי נמנעת, כאשר חצייה של התחממות ממוצעת של מעלה וחצי, תציב בסיכון מערכות רבות בהן נתמכת האנושות לשם קיומה.

מפגינים בגלזגו / צילום: Reuters, Ewan Bootman
 מפגינים בגלזגו / צילום: Reuters, Ewan Bootman

בזמן שהמנהיגים נאספים להציג את התחייבויותיהם, לפי בדיקה של האו״ם, ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות יובילו לעלייה של 2.7 מעלות צלזיוס, אילו יעמדו בהן במלואן.

ג'ונסון מצטט את טונברג

ראש הממשלה, נפתלי בנט, ינאם היום (ב') בכנס האקלים של האו"ם ( COP 26) הנערך בגלזגו, סקוטלנד. ועידת האקלים תימשך שבועיים, במהלכם ינהלו מנהיגים ומשלחות מכ-120 מדינות ברחבי העולם משא ומתן אקלימי, במטרה להניע פעולה גלובלית להגבלת עליית הטמפרטורה ומיתון תוצאותיו של המשבר האקלימי.

בפתח הכנס, נואמים בזה אחר זה מנהיגי המדינות, ומציגים את התחייבויותיהם להפחתת הפליטות בעשור הקרוב ואיפוסן עד שנת 2050, ואת ה'אני מאמין' שלהם בנושא משבר האקלים. את הכנס פתח ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שפנה למקביליו ברחבי העולם בניסיון להאיץ את התחייבויותיהם ופעילותם, ואף השתמש במילותיה של האקטיביסטית השוודית, גרטה טונברג, ואמר: "כל ההבטחות שלנו יהיו שום דבר מלבד בלה בלה בלה, והזעם הציבורי יהיה בלתי ניתן להכלה, אם לא ננצל את הכנס בגלזגו כדי להיות רציניים לגבי שינויי האקלים. בנאומה לפני מספר חודשים, טונברג אמרה ש"ההבטחות הריקות הנשמעות על ידי הפוליטיקאים, נשמעות כמו 'בלה, בלה, בלה'".

אנטוניו גורדס, מזכ"ל האו"ם, אמר בפתח הכנס שמדינות ה-G20, הארחאיות באופן היסטורי לכ-80% מפליטות הפחמן שחוללו את המשבר הגדול, חייבות לפעול בנחישות שכן אחריותן גדולה יותר. לדבריו, המדינות צריכות לחזור למשטר התחייבויות מדי שנה, ולא להסתפק בהגשת התחייבויות לאו"ם מדי 5 שנים, כפי שנהוג היום. "הגבלת הטמפרטורה לעלייה של מעלה וחצי חייבת להיות מובטחת מדי שנה, עד שיסתיימו הסובסידיות לדלקים מאובנים, עד שהמדינות יטילו מחיר על פחמן ושהשימוש בפחם ייפסק בהדרגה".

ארה"ב חוזרת לשולחן המשא ומתן

בין המנהיגים שיעלו על במת האו"ם, ימצא היום גם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שחוזר לשולחן המו"מ האקלימי לאחר היעדרות ארוכה של מדינתו תחת הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, שמשך את התחייבויות ארה"ב מהסכם פריז.

ביידן מגיע אל הוועידה כאשר תוכנית התשתיות שלו, במסגרתה יוקצו מיליארדים למעבר לאנרגיה מתחדשת, נתונה בסיכון. מהוועידה, יעדרו שני מנהיגים של מדינות מפתח: שי ג'ינפינג, מנהיג סין, וולדימיר פוטין, נשיא רוסיה.

במסגרת השתתפותו בוועידת האקלים של האו"ם, נפגש היום ראש הממשלה, נפתלי בנט, עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון ועם ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון. בשיחותיהם, ביקש בנט ממוריסון להגדיר את ארגון חיזבאללה באופן רשמי כארגון טרור, והמנהיגים דנו בנושא הגרעין האיראני.

במפגש עם נשיא צרפת, דיבר בנט על היחסים הבילטרלים בין המדינות, בסוגיה האיראנית ובמצב בסוריה ובלבנון. מקרון אף ביקש לדון בסוגיית NSO ולקבל מענה לשאלות של הצרפתים בנוגע לפרשה. למרות שהמנהיגים נאספו מרחבי העולם לדון ולסכם החלטות בנושאי אקלים וקיימות, לא עלו במפגשים האישיים דרישות הנוגעות לנושא הוועידה.