הייטק | דעה

עובדים פלסטינים בהייטק הישראלי: כולם מרוויחים

הממשלה צפויה לדון במתן היתר לחברות הייטק ישראליות להעסיק מתכנתים פלסטינים בישראל • העסקת פלסטינים עשויה להקל את המחסור במתכנתים ולסייע לכלכלה הפלסטינית אך מימושה תלוי בפתרון בעיות כפערי מיומנויות רכות

עובד הייטק / צילום: Shutterstock
עובד הייטק / צילום: Shutterstock

לנוכח הביקוש הגואה לעובדים במגזר ההייטק, דנה הממשלה בהצעה לאשר לחברות היי טק להעסיק כ-500 פלסטינים מיהודה ושומרון בהעסקה ישירה. עד כה, חברות הייטק בישראל, כסיסקו ומאלנוקס, העסיקו פלסטינים בעיקר באמצעות מיקור חוץ דרך חברות פלסטיניות. בנוסף, תוכנית ההתמחות לפלסטינים (Palestinian Internship Program) אפשרה לפלסטינים להתמחות בחברות טכנולוגיה עילית בישראל. החידוש בהחלטה המוצעת הוא האפשרות להעסיק מתכנתים פלסטיניים בהעסקה ישירה.

העסקה ישירה של עובדים פלסטינים עשויה להקל את המחסור החריף במתכנתים ולחזק את מרכזי הפיתוח המקומיים. בשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, היו כ-13,000 משרות פנויות והביקוש רק גדל מאז. למעשה, המחסור בכוח אדם מיומן בעיקר במקצועות התוכנה הוא המגבלה המרכזית על המשך הצמיחה של ההייטק הישראלי. מכיוון שחברת הזנק טיפוסית מעסיקה על כל עובד טכנולוגי עובד נוסף בתחומי המעטפת (עובדי שיווק, משאבי אנוש, מעצבים וכיו"ב), מילוי המשרות הפנויות על ידי עובדים פלסטינים צפויה ליצור כמות זהה של מקומות עבודה לישראלים במקצועות הלא-טכנולוגיים בשכר גבוה, כך שהתרומה הכוללת למשק משמעותית ביותר.

בטווח הארוך, עובדים פלסטיניים שיתנסו בעבודה בחברות הייטק ישראליות יצברו יידע וניסיון שיקדמו את הפיתוח של סקטור מקביל ברשות הפלסטינית. סקטור היי טק פלסטיני עשוי להיות שותף-שכן לחברות היי טק ישראליות כתחליף לחברות זרות הרחוקות מישראל. בפרט, פלסטינים שיתנסו בעבודה עם חברות ישראליות יבינו את צרכי והתרבות העסקית של חברות אלו. בנוסף, רווחה הכלכלית ברשות הפלסטינית עשויה לתרום לישראל בתמיכה ביציבות הביטחונית-מדינית, וצמיחה כלכלית ברשות הפלסטינית צפויה לתמוך ביצוא הישראלית לרשות הפלסטינית העומד בשנים האחרונות על כ-3.6 מיליארד דולר בשנה.

אישור להעסקת עובדים פלסטינים בהיי טק יפתח פתח להעסקת פלסטינים משכילים. כיום, משכילים פלסטיניים וערבים ישראלים בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה הפלסטינית מועסקים בישראל בעיקר במקצועות הבריאות. בולטת במיוחד ההעסקה של רוקחים ערבים ישראלים שלמדו באוניברסיטאות פלסטיניות. תופעה זו וההעסקה העקיפה של מתכנתים בחברות הייטק מצביעה על היכולת של מערכת ההשכלה הפלסטינית להכשיר עובדים משכילים בעלי ידע במדעי הרפואה והתוכנה. אולם, כיום רוב מוחלט העובדים הפלסטינים בישראל מועסקים בענפים שאינם דורשים השכלה גבוהה כענפי הבניה, התעשייה המסורתית והחקלאות.

השכר הגבוה של פלסטינים לא משכילים המועסקים בישראל מעוות את שוק העבודה הפלסטיני: עובדי בניה מרוויחים בישראל שכר הרבה יותר גבוה מעובדים משכילים כרופאים או מהנדסים בשטחי הרש"פ. למעשה ג'וש אנגריסט, חתן פרס נובל לכלכלה לשנה זו, הראה כי התשואה להשכלה בכלכלה הפלסטינית נשחקה ערב האינתפאדה הראשונה עקב ההתרחבות של התעסוקה הפלסטינית הלא מיומנת בישראל. תופעה דומה אירעה ערב האינתפאדה השניה ולאחרונה לאחר שהממשלה הרחיבה את מכסת ההיתרים לפלסטינים. העסקת פלסטינים משכילים בהייטק הישראלי תקטין עיוות זה, ותיצור למשכילים פלסטינים אינטרס ביצירת יציבות פוליטית.

העסקת פלסטינים במגזר ההייטק הישראלי דורשת סיוע לחברות להעריך את איכות ההכשרה הרלוונטית באוניברסיטאות הפלסטיניות. בנוסף, תידרש הכשרה מקצועית בעיקר בכישורים רכים כדי לסייע להשתלבות מתכנתים פלסטיניים בתרבות ההייטק המקובלת בישראל. כמו כן, על הממשלה להסדיר אפשרות נוחה ויעילה לתשלום שכר העובדים הפלסטינים בהעברה בנקאית. בסקר שנערך לאחרונה עלה כי רק 85% מהעובדים הפלסטינים בהיתר קיבלו את שכרם במזומן. פרקטיקה זו אינה מתאימה לתשלום שכר בחברות טכנולוגיה עילית.

ד"ר חגי אטקס הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר אסף פתיר הוא הכלכלן הראשי של Startup Nation Policy Institute