אנרגיות מתחדשות ותאגידים עירוניים - הגיעה העת לשינוי מהותי

עם פתיחת ועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד, בה ישתתפו נשיאים, ראשי ממשלה ומשלחות מרחבי העולם, חשוב לבחון, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, כיצד מדינת ישראל רותמת ומסייעת לרשויות המקומיות ולתאגידים העירוניים, שהינם הזרוע הביצועית של הרשויות, להיות חלק מרכזי בתוכנית הפחתת פליטת גזי החממה וייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות.

מקור האנרגיה המרכזי והעיקרי בישראל הינו אנרגיית השמש. ישראל הינה אחת המדינות בעלת ימי השמש הגדול ביותר בשנה מבין המדינות המפותחות, אולם היא אחת היצרניות הקטנות ביותר של חשמל באנרגיה מתחדשת, בהשוואה למדינות ה-OECD.

במסגרת הסכם פריז (2015) התחייבה מדינת ישראל להפחתת פליטת גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק הישראלי. ישראל לא עמדה ביעד של 10% שקבעה לעצמה לשנת 2020 וההתקדמות להשגת יעד של 17% אנרגיות מתחדשות לשנת 2030 מועטה יחסית ודורשת שידוד מערכות על ידי כל הגופים הרלוונטיים וכן רתימת תושבי ישראל. לרשויות המקומיות יש יכולת משמעותית להוביל ולסייע לקידום המטרות הממשלתיות לייצר חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות במסגרת פעילותן וגם ליהנות מכך בהיבטים סביבתיים, ציבוריים וכלכליים.

התאגידים העירוניים הכלכליים המהווים את זרוע הביצוע של הרשויות המקומיות וגורם כלכלי מרכזי בניהול והובלת פרויקטים, מובילים בפועל, את השינוי תוך ביצוע ויישום פרויקטים בתחומי האנרגיות המתחדשות. אחד הפרויקטים המיישמים עקרונות אלה הינו הקמת מתקנים פוטו וולטאים על גגות מבנים ציבוריים בשטחי הרשות המקומית. השילוב המנצח של ניצול שטחים ריקים שבבעלות הרשות המקומית לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, חסכון בהוצאות וצמצום בפליטת גזי החממה, הינו מצב של Win-Win לכולם.

בעבודה מעמיקה שהכין המשרד להגנת הסביבה בשנת 2020, בוצעה הערכה של פוטנציאל הייצור הסולארי בישראל במרחב הבנוי בלבד הכולל, בין היתר, מבני חינוך וציבור, אזורי תעשייה, חניונים וחניות ציבוריות, מבני מגורים, תשתיות, מבנים מסחריים, מאגרי מים ועוד.

כפי שעולה מהנתונים, כבר כיום הפוטנציאל הסולארי של מתקנים על גגות מבנים בלבד הינו כ- 18 ג'יגה וואט, מהם ניתן לייצר 46% מצריכת החשמל הכוללת בישראל (כמעט מחצית מהצריכה בישראל כיום), ביחס דומה ניתן לראות גם את אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מסך הצריכה הצפויה בשנת 2030 וכן לראות נתונים מדהימים למימוש הפוטנציאל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2050, כל זאת מהתקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים בלבד, לא כולל שטחים פתוחים ופתרונות נוספים.

השטחים המבונים בישראל מתחלקים לשטחים הנמצאים בבעלות ציבורית-ממשלתית-עירונית ושטחים פרטיים, כולם נמצאים בשטחי הרשויות המקומיות. לפי העבודה שבוצעה כיום יש כ-5,000 מבני ציבור וחינוך כשגודל שטחם יחד הינו מעל 1,000 דונם! על גגות אלה ניתן כביכול להתקין מחר מתקנים פוטו וולטאיים לייצור חשמל באנרגיית השמש, כשכמות המבנים הללו רק הולכת וגדלה משנה לשנה ואיתה גדל הפוטנציאל העצום לשימוש באנרגיית השמש, הנמצאת אצלנו בשפע.

עד כה, כל רשות מקומית פעלה באופן עצמאי, ללא הכוונה ועידוד ממשלתי מספק והתמודדה עם רגולציה ובירוקרטיה בצורה עצמאית. ועידת גלזגו הינה הזדמנות לממשלת ישראל לפעול למימוש הפוטנציאל העצום הגלום בגגות הנמצאים ברשויות המקומיות, לפעול מיידית להסרת חסמים רגולטוריים, מתן אופציות מימוניות אטרקטיביות, קידום תוכנית מול חברת חשמל לייעול תהליכים וקיצור תורים, התאמת מבנים להקמת גגות סולאריים (בהיבטי קונסטרוקציה וכוי) ושיפור מבנה התעריפים הקיימים כיום לעידוד הרשויות וכן עידוד התושבים להקמת גגות סולאריים על בתיהם.

הכותב הוא מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה