על סף השתלטות על כלל ביטוח: מי מוטרד מהכניסה של אקירוב, ולמה?

איש הנדל"ן הגיש בקשה לקבלת היתר שליטה בחברת הביטוח והכדור נמצא בידיו של הממונה על שוק ההון • גם אם מבחינה חוקית אין על פניו מניעה לקבל את ההיתר, ההתנהלות הכוחנית של אקירוב במקרים קודמים והאינטרסים העסקיים שלו יוצרים סיבות לחשש • וגם: מה אפשר ללמוד ממקרים קודמים שבהם השתלטו בעלי הון על חברות ביטוח

אלפרד אקירוב / צילום: איל יצהר
אלפרד אקירוב / צילום: איל יצהר

חברת אלרוב נדלן , שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב, הגישה ביום חמישי האחרון בקשה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לקבלת היתר שליטה בחברת כלל ביטוח , שבה היא מחזיקה כיום ב-15% מהמניות.

אקירוב (80), המבקש להגדיל את החזקתו בכלל לעד 30% מהמניות, ידוע כבעל שליטה דומיננטי - והשאלה הגדולה היא עד כמה ירצה להיות מעורב בהכוונת פעילותה של כלל ביטוח אם וכאשר יקבל את היתר השליטה בחברה. זאת לאחר שישקיע בה סכום משמעותי של כ-800 מיליון שקל נוספים (על השקעתו הנוכחית הוא מורווח כ-300 מיליון שקל "על הנייר").

לפחות לגבי חשש אחד של השוק לאקירוב הייתה בשורה מרגיעה מתחילת השבוע: באשר לשאלה אם הוא מתכנן לצרף לדירקטוריון כלל ביטוח את בנו, ג’ורג’י, אמר אקירוב כי משפחתו אינה מתכוונת לקחת את ניהול כלל על גבה. "יש לי מועמדים טובים לדירקטוריון כלל, בין היתר אנשי מקצוע שהיו בתפקידים בכירים בבנקים ובחברות ביטוח. לא ניקח את זה עלינו", אמר. אמירה זו מנוגדת לדבריו בחודש שעבר ושלפיהם אמור ג’ורג’י אקירוב (53), חסר הניסיון בתחום הביטוח, להצטרף לדירקטוריון של חברת הביטוח המנהלת כספי עמיתים ביותר מרבע מיליארד שקל.

ועדיין, האפשרות שלפיה ישלוט אקירוב בכלל ביטוח מטרידה מאוד רגולטורים, חוסכים בכלל ביטוח ואת מנהליה הבכירים של החברה. האחרונים התאמתו אשתקד מול אקירוב לאחר שהתנגדו לעסקת בעלי עניין שביקשה אלרוב לאשר, ואשר נועדה להיטיב עם בנו ג’ורג’י (בחברת המלונות הזרים לוקה). בתגובה לכך חוו בכירי כלל ביטוח "פעולת תגמול" מצד אקירוב, שלקח חלק בניסיון להדחת המנכ"ל יורם נוה ו"בניית תיק" כנגד מנהל ההשקעות הראשי של החברה, יוסי דורי.

האם אקירוב ראוי לשלוט בחברה? מבחינת החוק היבש, נראה שאין מניעה לכך - אלרוב, למרות היותה חברת נדל"ן עתירת נכסים בארץ ובחו"ל, אינה נחשבת ל"תאגיד ריאלי משמעותי" בקריטריונים שקבע חוק הריכוזיות, באופן שימנע ממנה את רכישת השליטה בכלל ביטוח (המוגדרת כ"גוף פיננסי משמעותי" על פי אותו החוק).

מאידך, החששות כי הוא עלול לפגוע בממשל התאגידי של החברה, ינסה "לבחוש" במינוי ופיטורי בכירים מתוך יצר נקמנות לכאורה (כפי שכאמור כבר ניסה לעשות) או כדי לקדם את עסקיו האחרים המתנהלים באמצעות אלרוב, באמצעות כספי הציבור הגדולים שעליהם חולשת כלל ביטוח - אלו בהחלט מטרידים גורמים שונים.

לאלו יש על מה להסתמך: מבלי להכיר את כוונותיו של אקירוב לגבי כלל, מעסקאות קודמות של גורמים בולטים במגזר העסקי בישראל שרכשו שליטה בחברת ביטוח, ניתן ללמוד על מידה משתנה של התערבות בעסקיה, באופן שברוב המקרים לא היטיבו עמה.

המודל של דנקנר: התערב לטובת החברים

כלל ביטוח מתנהלת היום כחברה ללא גרעין שליטה, היחידה מבין חברות הביטוח הגדולות בישראל. עד אמצע העשור הקודם נשלטה החברה בידי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שלא בחל בהכוונת השימוש בכספי העמיתים למטרות סיוע לעסקים אחרים שבהם היה לו עניין.

דנקנר נוחי / צילום: עינת לברון
 דנקנר נוחי / צילום: עינת לברון

זכורים בעיקר שלושה מקרים שבהם "הכפיף" דנקנר את כלל ונכסיה לטובתו או לטובת מקורביו. הראשון והבוטה ביותר היה רכישת 50% מחברת בנקאות ההשקעות של ידידו הקרוב ויועצו הפיננסי דן טהורי. כלל פיננסים, החברה הבת של כלל ביטוח, רכשה את מניותיה בחברה של טהורי ביוני 2006 תמורת 20.4 מיליון שקל. בשנים הבאות התברר כי החברה הנרכשת, ששמה הפך לכלל טהורי, אינה מצדיקה את הציפיות ובאפריל 2013 הגיעה ההרפתקה הכושלת לסיומה, כשבמהלך אותן שבע שנים צנח שוויה בכ-90% - ל-5 מיליון שקל בלבד, לא לפני שדן טהורי עצמו התעשר על חשבון כלל ביטוח ב-30 מיליון שקל.

מקרה נוסף של ערבוב לכאורה בין האינטרסים של דנקנר לכספי כלל ביטוח התרחש בשנת 2010. על רקע השקעות הענק שביצעה קבוצת אי.די.בי במניות קרדיט סוויס העמידה הקבוצה הלוואה לקרן שהקים הבנק השוויצרי בסך של 250 מיליון דולר, שהגיעו משתי חברות - כור וכלל ביטוח, בחלקים שווים. ככל הידוע, חלק גדול מההון שהושקע בקרן נמחק.

מקרה שלישי נוגע למי שהיה יו"ר כלל ביטוח עד לפני כשנה, דני נוה. גבות רבות הורמו ב-2013, כאשר מונה נוה לתפקיד. הוא הגיע לכלל לאחר שהיה ח"כ ואף שר הבריאות, אך היה ללא ניסיון ניהולי משמעותי. מה ששיחק לטובתו היו קשריו החבריים עם דנקנר, וכנראה הסיבה שהביאה את כלל להפוך עוד קודם למשקיעת עוגן בקרן של נוה, אגת. מתוך 64 מיליון דולר שגייסה הקרן, 30 מיליון הגיעו מכלל, חלק לא מבוטל מהם מכספי העמיתים בקרנות הפנסיה ובפוליסות מבטיחות התשואה.

המודל של תשובה: ללא התערבות כמעט

קבוצת דלק של יצחק תשובה רכשה בשלהי 2006 את השליטה בקבוצת הפניקס מידי יעקב שחר וישראל קז. תשובה החזיק בשליטה בהפניקס במשך כ-13 שנה, עד שהעביר אותה, לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו, לידי קרנות ההשקעה הזרות סנטרברידג’ וגלטין בסוף 2019.

תשובה יצחק / צילום: תמר מצפי
 תשובה יצחק / צילום: תמר מצפי

במהלך התקופה של קבוצת דלק כבעלת השליטה בקבוצת הביטוח, מעולם לא בוצעה עסקת בעלי עניין או עסקה דומה עם כספי הנוסטרו של הפניקס, וגם לא עם כספי העמיתים. עם זאת, לקראת סוף תקופתו, השקיעה הפניקס במרץ 2018 סכום המוערך ביותר מ-10 מיליון דולר בקרן השקעות בתוכן טלוויזיוני שהקימה קשת, בה החזיק באותה תקופה תשובה כ-22%.

נציין, כי לאורך השנים הלוותה הפניקס כספים לחברת דלק נדל"ן, אך הלוואות אלה בוצעו טרם רכישת השליטה בקבוצת הביטוח על ידי תשובה, וגם כאשר דלק נדל"ן ביקשה דחייה בהחזר ההלוואות, הדחייה נעשתה ללא שינוי בתנאים גם לאור המצוקה התזרימית בה הייתה נתונה חברת הנדל"ן.

המודל של אליהו: התערבות בלתי פוסקת

אצל שלמה אליהו מודל ההתערבות שונה לחלוטין. לאורך השנים, מאז רכש את השליטה במגדל בשנת 2012, לא נעשו מצדו פעולות שנועדו לסייע לעסקיו האחרים והוא מקפיד שלא להתערב בנעשה בכספי העמיתים. עם זאת, אליהו מתערב ללא הפסקה בנעשה בחברת הביטוח וסיפק בשנים האחרונות סדרה אינסופית של מאבקים מול הדירקטוריון וההנהלה של מגדל.

שלמה אליהו / צילום: כפיר זיו
 שלמה אליהו / צילום: כפיר זיו

מאז הפך לבעל השליטה התערבותו בניהולה של החברה הביאה לאי שקט בצמרת מגדל, ובאותן שמונה שנים התחלפו בה שישה יו"רים ושלושה מנכ"לים. אליהו גם ממנה דירקטורים מטעמו, כפי שעשה רק בחודש שעבר כשהחליף ארבע דירקטורים. הממונה על שוק ההון עוקב בדריכות אחרי כך צעד שלו, ואף הודיע לו רק לפני כמה ימים כי הוא עוצר את מינויים של שניים מאותם דירקטורים חדשים.

גם אצל אליהו לא נעשו פעולות לטובתו האישית של בעל השליטה במגדל. אליהו אמנם מנסה להתערב רבות בנעשה בחברת הביטוח, וכותרות העיתונים מלאות במאבקים בינו לבין הדירקטוריון וההנהלה של מגדל, אך הוא מקפיד שלא להתערב בנעשה בכספי העמיתים.

בכל מקרה, הכדור נמצא קודם כל בידיים של ד"ר משה ברקת.