ארבע הנפקות ואקזיט: מה קרה לסטארט-אפים המבטיחים של גלובס בשנים הקודמות ומי יזכו השנה

מאנדיי ופייבר, היום מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל, היו חברות צעירות עם עשרות עובדים כשנבחרו לראש רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס • לעומתן סטארט-אפים אחרים שנבחרו, כמו סטורדוט, גט ופאלס נתקלו בקשיים ועיכובים בדרך להגשמת ההבטחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr
מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

בסוף נובמבר 2017 נבחרה מאנדיי לסטארט-אפ המבטיח של גלובס לאותה שנה. באותו הזמן הייתה מאנדיי חברה אינטימית של 80 עובדים שמכרה את תוכנת ניהול המשימות הארגוניות שלה ל-16 אלף ארגונים משלמים. רק כמה שבועות לפני הבחירה, שינתה החברה את שמה מדה-פולס המקורי (dapulse) למאנדיי (Monday.com).

ארבע שנים חלפו ומאנדיי היא כיום אחת החברות בעלות השווי הגבוה בישראל. מאנדיי הונפקה ביוני האחרון לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר ומנייתה טיפסה מאז לשווי של כ-12 מיליארד דולר. מאנדיי היא כיום כבר לא רק תוכנה לניהול משימות, אלא מנסה למצב עצמה כמערכת הפעלה כוללת לארגונים, שמציעה גם פונקציה לניהול קשרי לקוחות וכלי ליצירת מסמכים שיתופיים סטייל גוגל דוקס. נכון לסוף מרץ השנה היו למאנדיי 800 עובדים והיא שירתה כבר 130 אלף ארגונים ברחבי העולם.

מחר (ג') נפרסם את רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ל-2021. זוהי השנה ה-16 שגלובס מפרסם את הרשימה, אותה בחרו עשרות קרנות הון סיכון מובילות.
לקראת האירוע, חזרנו לבדוק מה קרה לכמה מהסטארט-אפים שדורגו במקום הראשון בעשור האחרון.

ארבע מעשר הפכו לציבוריות

מאנדיי הוא ללא ספק אחד מהסטארט-אפים שמימשו את ההבטחה והוא לא היחיד. גם פייבר הייתה חברה קטנה יחסית עם 50 עובדים כאשר נבחרה למקום הראשון ברשימת המבטיחות ב-2012. פייבר פרצה כזירת מסחר לשירותים בחמישה דולרים, אך כבר בזמן הבחירה איפשרה תמחור מגוון יותר עבור שירותים מעיצוב אתרים ועד קריינות. פייבר הונפקה ב-2019 לפי שווי 650 מיליון דולר ומאז זינקה לשווי של כ-4.5 מיליארד על רקע הפריחה של כלכלת הפרילנסרים והחלטורה בימי הקורונה. נכון ל-2020, היו לפייבר 545 עובדים ו-3.4 מיליון קונים פעילים.

בסך הכל ארבע מתוך עשר החברות המבטיחות של גלובס בעשור האחרון הפכו לציבוריות, סטטיסטיקה לא רעה בכלל. גם מנצחת 2016 ווקמי, שמפשטת את חוויית השימוש באתרי אינטרנט ובתוכנות, וחברת המלצות התוכן אאוטבריין, זוכת 2011, הונפקו בוול סטריט השנה, אף ששתיהן ספגו ירידה משמעותית בשווי מאז הכניסה לבורסה. חברה חמישית, מנצחת 2014 גט (Gett), צפויה להיכנס בקרוב לנאסד"ק דרך מיזוג ספאק (חברות SPAC מגייסות כסף בבורסה לפני שיש להן פעילות, תוך התחייבות לצקת פעילות באמצעות מיזוג עם חברה) לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, שווי מאכזב יחסית לחברת הנסיעות שגייסה עד היום כ-860 מיליון דולר וניסתה בעבר להתחרות ראש בראש מול אובר.

באופן שמבטא היטב את השינוי בהלך הרוח של היזמים הישראלים, שפעם חלמו על אקזיט והיום מפנטזים על הנפקה, רק אחת מעשר המבטיחות האחרונות נמכרה - חברת אילנות היוחסין ובדיקות הגנטיקה מיי הריטג' (MyHeritage) שנרכשה השנה לפי שווי של כ-600 מיליון דולר.

הסוללה של סטורדוט טרם הגיעה לצרכן 

לצד ההצלחות הגדולות, היו ברשימת הנבחרות גם מי שעדיין לא הגשימו את ההבטחה. שניים כאלו הם סטורדוט, שנבחרה ב-2015 ומנצחי 2018 פאלס (Puls). שתי החברות מלכתחילה לא בחרו במודל הקלאסי של ההייטק הישראלי, המתמקד בפיתוח ומכירת תוכנה נטו ללקוחות עסקיים, והקשיים והעיכובים שעברו מבטאים את הסיכון והמורכבות שיש במודלים עסקיים אחרים של פנייה לקהל צרכני או פיתוחי דיפ-טק.

סטורדוט נוסדה ב-2012 במטרה לפתח סוללת ליתיום לסמארטפון שתיטען בתוך חצי דקה. כאשר נבחרה לסטארט-אפ המבטיח ב-2015, כבר עברה סטורדוט להתמקד בסוללות לרכב חשמלי, אך עדיין המשיכה לפתח את המוצר לסמארטפונים. במהלך השנים עסקה סטורדוט גם בסוללות לרחפנים, לאופנועים, לקורקינטים חשמליים ולכלי עבודה, ורק לפני שנתיים קיבלה החלטה לנטוש את כל אלו לטובת פעילות הרכב. 

בראיון לרגל הזכייה ב-2015 העריך ד"ר דורון מאירסדורף, מנכ"ל ומייסד-שותף של סטורדוט, כי הסוללה שתאפשר טעינה מלאה בחמש דקות לרכב חשמלי תצא לשוק ב-2020-2021. היעד הזה חלף ובינתיים בסטורדוט עדיין לא השיקו מוצר מסחרי לשוק. כיום מעריך מאירסדורף כי במחצית השנייה של 2024 יצאו לשוק סוללות סטורדוט שמאפשרות הטענה תוך 10 דקות וב-2028 סוללות בטכנולוגיה חדשה שתאפשר טעינה מלאה בשלוש דקות בלבד. גיוס המימון האחרון של סטורדוט היה ב-2018 וכיום היא מנסה לגייס כסף נוסף. קרן סינגולריטים של משה חוגג הייתה מהמשקיעים הראשונים בסטורדוט וחוגג השמיע בעבר הערכות כי החברה יכולה להגיע לשווי של מיליארדי דולרים.

האם העובדה שלקח לחברה זמן למצוא את המיקוד שלה עיכבה את התהליכים? מאירסדורף לא חושב כך. "העובדה שעברנו דרך פיתוח של סוללות קטנות נתנה לנו הרבה ערך בהבנה של הכימיה והמבנה של סוללה לרכב", אמר. "יש לנו היום מעל 100 פטנטים ואנחנו נחשבים למובילים העולמים בתחום הסוללות לטעינה מהירה. תהליכים בתחום הרכב לוקחים שנים ואני אף פעם לא חיפשתי אקזיט מהיר אלא לעשות שינוי ולפתור בעיה טובה לעולם".

פאלס חוזרת עם מקצה שיפורים 

גם פאלס עברה שינויים במודל העסקי לאורך השנים. פאלס קיבלה מימון של כמעט 100 מיליון דולר מצמרת הקרנות הישראליות והזרות, כמו סקויה, טמאסק, ויולה ונצ'רס ורד דוט. מימון זה אמור היה לאפשר לה להגשים את היעד לשלוח טכנאי לכל בית בארה"ב בתוך 60 דקות כדי להחליף מסך שבור בסמארטפון או לתלות טלוויזיה. בראיון הבחירה ב-2018, אמר המנכ"ל פאלס ואחד ממייסדיה איתי הירש כי מטרתו לבנות חברה בינלאומית עם נציגויות בכל העולם שתשרת מיליוני לקוחות.

 
  

אלא שהמודל העסקי של פאלס התגלה כבעייתי או לכל הפחות יקר מאוד ליישום. בעיה מרכזית הייתה שהקשר בין הלקוח לחברה היה חד-פעמי, הוא הזמין טכנאי רק פעם אחת דרך פאלס ולאחר מכן נעלם. עובדה זו חייבה את פאלס להשקיע כל הזמן ברכישת לקוחות חדשים. פאלס ידעה גם לא מעט שינויים בתפקיד המנכ"ל, כאשר אייל רונן, המנכ"ל הראשון ואחד משני המייסדים, עזב חודש לפני הבחירה לרשימת 2018. לאחר מכן פרש גם הירש (שמאז הקים את הסטארט-אפ המשפטי מארבל) ומנכ"ל אמריקאי שמונה.

אחרי שכבר התכווצה עד ל-35 עובדים, מנסה פאלס כעת לצאת לסיבוב שני כחברה חדשה לגמרי עם משקיעים והנהלה שונים בראשות המנכ"ל גבי פלס. לצורך זה הכריזה פאלס בחודש שעבר על גיוס 15 מיליון דולר בהובלת קרן האנקו ונצ'רס. במרכז המודל העסקי החדש של פאלס עומדים ביטוחים קבועים לתקלות שלקוחות ירכשו ממנה. "אנחנו רוצים לנצל את האינטראקציה של הלקוח עם הטכנאי כדי למכור לו ביטוח בתשלום חודשי וליצור עמו מערכת יחסים קבועה, כך שבפעם הבאה שהוא יצטרך תיקון הוא יפנה אלינו", מסביר פלס. היעד לספק טכנאי בתוך 60 דקות, הוחלף בהבטחה לשלוח אחד כזה עד ליום העבודה הבא.