"הולילנד בית שמש": כתב אישום נגד בכירים לשעבר בעירייה

שלוש וחצי שנים אחרי שהתפוצצה פרשת השחיתות בעיריית בית שמש שכונתה "הולילנד בית שמש", הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד עובדי ציבור בכירים לשעבר בעיריית בית שמש, יזמים ועורכי דין. כתב האישום מתאר קשר מושחת בין היזמים לבין שלושה מעובדי העירייה, במהלך השנים 2010 עד 2018, שכלל עבירות שונות באישור פרויקט נדל"ן רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת בבית שמש.

על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עורכי הדין זהר גיאת, סאמי חוראני וצור חוטה, הקמת הפרויקט השאפתני התאפשרה רק בשל שחיתות חמורה של עובדי הציבור הבכירים - סגן ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה לשעבר, משה מונטג המואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים רבות, מהנדס העיר לשעבר דני צרפתי המואשם בקבלת שוחד, והיועץ המשפטי של הוועדה המקומית לשעבר עו"ד מוטי ברקוביץ שהואשם בעבירות מרמה הפרת אמונים. עובדי הציבור מואשמים כי אפשרו את הקמתו של הפרויקט, אף שידעו כי הוא מיועד למגורים, בניגוד לחוק.

הפרקליטים מסרו היום כי "כתב האישום מתאר התנהלות עבריינית ארוכת שנים, של יזמים ועובדי ציבור, אשר פעלו בדרכי רמיה ושחיתות כדי לקדם אינטרסים פרטיים, תוך פגיעה קשה באינטרס הציבורי, התחמקות מתשלום אגרות ומסים בעשרות מיליוני שקלים, ופגיעה חמורה בתקינות פעולתם של רשויות השלטון המקומי".

לפי האישום, הנאשמים הפכו מגרש שיועד לבניית "מוסד-מרכז תורני" בן שלוש קומות לתועלת תושבי השכונה, באמצעות פעולות מרמה מתוחכמות ושחיתות שלטונית, לקומפלקס בניה רב קומות שכונה "שיכון יואל", הכולל מרכז מסחרי בן שלוש קומות, ושלושה מגדלי מגורים, בהם 60 דירות, שנמכרו במחיר מוזל על ידי ולדמן ואייזנקטיין למשפחות בקהילה החרדית - תוך התעלמות מחוקי התכנון ותוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון חמורות.

היזמים שהואשמו הם לייב ולדמן - יזם בתחום הנדל"ן ובעל הון ועו"ד שלמה אייזנשטיין, הקבלן מרדכי קניג, עוה"ד אירית מרציאנו והיזם מיכאל בן דוד.

כתב האישום כולל שישה אישומים. המרכזי שבהם מתאר את הקמתו של פרויקט הנדל"ן. כך שבין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו את הקמתו של הפרויקט. בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה ועד לפתיחת החקירה בתיק, קידמו ולדמן ואייזנשטיין בעצמם או באמצעות חברות ועמותות שהקימו את הפרויקט עבור חסידות סאטמר.

הקרקע יועדה להקמת מוסד תורני

במקור הוקצה המגרש על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לעמותת "בית ומנוחה" לצורך הקמת מוסד תורני ל"תועלת הציבור". בסופה של הפרשה הוקם פרוייקט נדל"ני הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים. הפער הדרמטי בין ייעודו המקורי של המגרש לבין פרוייקט הנדל"ן שהוקם בו - הושג, על פי כתב האישום, באמצעות שורה מתוחכמת של מעשי מרמה של החשודים, ועירב עבירות בתחומי התכנון והבנייה והמס. כך שהפרויקט נבנה תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מיליוני שקלים לרמ"י בגין השבחת הנכס.

לפי כתב האישום, עובדי הציבור מונטג, צרפתי וברקוביץ פעלו תוך ניגוד עניינים חריף וסטיה מן השורה, ואישרו היתרי בניה לפרויקט - לטובת היזמים ולבקשתם - בניגוד לדיני התכנון והבניה.

לצד הפעולות האסורות והחריגות שעשה מונטג לקידום הפרויקט במסגרת "כובעו הציבורי" כיו"ר הועדה המקומית ומנהל אגף הנדסה, סייע מונטג לולדמן ואייזנשטיין, חברו הקרוב, למכור את דירות המגורים בפרויקט, תוך שהוא דואג להעמיד הלוואות לרוכשי הדירות במסגרת "כובעו הפרטי" כמנכ"ל הגמ"ח המרכזי - העוסק במתן הלוואות לצרכי שיכון במגזר החרדי.

לפי האישום, במהלך בניית פרויקט "שפת אמת" קיבל מונטג מולדמן טובות הנאה שונות, אשר החריפו את ניגוד העניינים בו עמד, וזאת כאשר נקלע הפרויקט לקשיים ומונטג נדרש ביתר שאת לסייע בקידומו. במסגרת זו, תרם ולדמן ארון קודש מפואר, בשווי של כרבע מיליון שקל, לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג. ולדמן גם תרם מיליון שקל להקמת בית כנסת ברמת בית שמש לקידום קמפיין הבחירות של מונטג לראשות העיר, והשניים ניסו לקדם יחדיו מיזם בנייה באדמות מנזר בית ג'ימאל בסמוך לבית שמש.

למהנדס העירייה לשעבר צרפתי מיוחס אישום גם בגין קבלת טובות הנאה במהלך השנים 2018-2015. לפי המתואר, צרפתי קיים מערכת יחסים קרובה עם מאכער בשם יצחק רבר. במסגרת זו, קיבל צרפתי מרבר טובות הנאה, במטרה לגייס את תמיכתו לטובת קידום עסקיו של רבר. צרפתי היה מודע לכך שטובות ההנאה הן בעד פעולתו והשפעתו במסגרת תפקידו, לקידום האינטרסים של רבר. בתמורה, סייע לו, או ניסה לסייע, בטיפול בענייניו של רבר מול אגף הנדסה. בעניינו של רבר, אשר מיוצג ע"י דרור מתתיהו, נמחקו לאחר השימוע העבירות המרכזיות, הושג הסדר טיעון, ויוגש נגדו כתב אישום מתוקן במסגרת ההסדר.

שלד פרויקט הבנייה נתפס ע"י המשטרה, כדי למנוע את המשך בניית הפרויקט, בהחלטה שקיבלה את אישורו של בית המשפט העליון, והמדינה תבקש את חילוטו.

התיק נחקר על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל, יחד עם פקיד שומה חקירות ירושלים, מע"מ רמלה והרשות לאיסור הלבנת הון.

תגובות

תגובת עו"ד בעז בן צור ורמי תמם המייצגים את היזם לייב ולדמן: "כתב האישום שגוי ומבוסס על הנחות ועובדות שהופרכו בשימוע, ויופרכו גם במשפט עצמו. מר ולדמן פעל לכל אורך הדרך תוך הסתמכות על מעשי הרשות ועל היתריה, ולא הפיק כל רווח מהמיזם שעבורו הוא מפעל חיים של צדקה. אנו סמוכים ובטוחים כי גם בית המשפט לא ימצא רבב במעשיו של מר ולדמן".

מעו"ד אייל בסרגליק המייצג את מיכאל בן דוד ומיכאל אוחיון יחד עם דניאל אלבז ממשרדו נמסר: "זה עתה קיבלנו את הודעתה המצערת של הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום חרף השימועים הארוכים שבוצעו והשלמת טיעון בכתב. אין לנו כל ספק ראייתית כי לא היה שום בסיס להגשתו. הפרקליטות מודעת היטב לכך שוועדות תכנון ובניה אישרו את הפרוייקט וגם בתי המשפט האזרחיים בערכאות משפטיות ואנו נוכיח כי לא נפל רבב או חלקיק רבב במעשי מרשנו".

להלן תגובת עו"ד איתן פלג המייצג את עו"ד ברקוביץ: "לדעתנו הראיות נגד עו"ד ברקוביץ אינן מבססות את האמור בכתב האישום. עו"ד ברקוביץ הוא עתיר זכויות והישגים שירת באמונה את הציבור שנים רבות. אנחנו ננהל את המשפט באולם המשפט ולא בתקשורת ומאמינים שבסופו של המשפט עו"ד ברקוביץ יזוכה מכל אשמה".

עו"ד שרון כהנא ממשרד עמר, רייטר ז'אן שוכטוביץ, המייצגת את אווה ולדמן: "מרשתי מכחישה את המיוחס לה. היא לא עברה כל עבירה ופעלה באופן ראוי ונכון. צר לי כי הפרקליטות בחרה לראות באור פלילי מערכת יחסים שכיחה ונורמטיבית, בין בני זוג. אני בטוחה כי במהלך המשפט תיחשף תמונה שונה בתכלית ובית המשפט יזכה אותה בסופו של יום".

עו"ד אורי קורב ועו"ד סיון רוסו, באי כוחם של עו"ד שלמה אייזנשטיין ומרדכי קניג מסרו בתגובה: "לאיזנשטיין וקניג לא הייתה כל מעורבות בפעילות הפלילית הנטענת אל מול הרשויות והטענות המיוחסות להם מופרכות ומעלות תמיהות של ממש. כתוצאה מהשימועים ירדו סעיפי עבירת השוחד וטענות כתב האישום צומצמו משמעותית. יתר הנושאים ידונו בבית המשפט שם תקבע חפותם".

**חזקת החפות: החשודים לא הורשעו ועומדת להם חזקת החפות.