החזון היה מדויק, המדע והטכנולוגיה פחות: הלקחים מהרשעתה של מייסדת תראנוס

המיתוג העצמי כגאונה שתשנה את העולם, החזון המדויק לעתיד בדיקות הדם (והטכנולוגיה שכשלה) והמשקיעים ידועי-השם שלא היה להם מושג ברפואה – המשפט הדרמטי של אליזבת הולמס, שהואשמה בהונאה, נגמר בהרשעה, אבל המורשת שלו תישאר

אליזבת הולמס (שנייה משמאל) עם הוריה ובן זוגה,  אחרי מתן פסק הדין / צילום: Associated Press, Nic Coury
אליזבת הולמס (שנייה משמאל) עם הוריה ובן זוגה, אחרי מתן פסק הדין / צילום: Associated Press, Nic Coury

אחד המשפטים המתוקשרים של העשור הסתיים הלילה בהרשעה. אליזבת הולמס, המייסדת והמנכ"לית של חברת האבחון תראנוס, הורשעה בארבעה מתוך 11 סעיפי מרמה: קשירת קשר להונאת משקיעים, ושלושה סעיפים של הונאה באמצעות תקשורת אלקטרונית. בסעיפים האחרים, הקשורים להונאת מטופלים ומתן מידע אבחוני כוזב למטופלים, חבר המושבעים לא הצליח להגיע להסכמה, אבל הסעיפים שבהם כן הורשעה עשויים גם כך לשלוח אותה ל-20 שנה בכלא.

בין שהולמס תערער ובין שלא, המשפט הזה צפוי להיזכר כאירוע איקוני. בכל דיון, תורים של סקרנים התנחשלו מול דלתות בית המשפט בסן חוזה, קליפורניה, מהשעות הקטנות של הבוקר, והצופים קיבלו תמורה למאמץ שלהם: הם צחקו, הם בכו, הם הופתעו, הם הזדעזעו. תוך כדי כך הם ניסו להחליט יחד עם המושבעים אם הייתה הולמס נוכלת שתכננה מראש להונות את העולם, אשת חזון שגילתה מאוחר מדי שהחזון שלה לא ניתן למימוש, או בכלל בובה על חוט של המאהב הסודי שלה - טוויסט מאוחר יחסית בעלילה.

המשפט הסתיים, אבל לא המורשת שלו. איזה לקח יש בו לתעשיית הביומד וסביבתה?

"סטיב ג'ובס הבת": המיתוג שמשך משקיעים

תראנוס התחילה כרעיון טכנולוגי ולוגיסטי מעניין: יזמת צעירה, פריקית של בריאות, רצתה להפוך את בדיקות הדם לפרוצדורה נגישה ונטולת בירוקרטיה מיותרת. החזון שלה היה להקים עמדות ברשתות הפארם לבדיקות דם מהירות, בדקירת אצבע בלבד. היא חשבה שמצאה את הטכנולוגיה שיכולה לעשות זאת. החזון שלה היה מדויק - העולם צועד כעת לאט לאט לקראת מימושו, אבל טכנולוגיה שתאפשר לבצע בדיקת דם ללא נוכחות אחות ומעבדה עדיין אינה קיימת.

ההיקסמות מתראנוס לא התחילה ונגמרה בחזון שלה. להולמס עצמה היה תפקיד משמעותי באטרקטיביות של החברה שהקימה ב-2003: אישה צעירה מאוד, מבריקה, מוזרה, שמיתגה את עצמה כ"סטיב ג'ובס הבת", עד רמת חולצות הגולף השחורות.

בכתבה שפרסמנו ב"גלובס" ב-2014, תיארנו את דמותה כפי שהשתקפה בראיונות שנתנה: "בהופעתה הציבורית הראשונה כמנכ"ל תראנוס, ב-2013, היא נראית נערה כמעט, ביישנית, מכונסת בעצמה ומאוד לא נינוחה. אי אפשר לפספס שמשהו מתרחש שם בפנים, אבל קשה לדעת אם מדובר בגאונות או בשיגעון".

בתקופת המשפט, עובדים דיווחו שנתקלו בה לעתים רוקדת לעצמה במשרד. היא הביאה למשרד את כלבה הלא-מאולף, גם כשעשה את צרכיו בחדר הישיבות. אפילו הקול שלה עורר שאלות. בראיונות ובפגישות חשובות דיברה בקול נמוך, שתואר ככובש וסמכותי, אך עובדים טענו שלפעמים פתאום שוחחה איתם בקול גבוה יותר, וחששו שאימצה את הקול הנמוך במכוון.

הולמס נולדה לאחת המשפחות העשירות בארה"ב. אביה, כריסטופר הולמס הרביעי, נחשב גיבור צבאי ואזרחי (הוא הציל אישה שניסתה להתאבד בקפיצה מגשר ופעל כפוליטיקאי למען מגוון מטרות נאצלות). הולמס, שהעריצה את אביה, רצתה לשנות את העולם, אבל גם להתעשר. בתיכון למדה תכנות וסינית, ולאחר מכן התקבלה לתואר בהנדסה כימית בסטנפורד.

בגיל 19 כבר פיתחה את הבסיס לטכנולוגיה של תראנוס ופרשה מהלימודים כדי להקים את החברה עם אחד המרצים שלה. הסיפור על המרצה בסטנפורד שנדהם מהטכנולוגיה שפיתחה סטודנטית לתואר ראשון בלבד הזין את המיתולוגיה. אבל היום ידוע שהיא פנתה לחוקרים נוספים, שטענו שלא סביר שהגישה שלה תעבוד. היא לא נרתעה.

ואז הגיעו המשקיעים וההסכמים. ידוענים ופוליטיקאים, חלקם מהמעגל החברתי של אביה, כמו הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ, מיהרו להשקיע בנערה שכבר הפכה לאגדה. עד 2014 החברה כבר גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, עוד לפני שהיה מוצר. אלה היו ימי טרום עידן חדי הקרן. הולמס החזיקה 50% מהחברה והפכה למיליארדרית "על הנייר" הצעירה בארה"ב. בשיאה, העסיקה החברה לא פחות מ-800 עובדים.

מצג השווא למשקיעים: הסכמים ורווחים שלא באמת היו

החברה התגאתה בהסכמים עם בתי מרקחת, חברות הפארמה וצבא ארה"ב, אולם היום ידוע שחלקם, אף שהוצגו כהסכמים מוגמרים, היו תלויים בהוכחות היתכנות טכנולוגיות שלא הגיעו. במקרים אחרים, הולמס הוסיפה לוגו של חברות פארמה לדוחותיה על דעת עצמה, "כי עשינו את הבדיקה עם חברות פארמה ורצינו שהמשקיעים יידעו זאת. היום אני מצטערת שלא נהגתי אחרת", כפי שהעידה הולמס. החברה גם דיווחה על רווח דחוי כעל רווח בדוחות הכספיים שלה. ואלה רק כמה דוגמאות לאופן שבו החברה הבטיחה דברים או הצהירה עליהם לפני שבוצעו בפועל. זו הייתה המפלה של תראנוס.

בעיקר נגעו הדברים לטכנולוגיה עצמה. היא פשוט לא עבדה, למרות ההבטחות של תראנוס שהיא כן עובדת. כפי שעולה מהמשפט, במקרים מסוימים היא חיפתה על הפערים באמצעות שימוש במוצרים של חברות אחרות, ובמקרים אחרים היא עשתה תהליכי אבחון ארוכים ומורכבים יותר מאלה הפשוטים שהיו אמורים להיות הבשורה של תראנוס.

ב-2015 פרסם כתב "וול סטריט ג'ורנל", ג'ון קריירו, תחקיר שחשף שהתוצאות שמפיק המכשיר העיקרי של החברה אינן מדויקות. מכאן הדרך לחשיפת מלוא הבלוף הייתה קצרה.

והיה עוד סוד בחברה: הולמס סיפרה שהיא רווקה ו"נשואה לפרויקט". בדיעבד התברר שהיא הייתה במערכת יחסים עם ראמש "סאני" בלוואני, מספר שתיים בחברה. עובדים טענו לסביבה עוינת והתעמרות מצד שניהם וסיפרו שישיבות בתראנוס נפתחו במתקפות ואפילו קללות נגד המתחרים. באתר Glassdoor, שמציג ביקורות עובדים על מעסיקיהם, החלו להצטבר טענות שמדובר בדיקטטורה שיש בה מקום רק ליס-מנים.

במהלך המשפט, סיפרה הולמס על התעללות רגשית ומינית מצד בלוואני, אך נזהרה לא לטעון כי הדברים הללו הובילו אותה למעשי הרמאות שלה. נראה שניסתה להשיג אמפתיה מצד המושבעים. בלוואני והולמס כבר אינם זוג. בעוד הולמס ממתינה למשפטה, היא הספיקה להתחתן עם בילי אוונס בן ה-29, היורש המיועד של רשת מלונות משפחתית, והוא גם ליווה אותה למשפט ותמך בה במעמד הכרעת הדין.

הכתובת שעל הקיר: איפה היה המחקר?

ההגנה במשפט ניסתה לטעון שמדובר בסיכונים רגילים של חברות סטארט-אפ, וכי המשקיעים ידעו שהם נכנסים להשקעה בסיכון. "אלה ששאלו שאלות קיבלו את כל המידע", נטען. עוד נאמר שהולמס הסתירה חלק מהמידע משיקולים של קניין רוחני, אבל התביעה שכנעה את המושבעים כי לא הייתה זו התנהלות של סטארט-אפ רגיל.

הסימנים לבעיות היו כבר בהתחלה. בתעשיית הביומד נהוג לפרסם מאמרים מדעיים לגבי טכנולוגיה שעליה מתבססת חברה, ותראנוס לא עשתה זאת. ה"ידע" נשמר בסוד והולמס הסכימה רק לומר שהיא משתמשת ב"אותה כימיה, באותה פיזיקה" כמו בבדיקות דם אחרות. הסוד הוא ב"אופטימיזציה".

זאת גם הסיבה שהחברה לא ביצעה ניסויים נרחבים, כפי שנדרש כדי להפוך בדיקה חדשנית לסטנדרט חדש בשוק. בשלב מסוים טענו בחברה שהבדיקות יוגשו לאישור FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אך בסופו של דבר זה לא קרה.

לתראנוס לא היו משקיעים מתחום הביומד שיכלו לבקר לעומק את מה שעשתה. גם הדירקטוריון שלה לא כלל אנשים מהתחום, אלא אותם חברי משפחה, פוליטיקאים בעלי שמות מרשימים אך ללא קשר לעולם הרפואה.

הפיתוי הגדול: זהירות מהצהרות בתחום האפור

בימים אלה נכנסים לתחום הביומד יזמים רבים מעולמות התוכנה. הם מביאים רוח חיה ושיטות עבודה חדשות ומלהיבות, שמעוררות את התעשייה ומאפשרות לה לבחון מחדש חלק מהנחות היסוד שלה. אולם אם החברות הללו לא יתחמשו בגורמים בעלי ניסיון בביומד, הן עלולות לטעות בהערכת הקלות שבה אפשר להגיע לתוצאות בעולם הרפואי, ולהצהיר הצהרות חסרות כיסוי.

תחום הביומד הוא עתיר רגולציה, מחייב שקיפות רבה וכל הצהרה על מוצר שמגיע לשוק חייבת להיתמך בהוכחות מוצקות, שהדרך להשגתן היא יקרה וממושכת.

סיפורה של תראנוס הוא לקח ליזמים ולמשקיעים: סטארט-אפ בתחום הביומד אינו ככל הסטארט-אפים. הפעולות שיוחסו להולמס - זיופי לוגואים, טשטוש נתונים בדוחות ודיווח על תוצאות ממוצרים אחרים כתוצאות של החברה - אינן מקובלות בשום חברה, אולם בתחום הביומד הדרך הארוכה עלולה להגביר את הפיתוי לצאת בהצהרות אפרפרות, והמחיר שלהן הוא גבוה יותר.

האירועים המרכזיים בפרשת הולמס

2003 - אליזבת הולמס פורשת מלימודיה בסטנפורד ומקימה את חברת בדיקות הדם תראנוס

2009 - ראמש "סאני" בלוואני מצטרך לחברה כמספר 2 בחברה. הולמס לא חושפת את הרומן ביניהם

2010 - שווי תראנוס מזנק ליותר ממיליארד דולר 

2011 - מזכיר המדינה לשעבר ג'ורג' שולץ מצטרך למועצת המנהלים של תראנוס. אחריו מצטרפים שורה של אנשי עסקים ופוליטיקאים ידועי-שם

2013 - תראנוס מתחילה להציע בדיקות דם לציבור באריזונה ובקליפורניה, בעיקר דרך שיתוף פעולה עם בתי המרקחת של וולגרינס

2014 - הערכת השווי של תראנוס מזנקת ל-9 מיליארד דולר

2015 - תחקיר של כתב וול סטריט ג'ורנל חושף את הכשלים בטכנולוגיה של תראנוס

יוני 2018 - תביעה פלילית מוגשת נגד הולמס ובלוואני

2019 - המשפט נקבע ליולי 2020, אך הוא נדחה שוב ושוב בגלל הקורונה

2021 - המשפט נדחה שוב בעקבות ההיריון של הולמס

אוגוסט 2021 - בחירת המושבעים מתחילה וכעבור שבוע מתחיל גם המשפט