דירוגי המנהלים המצטיינים: האם הם יכולים לנבא מי יבצע את המעילה הבאה?

הצד האפל של דירוגי המנהלים: מחקרים מצאו שדווקא לאלה שמופיעים ברשימות "מנהלי השנה" יש סיכוי גבוה יותר לבצע מעילה

מחקר אחד בשבוע. הצד האפל של דירוגי המנהלים / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע. הצד האפל של דירוגי המנהלים / צילום: Shutterstock

אמ;לק: תקציר המחקר ב-4 משפטים

1. שאלת המחקר: האם יש קשר הופעה בדירוגים מסוג "המנהלים המצטיינים" לבין הסבירות לבצע עבירות פיננסיות?

2. תהליך המחקר: מעקב של 10 שנים אחרי מנכ"לים בחברות ציבוריות שהופיעו ברשימות המנהלים המצטיינים ובדיקה אם ביצעו מעילות במסגרת תפקידם

3. מסקנות: הסבירות שמנכ"לים יבצעו עבירות כלכליות עולה לאחר הופעה בדירוגי התקשורת, במיוחד כשהשכר שלהם נמוך מהממוצע בקרב מקביליהם

4. צידה לדרך: אם נבחרתם לרשימה כזו, היזהרו שלא ליפול למלכודת הזכאות הפסיכולוגית וחזקו את עמוד השדרה המוסרי שלכם 

כבכל שנה, גם הפעם קשה היה לפספס את דירוגי המנהלים הטובים ביותר לשנת 2021, ז'אנר פופולרי בקרב ציבור הקוראים וכמובן בקרב המנכ"לים הנבחרים עצמם. אולם מחקר שפורסם בשנה שעברה בירחון האקדמי Journal of Management מציב תמרור אזהרה חשוב לכל הנוגעים בדבר, מהמנהלים המופיעים ברשימות ועד משקיעים ואנשי חוק ורגולציה.

מתברר שיש לדירוגים הללו גם צד אפל: הפרסום והתהילה הנלווים להם משפיעים על התנהגות המנכ"לים ביחס לחברות שבניהולם. עד כדי כך השינוי משמעותי, שהוא מעלה את הסבירות שדווקא המנכ"לים הללו יבצעו עבירות פיננסיות בתקופה שלאחר הפרסום.

החוקרים מסבירים ממצא זה דרך המושג "זכאות פסיכולוגית" (Psychological Entitlement), המתייחס לאופן שבו אדם תופס את עצמו ומושפע מההכרה החברתית שלה הוא זוכה. לאדם בעל רמה גבוהה של זכאות פסיכולוגית תהיה תפיסה עצמית מתנשאת, והוא עלול להאמין כי מגיע לו או לה יחס מועדף, בשל ההערכה מופרזת של עצמו ושל תרומתו להצלחה.

מתברר שהבחירה לרשימה כזו מגבירה את תחושת הייחודיות והזכאות הפסיכולוגית. אנשים עם תחושת זכאות פסיכולוגית חזקה מרגישים לעתים שהם מעל לחוק ולכללים, ולכן יכולים להתנהג באופן בלתי מוסרי.

מחקרים קודמים כבר מצאו כי רמת זכאות פסיכולוגית גבוהה מנבאת אמירת שקרים וגניבה. עוד נמצא בעבר כי רמת זכאות פסיכולוגית גבוהה יוצרת אשליה פנימית של הרשאה מוסרית להתנהגות ארגונית מושחתת.

מחיר התהילה

המחקר נערך במשך עשר שנים בסין. החוקרים לי, שי ואחרים אספו את רשימות המנהלים הטובים ביותר בעיתונים הפיננסיים המובילים במדינה. החוקרים התמקדו ב-309 מנכ"לים של חברות ציבוריות, כדי שניתן יהיה לנתח את התוצאות הפיננסיות שלהם. החוקרים השוו את ביצועי החברה עם חברות דומות בתעשייה דומה, שהמנכ"ל שלהם לא הופיע בדירוג, כך שסך הכול השתתפו במחקר 538 חברות ציבוריות סיניות.

החוקרים בדקו אם בחברות הציבוריות שמנכ"ליהן הופיעו בדירוגים הללו התקיימו מעילות פיננסיות לאורך השנים שלאחר הפרסום. מעילה כזאת של מנכ"ל הוגדרה כפרסום רווחים מנופחים, זיוף נכסים, פרסום הצהרות כוזבות, מעילה בנכסים, סחר במידע פנים, רכישות לא חוקיות של מניות, מניפולציות במחירי מניות ומתן ערבויות בלתי חוקיות.

בנוסף בדקו החוקרים את שכר המנכ"ל ביחס לשוק. שכר המנכ"ל הוערך כסך כל השכר, הבונוסים וערך המניות שקיבל, בשקלול של גודל החברה, הכנסותיה, אחוזי גידול וכיוצא בזה.

החוקרים מצאו כי הסבירות שמנכ"לים יבצעו מעילה עולה לאחר הופעה בדירוגי התקשורת. בנוסף, עלו שני ממצאים נוספים: הסבירות שמנכ"לים יבצעו מעילה פיננסית עולה כאשר הם מקבלים שכר נמוך יותר מדומים להם. סבירות זו עולה בתעשיות שבהן הסיכוי נמוך יותר להיכלל ברשימות מעין אלו, כלומר - כשרק מנכ"לים מעטים בתעשייה או בסקטור זה זכו בפרסום ובתהילת הדירוג.

תסמונת ה"מגיע לי"

ההסבר טמון בתיאוריית ההוגנות שגורסת כי מנכ"לים, כמו עובדים אחרים, משווים בין הערך שהם נותנים לבין השכר שהם מקבלים ביחס למנכ"לים של ארגונים דומים אחרים.
מנכ"ל שזכה להכרה הפומבית של הופעה בדירוג יוקרתי, אך מקבל שכר נמוך יותר ממנהלים מקבילים לו בארגונים אחרים - יש סיכוי גבוה יותר שינהג באופן פסול מאשר למנכ"ל המקבל שכר הוגן. זאת בשל תחושת הזכאות הפסיכולוגית המגשרת, לפי תפיסה זו, על הפער בשכר.

פרסום והכרה ציבורית מעלים את תפיסת הזכאות הפסיכולוגית, וזו מספקת להם כביכול הרשאה ורציונליזציה להתנהגות זו. לתפיסתם הם בעצם מפצים את עצמם על הפער הכספי, ולכן זה לגיטימי לעבור על החוק, כי "מגיע להם".

המחקר השווה גם את עוצמת האפקט בין מספר הפעמים שהמנכ"לים מופיעים בדירוגים הללו לבין הסבירות למעילה. נמצא כי אפקט הפרסום הראשון הוא החזק ביותר לעומת הבאים אחריו.

מחקר זה חדשני בכך שהוא מודד את הסיכוי למעילה בהקשר של אירוע - הכרה ציבורית במקרה שלפנינו - המשנה את האופן שבו המנכ"ל נתפס על ידי אחרים.

בעבר מחקרים בדקו את הסיכוי למעילה פיננסית רק בהקשר של מדדים דמוגרפיים ומאפייני אישיות בניסיון לנבא עבירה על החוק - והנה מתברר שיש עוד חזית להילחם בה.