מגפת הקורונה הביאה את העולם למשבר בכלכלות ובשווקים ב-2020 שהייתה השנה הראשונה למגיפה, ולהתאוששותם בעצמה בשנה השנייה, ב-2021. הדבר התרחש עקב הזרמות הכספים חסרות התקדים בהיקפן ובצל ריבית נמוכה, תוך שהפד מצליח לשכנע ולהרגיע את השווקים כי היא תישאר כזו.
הודות לחיסונים אך גם לקטר ההייטק, ההתאוששות הכלכלית בישראל הייתה חזקה ומתפרצת אף יותר מבעולם. הדבר הביא לעליית מחירים בשוקי המניות, בהובלת מניות הבנקים והחברות הפיננסיות, שנהנו מהנזילות הגבוהה במערכות ומהתעוררותה של הפעילות הכלכלית במשק. זה התרחש ללא התפרצות אינפלציונית חריגה כמו זו שהייתה בעולם. לכן, עם צפי לכך שהריבית תישאר נמוכה. כל אלו תרמו למהלכי עלייה חזקים הן במדדי המניות והן בשוק האג"ח, מה שסידר למשקיעים ולחוסכים בישראל שנת תשואות חלומית שפיצתה על חולשת 2020, כפי שמראים תיקי הבנצ'מרק של מדדי אג'יו.
בסיכומה של השנה, מדד תיק המניות עלה בשיעור מרשים של 21.85%, שמורכב הן מעליות של כ-20% לפני השחיקה המטבעית וכ-17% אחריה במרכיבי התיק המושקעים בחו"ל, ומעלייה של יותר מ-30% במרכיב הישראלי בתיקים. גם תיק האג"ח עלה בשיעור נאה של 4.03% השנה. תרמו לו ביקושים גבוהים לאג"ח הצמודות מחד, וביקושים לאג"ח קונצרניות מאידך, זאת למרות היצע עצום שלהן. גם בתיק המכיל 30% מניות נרשמה תשואה גבוהה מאוד במונחי שנה בודדת, 9.13%.
הממוצע השנתי בשנתיים האחרונות מרשים: תשואה של 12.3% בתיק המניות ושל 2.3% בתיק האג"ח. בתיק של 30% מניות התשואה הממוצעת לשנתיים עומדת על 5.3%.
מדדי אג'יו מהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE, ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.
המגמה נמשכה גם בדצמבר, שסיפק אקורד סיום נעים לאוזן לשנה כולה, עם עלייה בשיעור של 3.56% במדד תיק המניות, כשהמעבר השני מדד תיק האג"ח שמר על יציבות וירד בשיעור זניח של 0.02%. מדד התיק המעורב, המכיל 30% מניות והשאר באגרות חוב לסוגיהן, עלה בדצמבר ב-1.05% והתקרב לתשואה דו-ספרתית.
השוק המקומי "קטן" על החוסך הישראלי
ניכר כי המשקיע הישראלי מעדיף יותר מניות בחו"ל, כפי שמתבטא בהרכב מדד תיק המניות, אשר באופן מובהק יותר ממחציתו מושקעת בשווקי חו"ל. השקל החזק, ששחק 3.27% מערכו של הדולר גם בשנה האחרונה, לא מרתיע את המשקיעים, אולי ההיפך הוא הנכון. השקל החזק מהווה בעיני משקיעים רבים דווקא הזדמנות ומספק כוח קנייה חזק יותר.
גם אם ייגרמו לתיק הדולרי הפסדי תיסוף נוסף בטווח הקצר, הרי שזו יכולה להיות סופה של מגמה בת 15 שנה של התחזקות השקל ביחס לדולר. יתרה מכך, הדולר היה בשנה האחרונה אחד המטבעות החזקים בעולם אבל השקל דווקא התחזק מולו, אולם לא לעולם חוסן ולמרות התחזיות המאמצות את הקו הקיים וגורסות כי יימשך, יש בסיס גם לציפייה שעליית הריבית על הדולר השנה, תשנה את הכיוון גם עבור השקל.
חשוב לזכור כי העדפת המניות בחו"ל פותחת את הדרך למניות שלא קיימות בשוק בישראל, כמו אלו של חברות הטכנולוגיה הגדולות, של חברות הנדל"ן המובילות, תרופות ועוד. גם החברות הישראליות בתיק ההשקעות של החוסך הישראלי פועלות יותר ויותר בחו"ל, רוכשות מלונות, נכסי נדל"ן, פעילויות מסחר ועוד, זאת מאחר ויש להם כסף גדול שנובע מהעושר המקומי, אך מעט הזדמנויות השקעה בשוק המקומי, מלבד נדל"ן לסוגיו שמחיריו מאמירים ברציפות.
הנזילות והצבירה המרשימה של גופי הפנסיה בישראל הביאו לביקוש עצום גם בתחום האג"ח, בעיקר הקונצרניות. למרות הנפקות גדולות ותשואות אפסיות, ציבור המשקיעים נהר לאפיק זה בתשואות של 1%-2%, עם מרווחי סיכון מצומצמים ביחס לממשלתיות ועם תשואות שליליות בחלק מהאג"ח הצמודות המדורגות בדירוגים גבוהים. הדבר נובע פשוט מהצורך להשקיע את הכספים ולקבל תשואה חיובית זניחה של 1.33% מעל לממשלתיות, שנסחרות בתשואות שקליות נמוכות של כ-0.3% בלבד וכאמור בתשואות שליליות של כ-2.2% בצמודות המדד.
במילים אחרות, הנזילות הגבוהה שחקה את תשואות המשקיעים והביאה לתשואות ריאליות שליליות גם בשנה האחרונה, אך לפחות הניבה להם רווחי הון שתרמו לתיקים.
האינפלציה - יסודית ומתמשכת
הסתגלות הכלכלה ושחרור הבלמים לאחר שנת הקורונה הראשונה קיבלו ביטוי בהיקף ובהרכב הצריכה, בשוק העבודה, באספקת מוצרים וחומרי גלם, בשוק ומחירי ההובלה ועוד, וכולם יחדיו גררו בעולם התפרצות אינפלציה בשיעור שלא נראה כחצי יובל. בתחילה היה לה הסבר ריאלי של הפרה בשרשראות האספקה, קשיים בהיצע אל מול ביקוש גובר. בשלב הנוכחי שלה, ההסבר לאינפלציה הינו מורכב יותר והוא למעשה מאבק והעברת עושר בין מגזרים בכלכלה, בין שווקים ובין מדינות.
ברמת המיקרו, הכלי להשגת עליית מחירים הוא השכר. העובדים, באשר הם, משפרים את מצבם ולא רק במגזרי ההייטק, זאת כדי לזכות גם כן בעושר שנוצר בשנים האחרונות בין היתר עקב חלוקות כספים ממשלתיות. הם עושים זאת על ידי דרישה נחרצת לעלייה בשכר שאם אינה נענית, הם פשוט עוזבים. למעסיקים יש שתי ברירות, האחת העלאת שכר והשנייה התפטרות העובד.
מודעה על משאית בלונדון: ''מגייסים עכשיו: נהגים ועובדי מחסנים!!!'' / צילום: Reuters, Toby Melville
אם כך הם פני הדברים הרי שלאינפלציה יש המשכיות מכמה סיבות, בראשן שינויים ולחצי שכר מתמשכים וקבועים בשוק העבודה במקביל לשינויים בתיאבון הצרכני. בנוסף, במסגרת המלחמות הכלכליות, סין מעלה מחירים ומושכת כוח כלכלי תוך שהיא "מחזירה" את האינפלציה לעולם לאחר שני עשורים בהם היא סיפקה מוצרים במחירים זולים. לכן, נראה כי גם השיבושים בשוק חומרי הגלם וההובלה עשויים להימשך ולהשפיע על מצב השווקים.
כל אחד מגורמים אלו לכשעצמו עשוי להיות מנוע לאינפלציה והפעם כולם פועלים יחדיו עקב עומק השינוי שנוצר ממשבר הקורונה. אמנם האינפלציה התפרצה כתוצאה מיציאתן של המערכות הכלכליות מאיזון, אך היא הפכה להיות התנהגותית, 'מאבק' על עושר: שכר ורמת חיים. תהליך זה הינו עמוק ולא נקודתי והוא עשוי להמשך בשנה הבאה.
עידן של ריבית עולה וחיכוכים גיאופוליטיים
לאורך כל השנה האחרונה, ההערכה בטור זה הייתה כי האינפלציה תתפתח למגמה עוצמתית וממושכת, שתכפה על ה'פד' להעלות את הריבית מוקדם ובעצמה רבה מהצפוי, על אף ניסיונות ההרגעה והיציבות שבאו מצידו. ואכן, האינפלציה המתמשכת מובילה באופן מובהק לעלייה ממושכת בריבית, לעידן של העלאת ריבית.
די בריבית עולה כדי ליצור תקופה בה יופעל לחץ על כלל השווקים, בראשם שוק המניות, אבל כנראה שזהו לא מקור הלחץ היחיד שנראה בשנה הקרובה. ניתן להניח כי בחסות הקורונה והיציאה מאיזון כלכלי, הגיאופוליטיקה העולמית הולכת ומסלימה תוך שאירועי הקורונה והמשבר הכלכלי שבעקבותיה, מהווים הזדמנות להפר את המצב הקיים. תהליך ההסתגרות המואץ וההתמקדות של כל מדינה בצרותיה הכלכליות ואף הירידה בתיאום הכלכלי הגלובאלי - הדרך למשברים גיאופוליטיים, קצרה. במילים אחרות, המשברים הכלכליים מסיתים את תשומת הלב מאזורי החיכוך ויוצרים הזדמנות לפעולה.
מוקדי החיכוך מוכרים לכולם, בראשם סין ושאיפותיה בטאיוון, בדרך ל"סין הגדולה", המאבק הכלכלי ההולך ומעמיק בין סין לארה"ב, רוסיה שמתברר כי פניה לפלישה לאוקראינה ומעל לכל אלו, תקיפה קרובה באיראן. לאור התקדמותה ליכולת שיגור פצצה גרעינית, כישלון שיחות הגרעין עם המעצמות מסתמן כשלב קריטי לתקיפה, שהרי בשאיפתה לפצצה היא מתקרבת לצומת משמעותי בדרכה ליכולת הגרעינית, באמצעות פיתוח אמצעי השיגור. זהו יעד שאותו מעצמות מסוימות וכמובן ישראל אינם יכולים לקבל. מאחר ולא ניתן יהיה לתקוף את איראן לאחר הגעתה ליעד, נראה כי 2022 יכולה להיות שנת הכרעה בנושא זה.
כך, לאחר שני עשורים שבהם העולם, בהובלת ארה"ב, בחר להימנע ממשברים גיאופוליטיים ופעל לצמצום חיכוכים, נראה כי נוצרים תנאים ואווירה תומכת שבה מדינות יפעלו להשגת עליונות או יתרון צבאי. המשברים הכלכליים מהווים הפרה של האיזונים הגלובאלי ונותנים חסות לתעוזה גיאופוליטית. שילוב של מצב זה יחד עם מגמה של עלייה בריבית, עלול ליצור לשוקי ההון סביבה פחות נוחה לעליות ורווחים בשנים הקרובות.
הכותב הינו מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. באתר החברה ניתן למצוא מדדי בנצ'מרק וחתכים נוספים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
