מפגרים בחיסונים ומובילים בבדיקות: ישראל מול העולם בגל האומיקרון

אחרי קרוב לשנתיים של מגפה אנחנו במשרוקית כבר מתורגלים: מכיוון שמדובר באירוע חסר תקדים, ששוטף בו זמנית את העולם כולו, כולם נאחזים במה שקורה במדינות אחרות, ובהשוואות גלובליות. לא מדובר כמובן בהשוואות שמקורן הוא עניין אינטלקטואלי או פרץ נדיר של הרחבת אופקים. לפחות בכל מה שנוגע לשדה הפוליטי, זאת פשוט דרך חדשה עבור הממשלה ומבקריה למסגר את האירועים לכאן או לכאן - להגן על המצב או לבקר אותו.

"מדינת ישראל מעניקה את שכבות ההגנה הכי טובות בעולם", אמר השבוע ראש הממשלה, נפתלי בנט, במסיבת עיתונאים לאחר שהודה שאכן צפויה לנו כעת תקופה קשה. "הנתונים במדינת ישראל הם בין הכי טובים היום בעולם המערבי, לא איבדנו שליטה", הצטרף אליו השר זאב אלקין. גם באופוזיציה מציעים השוואות עולמיות, כאלה שמן הסתם פחות מחמיאות לישראל.

אז איך באמת נראית ההתמודדות שלנו מול הגל החדש, גל האומיקרון, ביחס לאופן שבו מתמודדות איתו מדינות אחרות בעולם? בדקנו שני פרמטרים מרכזיים שעלו השבוע בהתבטאויות שונות.

מקום ראשון בבדיקות?

האמירה הראשונה כמעט הצליחה לבלבל אותנו. על רקע הביקורת בכל הנוגע לתורים הארוכים ולסרבול בבדיקות, טען ח"כ גלעד קריב מהעבודה ש"מדינת ישראל מובילה בעולם המערבי בשיעור הבדיקות פר נפש. כך היה המצב לפני גל האומיקרון, ככה המצב גם היום". זה נשמע לנו מוגזם לפי הנתונים שהכרנו, אז הלכנו לבדוק.

האתר Our World in Data מבית אוניברסיטת אוקספורד משווה בין המדינות השונות על בסיס נתונים שמגיעים מהאתרים הממשלתיים של כל אחת מהן. בתור התחלה בדקנו מה היה מצבנו לפני גל האומיקרון. מתחילת המגפה ב-2020 ועד ה-26 בנובמבר 2021, אז הוכרז האומיקרון כ"מקור לדאגה", ישראל ביצעה 3,454 בדיקות לכל אלף נפש, כך שבממוצע כל ישראלי נבדק במהלך התקופה הזו כשלוש וחצי פעמים. זה לא רע, אבל זה מציב אותנו בסך הכל במקום השביעי ב-OECD. לשם השוואה, מובילת הטבלה, אוסטריה, ערכה באותה תקופה יותר מ-12 אלף בדיקות לכל אלף נפש - פי שלושה וחצי מישראל. נתון שנראה שמקנה להם את הזכות להתקומם על אמירתו הנחרצת של קריב. וגם זה לא הכל, כי שכנתנו קפריסין, שהיא אמנם לא ב-OECD אבל כן חברה למשל באיחוד האירופי, מותירה מאחור אפילו את האוסטרים, עם נתון של 18,200 בדיקות לכל אלף נפש.

אז אולי קריב צדק לגבי התקופה שמאז התפרצות האומיקרון? מתברר שגם כאן הנתון לא משתנה דרמטית, כשישראל עולה במהלך התקופה הזו למקום השישי ב-OECD, והפער בכמות הבדיקות בינינו לבין האוסטרים עדיין גדול מאוד.

אז למה כמעט התבלבלנו? כשפנינו לח"כ קריב הוא מסר לנו שקביעתו התבססה על מצגת של משרד הבריאות, בה הוסבר שבעוד מדינות אחרות כוללות בדיווח שלהן גם בדיקות PCR וגם בדיקות אנטיגן מוסדי, ישראל דיווחה רק על ה-PCR. אם ישראל הייתה מדווחת גם על האנטיגן, כך הובטח לנו, היא הייתה נכנסת לחמישייה הראשונה.

הדיווח החסר הזה של משרד הבריאות הוא עניין די חשוב, שלמעשה גורם לכך שכל מי שמנסה לאמוד את מצב הבדיקות בישראל בפרספקטיבה עולמית מוצא את עצמו משווה, שלא ביודעין, בין תפוחים לתפוזים. כשפנינו למשרד הבריאות לשאול לפשר ההחלטה הזאת, השיבו לנו שבדיוק ביום הפנייה (ב') הם פרסמו הודעה שלפיה החל ממחר ישוקללו גם בדיקות האנטיגן לתוך הנתונים הרשמיים שמפרסם המשרד.

ואכן, למחרת מצאנו קפיצה רצינית במספר הבדיקות במאגר הבינלאומי. האם זה הספיק כדי להכניס את ישראל לחמישייה? אם בודקים את ממוצע שבעת הימים האחרונים במאגר, נראה שאנחנו אכן במקום החמישי. הפער מאוסטריה וקפריסין, עם זאת, הוא עדיין משמעותי. ובכלל, למרות שמצבה של ישראל טוב בפרמטר הזה, נראה שהקביעה של קריב ("מובילה בעולם המערבי"), היא מוגזמת ביחס לכל תקופת זמן ושיטת מדידה שתבחרו.

מקום אחרון בחיסונים?

אז בקואליציה קצת מגזימים. כמה מדויקים באופוזיציה? ח"כ יובל שטייניץ האשים ב-103FM את הממשלה שהיא נכשלה בהמשך מבצע החיסונים המוצלח, שאותו ביצעה הממשלה הקודמת. "מהמקום הראשון הידרדרנו למקום האחרון", הוא קבע.

כפי שהראינו בכתבה קודמת, יש כמה דרכים לחשב איזו מדינה היא הכי מחוסנת. לא נחזור כאן על כולן. בדקנו את הטיעון של שטייניץ לפי שיעור האנשים שהתחסנו באופן מלא בכל אחת מהמדינות. ב-13 ביוני 2021, יום השבעת הממשלה הנוכחית, 55.6% מהאוכלוסייה בישראל היו מחוסנים באופן מלא. הנתון הזה אולי לא הציב אותנו במקום הראשון כפי שטען שטייניץ, אבל בהחלט קרוב מאוד לכך. מתוך מדינות ה-OECD רק לוקסמבורג הקטנטנה הציגה אחוזי התחסנות גבוהים יותר.

האם שטייניץ צודק גם בכך שכעת ישראל הידרדרה למקום האחרון? כאן הוא כבר קצת מגזים, אבל ישראל אכן מדורגת כיום במקום לא מחמיא בפרמטר של אחוז המתחסנים מכלל האוכלוסייה. ב-9 בינואר, היום בו שטייניץ דיבר, ישראל דורגה במקום ה-28 מבין 38 מדינות ה-OECD.

מצד שני, יש מדדים אחרים שיותר מחמיאים לישראל. למשל, בגלל שאנחנו "חלוצי הבוסטרים", בדירוג שמחשב מספר מנות חיסון לנפש, ישראל התברגה באוקטובר במקום הרביעי. בינתיים הספקנו לרדת גם בדירוג הזה, למרות מבצע החיסון הרביעי, אבל ישראל עדיין ממוקמת כאן בשליש העליון של ה-OECD - במקום ה-11.

גם בעולם משלמים

ההחלטה שהתקבלה בגל הנוכחי, להישען יותר על בדיקות האנטיגן הביתיות, עוררה לא מעט זעם ציבורי. בניגוד לבדיקות המוסדיות, שניתנות בחינם, את הבדיקות הללו צריך כל אזרח לקנות מכיסו, ולאורך זמן הן עשויות להפוך לנטל כלכלי משמעותי. רבים ברשתות החברתיות יצאו נגד הצעד הזה, תוך שהם מוסיפים שבעולם מקובל מאוד לחלק את הבדיקות הביתיות בחינם. אבל האם זה באמת הסדר כה נפוץ?

כאן קיבלנו לידינו בדיקה מן המוכן. מתברר שראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, נשאל מדוע הבדיקות במדינה הן בתשלום (שם לא דובר דווקא על בדיקות ביתיות) והשיב שרק בשתי מדינות בעולם הבדיקות הן בחינם. עמיתינו בארגון בדיקת העובדות של סוכנות התקשורת האוסטרלית AAP בדקו אותו.

מה מתברר? בארגון מצאו ארבע מדינות שבהן מחלקים או חילקו בדיקות ביתיות בחינם. הדוגמה המוכרת ביותר היא הבריטית. אזרחי הממלכה יכולים להזמין עד הבית חבילה של שבע בדיקות בכל יום. לחלופין, הם יכולים גם לאסוף את הבדיקות מנקודות חלוקה. הממשלה הבריטית דווקא תיכננה לבטל את ההסדר הזה, אבל בואו של האומיקרון גרם לכך שבינתיים הוא נשמר. גם בהולנד וסינגפור חילקו בחינם ערכות בדיקה לכל משקי הבית, אבל בכמות מוגבלת בהרבה, ולא על בסיס יומי. ארה"ב הודיעה על כוונתה לחלק במהלך ינואר חצי מיליארד בדיקות בחינם לתושבים ברחבי המדינה.

מעבר לכך, ב-AAP לא מצאו מדינות נוספות בהן הבדיקות הביתיות מחולקות באופן אוניברסלי. למעשה, בלא מעט מדינות, המצב דווקא דומה למדי לזה שבישראל. אפשר להיבדק בחינם, אבל רק באמצעות הגעה למרכזי בדיקה. זהו המצב, למשל, בפורטוגל, גרמניה, דנמרק ושווייץ.

לקריאה נוספת:
- השוואות נתוני קורונה באתר Our World in Data

- בדיקת העובדות של AAP: איפה מספקים בדיקות קורונה בחינם

- בדיקת המשרוקית מאוקטובר: ישראל רחוקה מאוד מהתואר "המדינה המחוסנת בעולם"