מחיר האומיקרון לשוק העבודה: 5 מיליון ימי מחלה אבודים בחודש אחד

בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי גם אחרי קיצור הבידוד ל-5 ימים, המעסיקים ישלמו בגל האומיקרון כ-2 מיליארד שקל בחודש על ימי מחלה לעובדים שנדבקו • כעת הם עתרו לבג"ץ בדרישה שהמדינה תשתתף בתשלום למאומתים ללא תסמינים, אבל באוצר צפויים להתנגד

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: איל יצהר

התאחדות התעשיינים עתרה הבוקר (ב') לבג"ץ נגד המדינה בדרישה לשנות את ההגדרה של מאומתים לקורונה שאין להם תסמינים: במקום חולים הזכאים לימי מחלה - מבודדים הזכאים לימי בידוד. התעשיינים גם מציעים מתווה לפיצוי הא־סימפטומטים, שמנועים מלעבוד בבידוד.

הדרישה: המדינה תשתתף בתשלום

התפשטות גל האומיקרון יצרה מצב חריג בו יש כמות גדולה של נדבקים, אבל רבים מהם לא מרגישים תסמינים כלל. כך, עשרות אלפי עובדים נמצאים בימי מחלה, למרות שאינם מרגישים חולים. על פי חישוב של ההתאחדות, אחרי קיצור הבידוד ל־5 ימים, העובדים צפויים לנצל כ־5 מיליון ימי מחלה, שיעלו למעסיקים כ-2 מיליארד שקל בחודש.

החישוב מתבסס על הערכת ראש הממשלה כי יהיו בין 2 מיליון ל־4 מיליון מאומתים בגל הקורונה הנוכחי.

התעשיינים חישבו 3 מיליון מאומתים, בניכוי חלק מהמאומתים שעובדים מהבית ולא מנצלים דמי מחלה. לפי החישוב, מתוך 2 מיליארד שקל, כ־1.5 מיליארד הם בגין תשלום דמי מחלה לעובדים, ועוד כחצי מיליארד להורים שנמצאים בבידוד עם הילדים ולא עובדים מהבית, אחרי השיפוי מהמדינה. נזכיר כי בענף התעשייה שיעור העבודה מהבית נמוך בהרבה מבשאר המשק ועומד על כ־11.5%.

אם דרישת התעשיינים תתקבל, התנאים החלים על המבודדים יחולו גם על המאומתים ה"בריאים". כך, היום הראשון של הבידוד ישולם על ידי העובד, והיום השני על ידי המעסיק. על שאר ימי הבידוד המדינה תשלם 50%-75% מהעלות, בהתאם לגודל העסק ואת השאר ישלם המעסיק. כפי שהמדינה צפויה להשתתף בדמי בידוד של שכירים (שאינם מאומתים) מהיום הראשון.

כיום, מאומתי קורונה זכאים לקבלת ימי מחלה מהמעסיק החל מהיום השני. כמו בכל מחלה אחרת, חלק מהמעסיקים משלמים מיוזמתם דמי מחלה מהיום הראשון.
עד כה, היום הראשון של הבידוד היה ללא תשלום לעובד (בדומה ליום מחלה), אבל לאחרונה הודיעה הממשלה כי תשתתף במימון דמי בידוד לשכיר החל מיום הבידוד הראשון, במהלך חודש ינואר.

התעשיינים פנו למשרד האוצר טרם הגשת העתירה. באוצר כבר סירבו בעבר לבקשת התעשיינים למימון ימי המחלה והפעם הם הפנו אותם אל משרד הבריאות.

באוצר טרם קיבלו לידיהם את כתב התביעה, אך גם כשיתקבל, נראה שבמשרד יתנגדו לגישת התעשיינים. אחת הבעיות הטכניות שעלולות לנבוע מהדרישה היא שקשה יהיה להבחין בין מאומת עם תסמינים ומאומת ללא תסמינים, או לקבוע האם התסמינים נובעים דווקא מקורונה. בנוסף, היענות לדרישות התעשיינים תעלה סכומי עתק למדינה, גם אם לא תחול רטרואקטיבית.

"המדינה מתעלמת ממשמעות הנחיותיה"

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר טען כי "המדינה מתייחסת לאומיקרון כבעיה פרטית של העובדים והמעסיקים ומתעלמת מהמשמעויות של הנחיותיה. המעסיקים לא יכולים לעמוד לבדם בעלויות האדירות של ימי המחלה שנכפו על העובדים שכלל אינם חולים, אלא נדרשים לבידוד עקב הנחיות המדינה".

"לא ניתן להגדיר אדם בלי תסמינים 'חולה'"

עוד מסבירים התעשיינים כי כבר לפני כשבועיים, טרם התפרצות האומיקרון, הזהירה התאחדות התעשיינים מהעלות האדירה הצפויה מהגדרת המאומתים ללא תסמינים כחולים. לדבריהם, מאז ימי הבידוד קוצרו בחצי, אבל המדינה ממשיכה להתייחס לאותם מאומתים ללא תסמינים כחולים.

בסוף השבוע האחרון פנו אל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ’ נחמן אש, עורכי דינם של התעשיינים ממשרד אגמון ושות’ רוזנברג הכהן ושות’. בפנייתם, טענו כי "לא ניתן משפטית להגדיר אדם שאינו חווה תסמינים וכושר עבודתו לא נפגע כ’חולה’ לעניין חוק דמי מחלה. זאת, נוכח הוראות חוק דמי מחלה, קביעתו העקרונית של בית המשפט העליון לעניין אי חלותו של חוק דמי מחלה על ‘מחלה סטטיסטית’ כבר בתחילת המשבר, והעובדה שחוק הסיוע הכלכלי לא ערך תיקון מפורש בחוק דמי מחלה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו לידינו את כתב התביעה המדובר. לכשנקבל אותו, נגיב בהתאם בבית המשפט".