האם האזנות סתר לנבחר ציבור דורשת אישור של שופט עליון?

שם: משה ארבל

מפלגה: ש"ס

תוכנית: תשע עם גדי נס, צפון ללא הפסקה

תאריך: 19.1.2022

ציטוט: "כדי לבצע האזנות לנבחר ציבור חייבים אישור של שופט עליון"

ציון: נכון ברובו

ח"כ משה ארבל (ש"ס) התראיין לתכנית "תשע עם גדי נס" של רדיו צפון ללא הפסקה בעקבות התחקיר של "כלכליסט" על שימוש המשטרה בתוכנות רוגלה, ועל רקע הקריאה של משה ארבל להקמת ועדת חקירת פרלמנטרית שתבחן את הנושא. הוא לא התנגד באופן גורף לשימוש בכלי: "לפעמים צריך האזנות סתר. זה כלי שהמחוקק נתן למשטרה. אבל הוא חייב להיות בפיקוח הדוק, והפיקוח הזה לא נעשה". בהמשך אמר: "אחד הדברים שהופיע בתחקיר זה האזנות סתר לנבחר ציבור. עכשיו, נבחר ציבור לפי החוק חייב אישור של בית משפט עליון כדי לבצע לו האזנות סתר. מה עשתה המשטרה? העבירה האזנות סתר למקורביו כדי בעצם להאזין לנבחר הציבור. מקורביו של חבר הכנסת לא צריכים צו של בית משפט עליון, די בערכאה נמוכה יותר. יכלו לפנות לשופט מחוזי. אגב, גם פה הם ביצעו האזנות סתר בלי לקבל צו של שופט בית משפט מחוזי, מבלי לקבל צו של שופט בכלל".

כאמור, הרקע לריאיון של ארבל הוא התחקיר של תומר גנון ב"כלכליסט", לפיו המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול "פגסוס" מבית NSO כדי לחדור לטלפונים ללא צו בית משפט. לפי התחקיר היו מקרים בהם התבקש צו רק לאחר שהיה ברור שהפריצה הניבה תוצאות, כדי להכשיר את הראיות שהושגו בדיעבד. במשטרה הגיבו שהפריצות לטלפונים נעשו כדין ובפיקוח המשפטי המקובל.

שווה לציין שבימים שלאחר מכן השר לביטחון פנים עמר בר-לב (העבודה) טען דברים שסותרים את דבריו של ארבל. הוא אמר ב"קלמן ליברמן" ב-23.1.2022: "ברגע שיש חשד לפשע על-ידי פוליטיקאי, כאן הנוהל הוא שונה והרבה יותר חריף. במקרה כזה, קודם המשטרה צריכה לבוא ליועץ המשפטי לממשלה, להציג לו את הראיות, את הטענות שיש לה. רק אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה נותן אישור עקרוני לפעול כנגד, בהאזנת סתר כנגד פוליטיקאי כזה או אחר, רק אז מתחיל ההליך, שהיא פונה שוב לבית משפט, לנשיא בית משפט מחוזי, ומקבלת אישור". מדובר בחזרה על דברים דומים שאמר יום קודם לכן בחדשות סוף השבוע של קשת 12.

האפשרות לבצע האזנות סתר מעוגנת בחוק האזנת סתר מ-1979. החוק מגדיר האזנת סתר כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". ניתן לבצע האזנות סתר לשתי מטרות עיקריות. הראשונה היא ביטחון המדינה, כפי שמפורט בפרק ב' של החוק. תחת פרק זה נכללות האזנות סתר שנועדו למנוע פגיעה בביטחון המדינה או כדי לבצע האזנה לעובד במערכת הביטחון שיש חשש שידליף מידע סודי. כדי לבצע האזנת סתר מכל זה, ראש אמ"ן או ראש השב"כ צריכים לפנות לשר הביטחון או ראש הממשלה, שצריכים לאשר בכתב את ההאזנה (שר הביטחון מחויב לעדכן את ראש הממשלה). תוקף האישור הוא עד שלושה חודשים במקרה של ביטחון המדינה, ו-15 ימים במקרה של מניעת הדלפת מידע. במקרים דחופים ראש אמ"ן או ראש השב"כ יכולים לאשר האזנת סתר בעצמם ולאחר מכן לעדכן את שר הביטחון או ראש הממשלה, ואלו יכולים לבטל את האישור.

המטרה השנייה, שנמצאת בפרק ג' של החוק, עוסקת במניעת עבירות וגילוי עבריינים. על האזנת הסתר צריכה להיות דרושה "לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע". סעיף 24 לחוק העונשין קובע שפשע הוא עבירה שהעונש עליה חמור משלוש שנות מאסר. כלומר, לעבירות קלות יותר (עוון או חטא) לא ניתן לקבל אישור לבצע האזנת סתר. כדי לקבל צו לבצע האזנות סתר, על קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה לבקש אותו מנשיא בית משפט מחוזי, או מסגנו אם הוסמך לכך באופן מיוחד על-ידי הנשיא. הצו חייב לכלול את האדם לו מאזינים, את המכשיר לו נעשית האזנה וגם את השיחות להן יש רצון להאזין (אם אלו ידועות מראש), ותוקפו עד שלושה חודשים עם אפשרות להארכה. במקרה שהשופט מסרב לתת צו כזה, היועץ המשפטי לממשלה לערער על ההחלטה לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית משפט עליון אחר שהוסמך לכך. במקרים דחופים המפכ"ל יכול להורות על האזנת סתר בלי צו, אך עליו לעדכן מיד את היועץ המשפטי לממשלה, שיכול לבטל את ההיתר.

סעיף 6(ז) לחוק מחייב את השר לביטחון פנים (בלשון החוק הוא עוד נקרא שר המשטרה) לעדכן מדיי שנה את ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנתוני האזנות סתר. את הנתונים המוגשים מדי שנה לוועדה ניתן למצוא כאן. ריכזנו בטבלה זו את הנתונים מ-2013 ועד 2020 (עד 2012 פילוח הנתונים היה שונה, מה שמקשה על מעקב שיטתי). מהנתונים עולה שבית המשפט מאשר את הבקשות לצווי האזנת סתר ביותר מ-99% מהמקרים. מנתונים שסופקו עד 2012 (לדוגמה) עולה שלא כל הבקשות המאושרות מיושמות בפועל, "מסיבות טכניות וחקירתיות".

ואולם, זה המצב כשמבקשים לעשות האזנת סתר לאזרחים מן השורה. כפי שקובע סעיף 2א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מ-1951, לחברי כנסת יש חסינות מפני האזנות סתר. עם זאת, ישנם כמה חריגים: במקרה של חשד שחבר הכנסת חשוד ברצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת או המתה בקלות דעת; עבירה מסוג פשע שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה; או עבירה של עסקת סמים. גם קשר לביצוע כל אחת מהעבירות הללו יכול להוות הצדקה לביצוע האזנות סתר. את הצו לביצוע האזנת סתר צריכים לבקש ניצב משנה, ראש אמ"ן או ראש השב"כ, בהתאם לסוג העבירה. את הגשת הבקשה צריך לאשר היועץ המשפטי לממשלה. סעיף קטן (ב) קובע ש"רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר בצו האזנת סתר", אם מצא שיש בסיס לחשדות.

החוק מעניק לחברי הכנסת הגנות נוספות: סעיף קטן (ג) מאפשר להגיש בקשה לצו כזה רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. סעיף קטן (ט) קובע שהשופט שאישר את הצו (או, אם נעדר, שופט עליון אחר) "רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו במעמד מבקש ההיתר". סעיף קטן (י) קובע: "מצא השופט כי חומר הקלטה שההאזנה אליו הותרה [...] כולל חומר הנוגע לעבירה שבשלה ניתן ההיתר, לעבירה אחרת מסוג פשע, או חומר העשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש ההיתר [...] מצא השופט כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה כאמור - יורה על הגבלת הגישה לחומר". כלומר, לא רק שצריך שופט עליון במקום נשיא בית משפט מחוזי כדי לבצע האזנת סתר לחבר כנסת, אלא גם טווח העבירות בגינן ניתן לערוך האזנת סתר מצומצם משמעותית לעומת של אזרחים רגילים, וגם לשופט העליון יש אפשרות לבחון את הראיות שנאספו ולהגביל אליהן גישה אם נמצא שאינן רלוונטיות לעבירה.

יש לציין שסעיף 15 לחוק קובע ש"לעניין חוק זה, דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת". כלומר, כל המגבלות הנ"ל על האזנות סתר רלוונטיות גם לחברי כנסת שהתפטרו ממנה במסגרת "החוק הנורווגי" (התפטרות של שר או סגן שר מהכנסת, עם אפשרות לחזור אליה) או שרים שמונו מחוץ לכנסת.

הגנה נוספת על חברי הכנסת נמצאת בחוק האזנת סתר. סעיף 7א(א) לחוק אומר: "נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין [...] שיחה עם חבר הכנסת, שר או סגן שר, תופסק, מיד עם היוודע למאזין שמדובר בחבר הכנסת, בשר או בסגן שר, הקשבה לה, ולא ייערך תמליל שלה; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר". כלומר, לא ניתן להמשיך בהאזנת סתר לאזרח מן השורה במקרה שהוא מדבר עם נבחר ציבור. לאחר שהשופט מאזין להקלטה, אם מצא שיש בה חומרים שבגינם ניתן לבצע האזנת סתר לאזרח רגיל, "וכי הצורך בגילוי החומר לשם כך עולה על החשש לפגיעה ביכולתו של חבר הכנסת למלא את תפקידו", הוא יכול להורות על העברת החומרים למשטרה.

הנתונים שמועברים לוועדת החוקה אינם כוללים פילוח לפי השאלה האם היה מדובר בנבחרי ציבור או לא, כך שאין באפשרותנו לדעת כמה בקשות להאזנות סתר לחברי כנסת הוגשו לבית המשפט העליון.

ב-2008 מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ערך סקירה משווה ומצא שברוב המדינות שנבדקו אין לחברי פרלמנט חסינות מלאה או חלקית מהאזנות סתר כמו שיש בישראל. עם זאת, בדומה לישראל, בחלק מהמדינות כן יש צורך באישורים מיוחדים שלא נדרשים לביצוע האזנת סתר לאזרחים מהשורה. לא בדקנו אם ואיך השתנות החוקים במדינות הנסקרות מאז 2008, ובכל מקרה אין לכך השפעה על הציון והדבר נועד להעשרה בלבד.

התחקיר של גנון אמנם מדבר על פריצה למכשיר של מקורב ל"פוליטיקאי בכיר" (בתגובה לפניית המשרוקית, ארבל הפנה אותנו לטלגרם של עמית סגל שעסק גם הוא באותו מקרה), אבל הוא עוסק בסוג נוסף של נבחרי ציבור: ראשי ערים. חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) מ-1975 ופקודת העיריות, שני החוקים בהם נקבעת כהונתם של ראשי העיר, לא נותנת לראשי ערים חסינות מיוחדת. הדבר הביא ב-2018 את יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס לקרוא למתן חסינות לראשי ערים שתהיה זהה לזו של חברי הכנסת. ב-2020 הממ"מ ערך סקירה משווה ולא הצליח למצוא מדינות בהן נבחרי ציבור ברמה המקומית זוכים לחסינות.

חשוב לציין שלפי התחקיר של גנון, המשטרה לא עברה על חוק האזנות סתר אלא ניצלה לקונה בחוק הנוגעת לפריצות לטלפונים. עם זאת, גנון הסביר שהחוק הקרוב ביותר לפיקוח על המשטרה בפעולות מסוג זה הוא חוק האזנות סתר, אך החוק עצמו נוגע אך ורק להאזנה לשיחות ולא לגישה לטלפון עצמו.

לסיכום, בכל הנוגע לעבירות פליליות, חוק האזנות סתר קובע שיש צורך בנשיא בית משפט מחוזי כדי לבצע האזנת סתר, וגם זאת רק במקרים של עבירה מסוג פשע. חוק חסינות חברי הכנסת מגביר את ההגנה על חברי הכנסת וחברי ממשלה. על הצו יכול לחתום רק שופט עליון והעבירות בגינן ניתן לבצע האזנת סתר לנבחר ציבור הן מעטות. כמו כן, ישנן הגנות נוספות בחוק על חברי כנסת מפני האזנות. עם זאת, התחקיר עוסק גם בראשי ערים, והם מהווים נבחרי ציבור שאינם חסינים מהאזנות סתר. לכן דבריו של ארבל נכונים ברובם.