רגע לפני הדיון: הממשלה הסירה חסם משמעותי בדרך לכניסת גופים חוץ בנקאיים לעולם המשכנתאות

בעקבות הפרסום בגלובס, על כך שגופים חוץ בנקאיים לא יוכלו לגייס אג"ח אם אינם מחזיקים בנכסים בשווי של 5 מיליארד שקל, החליט משרד האוצר להסיר את המגבלה • הצעת החוק הממשלתית שתעלה לדיון בוועדת הכספים נועדה לאפשר הוזלת ריבית וכן לסייע לגופים קטנים להיכנס לעולם האשראי לעסקים קטנים ובינוניים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר
רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

שינוי של הרגע האחרון עשוי לפתוח את שוק המשכנתאות לתחרות ולאפשר לגופים חוץ בנקאיים להציע הלוואות לדיור במחירים זולים יותר מאשר אלו המוצעים כיום. ועדת הכספים של הכנסת תדון הבוקר (ג') בהצעת החוק הממשלתית שנועדה להתיר לגופים החוץ בנקאיים לגייס אג"ח על מנת להגדיל את ההון העצמי, וכך להוזיל את הריביות על ההלוואות.

ערב לפני הדיון בוועדת הכספים, ובעקבות הפרסום אתמול בגלובס על כך שהצעת החוק המקורית מכילה מגבלה שהלכה למעשה לא תאפשר לגופים החוץ בנקאיים לגייס אג"ח, שונתה ההצעה והמגבלה הוסרה.

בהצעת החוק המקורית הוצע כי מי שיוכל לגייס אג"ח הוא רק "תאגיד אשראי חוץ בנקאי ששווי הנכסים שלו, כפי שמופיע במאזן התאגיד בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו, עולה על חמישה מיליארד שקל ושחלות לגביו הוראות אסדרה לעניין הלימות הון ולעניין נזילות, יוכל לגייס עד 15 מיליארד שקל באמצעות תעודות התחייבות".

המשמעות היא שרק גופים עם היקף נכסים של יותר מ-15 מיליארד שקל יוכלו לגייס אג"ח, והיחידות שעומדות נכון להיום במגבלה זו הן חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל.

זאת אף שכיום ישנן 20 חברות אשראי חוץ בנקאיות שכבר נסחרות בבורסה בתל אביב. כך למשל, סך המאזן של מימון ישיר עומד על כ-4 מיליארד שקל והנכסים השוטפים על פחות מ-2.5 מיליארד שקל. המאזן של חברת האחים נאוי עומד על 3 מיליארד שקל, מתוכם נכסים שוטפים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל.

כעת הצעת החוק שונתה ובנוסח החדש שפרסם משרד האוצר נמחק האזכור להיקף נכסים של 5 מיליארד שקל ובנוסח החדש נכתב כי מי שיוכל לגייס אג"ח הוא "תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לצורך פיקוח על יציבותו של התאגיד". כלומר תאגיד שיעמוד בהוראות הרגולטור האחראי עליו בכל הקשור ליחס בין ההון שלו לבין ההתחייבויות שלו. תאגיד כזה יוכל להנפיק אג"ח כל עוד ההתחייבות שלו המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקל.

עוד הסדיר משרד האוצר את הגדרת המאסדר, כך שבמקום "הגורם המוסמך לפי דין לתת לתאגיד הוראות לעניין פעילותו במתן אשראי", נכתב עתה המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך.

האיסור על אותם גופים חוץ בנקאיים להנפיק אג"ח היווה חסם משמעותי בפני החברות החוץ בנקאיות בכל הנוגע להגדלת נתח השוק שלהן. הסיבה לכך היא חוסר היכולת של החברות החוץ בנקאיות לגייס הון מהגופים המוסדיים, והצורך להסתמך על ההון העצמי שלהן, על נטילת קווי אשראי מהבנקים או על הציבור (בחברות הפועלות על בסיס הלוואות בין אנשים).

מכיוון בגופים החוץ בנקאיים הסבירו כי האיסור הזה הוא הסיבה העיקרית לכך שהריביות שהן גובות מהלווים גבוהות יותר מאשר אלו שמציעים הבנקים, והן מתחילות מ-3% ואף מגיעות ל-8% ברף העליון, כאשר בבנקים הריבית הממוצעת עומדת על בין 2% ל-3%.

לכן, סך האשראי למשכנתאות שמעניקות החברות החוץ בנקאיות נאמד ב-3 עד 4 מיליארד שקל, אל מול כ-470 מיליארד שקל שמעניקה המערכת הבנקאית.

היכולת להנפיק אג"ח עבור הגופים החוץ בנקאיים היא לא הסעיף היחיד שיעלה לדיון במסגרת הצעת החוק. בהצעה נקבע כי תוסר המגבלה על מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שעמדה עד היום על מחזור של 400 מיליון שקל למקבל ההלוואה.

"הוראה זו מקשה על תאגיד אשראי חוץ בנקאי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות ובמקביל לתת אשראי גם לעסקים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי עלתה על 400 מיליון שקלים חדשים. בכך הוראה זו מצמצמת את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ בנקאי בשיקול הדעת העסקי שלו לאילו לקוחות להעמיד אשראי, וזאת אף על פי שזו לא הייתה כוונת הממשלה בהצעת החוק שבמסגרתה הוצע ההסדר האמור", הוסבר בהצעת החוק.