רוחות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מאיימות לפלג את אירופה ולפגוע בכלכלה העולמית

"אירופה נמצאת בסיכון הגבוה ביותר למלחמה ב־30 השנים האחרונות", מזהירים בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) • למתיחות יש כבר השפעות כלכליות, ביטחוניות וגיאו־פוליטיות • ובעוד שהאיחוד האירופי מפולג בנושא הסנקציות האפשריות, מחירי האנרגיה מזנקים, ארה"ב ונאט"ו פועלות בשטח והרובל והבורסה הרוסית במגמת ירידה

טנקים רוסייים באימון צבאי בבסיס קדאמובסקי שבאזור רוסטוב, ליד הגבול האוקראיני, החודש / צילום: Associated Press
טנקים רוסייים באימון צבאי בבסיס קדאמובסקי שבאזור רוסטוב, ליד הגבול האוקראיני, החודש / צילום: Associated Press

המתיחות במזרח אירופה בחודשים האחרונים הגיעה לשיא בימים האחרונים: רוסיה תפתח בקרוב בתרגיל צבאי נרחב עם בלארוס על גבול אוקראינה, מאה אלף חיילים עדיין מרוכזים לאורך הגבול המקיף את המדינה, ספינות הצי הרוסי מקיימות תרגילים בים התיכון ואפילו מתכננות תרגילים באש חיה בקצה אירופה, מול חופי אירלנד. ולמרות השיחות הדיפלומטיות עם ארה"ב בז'נבה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עדיין דורש פירוז נשק באוקראינה והתחייבות שלא תצטרף בעתיד לנאט"ו.

מה יקרה לאינפלציה בישראל? כך עשויה להשפיע המתיחות בין רוסיה לאוקראינה 

מהצד השני, נאט"ו הודיעה ביממה האחרונה על תגבור הכוחות במדינות מזרח אירופה החברות בה, הכולל שליחת מטוסי קרב וספינות למדינות הבלטיות ולפולין, על העלאת הכוננות, ואמש הודיעה ארה"ב כי 8,500 חיילים אמריקאים המוצבים באירופה "ניצבים בהיכון" לשליחה מיידית למזרח היבשת. ארה"ב ובעלות בריתה דורשות הסגת כוחות מיידית של הרוסים, ולונדון ווושינגטון הורו על פינוי משפחות דיפלומטים מקייב, במקביל למשלוחי נשק חירום לאוקראינה. 

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן החריף הערב עוד יותר את הטון, ואמר כי מתקפה רוסית תהיה "הפלישה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה" וכי יהיו לה "השלכות עצומות". "זה דבר שישנה את העולם", אמר הנשיא האמריקאי במסיבת עיתונאים הערב.

"אירופה נמצאת בסיכון הגבוה ביותר למלחמה בשלושה העשורים האחרונים", הזהיר הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). עוד לפני מלחמה אפשרית, לעצם המתיחות כבר יש השפעות כלכליות, ביטחוניות וגיאו־פוליטיות בשטח.

הסימנים המעידים למלחמה לא תורמים ליציבות השווקים הפיננסיים, המעורערים ממילא בגלל החלטות מדיניות מוניטרית קרובות של הבנקים המרכזיים. מחירי האנרגיה באירופה מטפסים לגבהים חדשים, והצירים המנוגדים של ברית נאט"ו והאיחוד האירופי נחתכים וממחישים את הפילוג הקיים ביבשת.

בנק התגובות של האיחוד האירופי

בשלב הנוכחי, האיחוד האירופי מתקשה לגבש עמדה ברורה עוד לפני עימות אפשרי בנוגע לסנקציות שיוטלו על רוסיה. האינטרסים הסבוכים בתוכו - ה"אוסטפוליטיק" הגרמני רב השנים שגרם לתלות של המדינה בגז הרוסי ולמדיניות רכה כלפי מוסקבה, מול התוקפנות שנשיא צרפת מעוניין להפגין בשנת בחירות - גורמים לכך שלא ברור מה אירופה תעשה אם רוסיה תפלוש לאוקראינה. פגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתקיימה ביום שני בבריסל הסתיימה ללא החלטות חד משמעיות. "לא תמיד המקל החזק ביותר הוא גם הנשק החכם ביותר", אמרה שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק לפני הפגישה.

מאחורי הקלעים, האיחוד האירופי מכין "מנעד" של תגובות אפשריות, התלויות באופי התוקפנות הרוסית. "פלישה קטנה", כמו שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן העריך באופן בלתי־דיפלומטי ש"פוטין יהיה חייב לעשות" - תיענה בסנקציות מוגבלות; תקיפה על קייב והחלפת הממשלה האוקראינית תיענה בסנקציות חמורות יותר.

אחד הצעדים הדרסטיים ביותר בארסנל המערבי הוא ניתוק של רוסיה ממערכת הבנקאות העולמית SWIFT, שיכול להיעשות תיאורטית באופן חד צדדי על ידי האמריקאים, אבל יהיה הרבה יותר לגטימי אם יזכה לתמיכה כלל אירופית. הצעד בוצע לפני כארבע שנים נגד איראן, בניגוד לעמדת האירופים שאף הבטיחו להקים מערכת מתחרה לה כדי להמשיך ולסחור עם הרפובליקה האיסלאמית. כעת האירופים מוצאים את עצמם בצד השני של הסנקציות האפשריות, אך עדיין לא נרשמת התלהבות גדולה מהצעד החריף.

בעיתונות האירופית כבר נשמעים קולות של גורמים ממשלתיים אנונימיים ביבשת המזהירים כי צעד כזה רק יעודד גיבוש מערכות בנקאיות חלופיות, שאינן תלויות בדולר, בעידוד סין. במיוחד גרמניה, שמנהלת יחסי סחר ענפים עם רוסיה, צפויה להיפגע משמעותית מהצעד שימנע העברות כספים מול בנקים רוסיים.

צעד חריף נוסף שנשקל הוא השעיה של השימוש בצינור הגז הטבעי  "נורד סטרים 2" המחבר בין שדות גז בצפון רוסיה למזרח גרמניה, שכבר נבנה בהשקעה של עשרה מיליארד אירו וממתין כעת לאישורים גרמניים. שר החוץ של לוקסמבורג אמר בתחילת השבוע כי אם רוסיה תתקוף את אוקראינה, "יהיה קשה לדמיין שגז יזרום בצינור הזה בעשור הקרוב", אבל הגרמנים עצמם נמנעים מהכרזות דומות. גרמניה זקוקה לגז הרוסי באופן נואש. המירב שנשמע עד כה מברלין, שגם הוא מהווה שינוי עמדה לעומת העבר, היתה התבטאות של הקאנצלר אולף שולץ בנוגע לצורך "לא לפסול שום אפשרות" לגבי הסנקציות על רוסיה. בעבר התנגד שולץ לכל סנקציה על הצינור והגדיר אותו "מיזם מסחרי פרטי" שנמצא מחוץ לתחום ההשפעה של הממשלה. באיחוד האירופי, רק אוסטריה תומכת בעמדה זו באופן מוחלט.

אז אילו סנקציות רכות יותר נדונות? מדובר בעיקר בהרחבה של ההגבלות הכלכליות שכבר הוטלו על רוסיה אחרי הפלישה והסיפוח של קרים באופן חד־צדדי ב-2014 והתמיכה במורדים הפרו-רוסים במזרח המדינה. למשל, הגבלת הייצוא מאירופה לרוסיה של ציוד הכרחי להפקת גז ונפט, כולל חלפים וציוד מכני כבד, וכן הגבלות חדשות בנוגע ליבוא של פחם רוסי לאיחוד האירופי. בנוסף, האיחוד שוקל הטלת הגבלות תנועה נוספות על בכירים רוסים, בממשל ובתעשייה, ולפי הדלפות גם ב"מעגל הקרוב ביותר" של פוטין.

סנקציות דומות היו מה שהאיחוד האירופי הצליח לגבש ב־2014, בתוך שלושה ימים בלבד אחרי הפלישה. כעת, השאלה היא אם הן יספיקו כדי להרתיע את הנשיא הרוסי.
בפגישת וידיאו שהתקיימה אתמול בין המנהיגים האירופאים לבין נשיא ארה"ב ביידן דווח על "הסכמה פה־אחד" בנוגע ל"השלכות אדירות" ו"עלויות כלכליות משמעותיות לרוסיה" במקרה של פלישה לאוקראינה, אך לא דווח מה הן יכללו.

חייל אוקראיני בתעלה בקו החזית במחוז דונצק ליד הגבול עם רוסיה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, OLEKSANDR KLYMENKO
 חייל אוקראיני בתעלה בקו החזית במחוז דונצק ליד הגבול עם רוסיה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, OLEKSANDR KLYMENKO

פוטין מחזק את הצורך בנאט"ו

אבל ציר נוסף נכנס לפעילות על אדמת אירופה - נאט"ו. רוב מדינות אירופה חברות בברית הצבאית, ובעוד האיחוד מסתפק באיומים על סנקציות כלכליות מעורפלות ובדיונים מורכבים, נאט"ו כבר מבצעת צעדים בשטח. אתמול הכריז מזכ"ל נאט"ו, הנורבגי ינס סטולנטברג, כי כמה מדינות החברות בברית (דנמרק וספרד, לפי הדיווחים) כבר שלחו מטוסי קרב וספינות למדינות הבלטיות ולמזרח אירופה. המדינות הבלטיות החברות בברית (אסטוניה, ליטא ולטביה) העבירו בשבועות האחרונים משלוחי נשק לאוקראינה.

קווי המערכה ברורים: נאט"ו מחויבת להגן באופן פעיל על המדינות החברות בה מפני תוקפנות רוסית, אך לא תשלח כוחות לאוקראינה להילחם בשטח. על ידי החרפת העימות, פוטין באופן פרדוקסלי רק מחזק את הברית, שידעה ימים טובים יותר בעבר ושנשיא צרפת הגדיר כ"מתה מבחינה מוחית". הוא ממחיש כי בעוד האיחוד האירופי מסתפק במקרה הטוב בהבטחת כספים לאוקראינה (בריסל עובדת על "חבילת סיוע" של 1.2 מיליארד אירו למדינה) - נאט"ו היא זו שנחלצת להגנה, וממחיש טוב יותר את החשיבות בכך.

בתוך הברית, ארה"ב ובריטניה מובילות קו "נצי" יותר. בריטניה במיוחד "חוגגת" את האפשרות להציג עמדות שונות מאלה של האיחוד האירופי אחרי פרישתה מהגוש, וראש הממשלה ג'ונסון אמר בתחילת השבוע כי "פלישה לאוקראינה הולכת להיות כואבת, אלימה וכאוטית". הוא פנה ישירות לעם הרוסי ואמר כי "חשוב מאוד שהם יבינו שזו עלולה להיות צ'צ'ניה חדשה". בריטניה כבר סיפקה לצבא האוקראיני משלוחי טילים מתקדמים נגד טנקים, שינסו להבטיח שזה יהיה המצב, אם רוסיה תפלוש.

בריטניה וארה"ב הן גם שתי המדינות היחידות עד כה שהודיעו על פינוי משפחות דיפלומטים וסגל לא הכרחי מקייב, בעוד האיחוד האירופי הבהיר כי בשלב הזה הוא שומר את הנציגויות פעילות באופן מלא ולא מפנה אזרחים. אחרי דיווחים כי יתגבר כוחות במזרח אירופה, הממשל האמריקאי הסתפק אמש בהודעה כי הוא "מוכן לשלוח" כ־8,500 חיילים באופן מיידי, אך עדיין לא נקט צעד זה.

באוקראינה מורידים תחזיות צמיחה

באוקראינה עצמה, לפי הדיווחים, הרשויות אולי מתכוננות למלחמה, אך החברות והמגזר הפרטי ממשיכים נכון לעשיו בעסקים כרגיל. השנה החולפת סימנה התאוששות של המדינה ממשבר הקורונה, והתמ"ג צמח ב־2.8%. אין דיווחים על הסתערויות על הסופרמרקטים או הצטיידות למלחמה אפשרית; אין, נכון לעכשיו, תורים ארוכים בכספומטים. "אם האוכלוסייה המקומית תאבד אמון בנוגע לעתיד, הדבר הראשון שנראה הוא המרה מסיבית לדולרים", אמר נציג כלכלי גרמני במדינה לעיתון הגרמני FAZ. תופעה כזו טרם נרשמה.

הממשלה האוקראינית מנסה לנצל את המשבר כדי לקבל את כל הנשק שהיא יכולה לקבל, וגם את כל הסיוע הכספי. קייב בירכה על תוכנית האיחוד המתגבשת להזרים כספים בשווי 1.25 מיליארד אירו, שנועדו "לעזור לה להתמודד עם המתיחות הגוברת". תחזית הצמיחה ל-2022 עדיין עומדת על 3.5% אופטימיים.

ברוסיה, לעומת זאת, הרובל צנח לשפל של יותר משנה והבנק המרכזי הודיע כי יפסיק רכש מט"ח כדי לנסות ולתמוך בשער המרה גבוה יותר. ביום שני צנח הרובל ב־2.3% מול הדולר האמריקאי בתוך כמה שעות בלבד. גם בבורסה של מוסקבה נרשמו ירידות של כ־7%, והמדד המרכזי ירד ב־30% בשלושת החודשים האחרונים, מאז התחילה המתיחות.

תוכנית לפרובוקציות אנטי רוסיות

רוסיה טרחה להבהיר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי אינה מתכוונת לפלוש לאוקראינה, אולם בעבר לא היססה לחזור בה מהצהרות כאלה בנימוקים שונים. המודיעין הבריטי העריך בסוף השבוע כי הממשלה הרוסית מתכננת להשתמש בפרובוקציות מתוכננות היטב כתירוץ למתקפה, וגם מחפשת כבר אלמנטים פרו-רוסיים במערכת הפוליטית להציב כשליטי בובה של מוסקבה.

מבחינת רוסיה, עצם הנכונות של ארה"ב ואירופה לדון על עתיד אוקראינה ועל פרישת כוחות באירופה עם מוסקבה הוא הישג, שהושג אך ורק על ידי איומים בפעולה צבאית. כעת נותר לראות באיזה שלב, אם בכלל, יכריע פוטין כי ההכרזות החריפות מצד המערב, שהולכות ומסלימות בימים האחרונים, מאיימות עליו.