הבורסה יורדת והאדמה רועדת: הכוכבים של השבוע

מצוין: הבורסה יורדת

לא נעים לראות טלטלה בשווקים, מה שגם אומר פגיעה בפנסיות של כולנו, אבל אוויר שמשתחרר פה ושם משוקי ההון הוא בסופו של דבר כרוניקה חיובית וטבעית. אלמלא התנודתיות המפחידה כל כך שמציג שוק המניות - אותן ירידות לטווח קצר שעלולות להשכיח את העליות של הגרפים לטווח ארוך -  כולם היו קונים ולא מוכרים, ושוק המניות היה מציע לנו תשואות רגועות של אגרות חוב.

ולא פחות חשוב: זו גם תזכורת עד כמה פתטיות תחזיות המומחים לטווח קצר. רק לפני שנה היו שהוכיחו לנו באותות ובמופתים שב-2021 המניות לא יצליחו להמריא - כי ביידן נבחר לנשיא ארה"ב, כי הקורונה ממשיכה להכות בעולם הכלכלי ובכלל, כי החברות כבר נסחרו במחירי שיא. רק לפני חודש אמרו לנו ששנת 2022 תהיה בוודאות חיובית ("לא כמו 2021, ובכל זאת"). בימים האחרונים הם בעיקר מגמגמים.

ולא שזה ימנע מאיתנו להמשיך לחפש משענת קנה רצוץ בקרב היועצים והאנליסטים. תסמכו עליהם שידעו לנמק תרחיש בדיעבד, כדי לשכנע אותנו שהם יודעים מה יקרה בשבוע הבא בשווקים.

בלתי מספיק: האדמה רועדת ואנחנו עובדים על אוטומט

מתישהו תהיה פה רעידת אדמה טרגית. זה לא נבואה, אלא עובדה. האחרונה היתה ב-1927. זו שלפניה ב-1837. במילים אחרות: היא אפילו מאחרת בכמה שנים (תשאלו את זקני צפת או טבריה).

ועם כל זאת, מביך ומבהיל איך בכל פעם מחדש אנחנו עובדים על אוטומט. אחרי הרעידות שהורגשו השבוע בצפון הארץ, שוב נשמעו הסיסמאות על הצורך לשפוך מיליארדים על פינוי בינוי בפריפריה ועל החובה להאריך בפעם הרביעית את תמ"א 38, התוכנית שמעניקה תמריצי בנייה לטובת חיזוק בניינים מפני רעידות אדמה.

אבל לפני ההיגיון הכלכלי והקנייני (רק אם ניתן זכויות של פי 7 בפריפריה נצדיק שם פינוי בינוי במקום השיכונים הישנים; רק תמ"א 38 תאפשר לחזק את הבניינים בגוש דן על חשבון השוק הפרטי), השאלה הראשונה והבסיסית היא אם יש בכלל הגיון תכנוני להקמת מגדלים בפריפריה או לפרויקטים נעדרים כל תכנון מרחבי בערי המרכז הצפופות. התשובה הקצרה היא שלא. התשובה הארוכה יותר היא שצריך כמובן לדאוג לאזרחי ישראל שגרים בבניינים מטים ליפול, אבל אסור לעשות זאת באמצעות אסונות תכנוניים.

מדור שהולך בעקבות הכסף ומנתח את מה שקרה אתמול, כדי שננסה להתכונן למה שיקרה מחר. הערות ותגובות: dror-m@globes.co.il