ברגל, ברכב שטח או באופניים: המופע המשוגע של השקדיות מסביב לכפר תבור

באיחור אופנתי, בכל זאת שנה מעוברת, פרחו סוף-סוף שקדיות הבר. אפשר להטיל את מלוא האחריות לאיחור למזגו ההפכפך של הטבע. ט"ו בשבט חלף לו, ילדי ישראל ציפו להתממשות השיר הידוע "השקדייה פורחת", והן? כלום. ישנות. הטבע פועם במקצב פנימי משלו, שמסתנכרן עם משקעים וגשמים ומיני מאורות, וכשנוח לו מתפרץ. אבל בשבועיים האחרונים עוטים עצי הבר כסות כלולות בניחוח מבשם הממגנט אנשים ודבורים לרוב.

ממזרח לכפר תבור ולמושב שדמות דבורה שבגליל התחתון משתפלות גבעות רכות הגולשות מרמת סירין (הנקראת גם רמת יבנאל), רכס המשתרע מיבנאל בצפון עד נחל תבור בדרום. השם הושאל מחורבותיו העתיקות של הכפר סירין ששכן באזור דרום הרמה, ואכלס לאורך שנותיו את שלוש הדתות המונותאיסטיות. היהודים הותירו בית כנסת מימי התלמוד, הנוצרים שרידי מבצר צלבני והמוסלמים - מסגד עתיק.

לעומת שוליה המערביים המתונים, צדה המזרחי של הרמה מצוקי ותלול, והתברך בתצפיות מופלאות אל הכינרת, עמק הירדן ונחל תבור וממערב בולטת, לאן שלא תפנו - כיפת הר תבור. בגבעות הללו משובצים שטחי חקלאות ובהם מטעי שקדים לרוב.

אזור כפר תבור ידוע כאזור גידול שקדים פורה, ואף שחלקים לא מעטים מהם הוסבו לווילות, עוד יש לא מעט שטחים עם פוטנציאל להפוך למרציפן. האזור הגבעי מתפאר בנופים נפלאים של חמוקי הגליל התחתון, ואדיות נחלים ושדות בר שופעים פריחה. בין לבין יש מעיינות וחורבות עתיקות שקל לזהות על פי משוכות הצבר והבוסתנים.

זהו תא שטח רצוף דרכים, שתי וערב של שבילים מסוגים שונים, המתאימים בעיקר לרכבי שטח, אך גם קרוביהם הכלים המוטורים כמו אופנועים ורייזרים אוהבים את האזור, ולא פחות מכך רוכבי האופניים. כמה מהנתיבים מתאימים לכל רכב, כמו "שביל איציק", שיוצא משולי בית העלמין של כפר תבור מזרחה.

עד לפני שבועות אחדים, עמדו רוב עצי השקד במטעים עירומים, ממתינים לחסדי שמיים וארץ. אך אט-אט התרחש הפלא, וראשוני העצים, חלוצים אמיצים, הנצו ומלאו בהדרגה בפריחה צחורה, רכה ומבושמת. ביקור בשטח ממלא את הלב ביופיים ובריחם המתוק, וכעת הם בשיא תפארתם.

 חגיגת שקדיות בחבל יתיר / צילום: רני פלסנשטיין

את היופי הזה חוגג גם "פסטיבל השקד" שמתקיים בסוף השבוע (4-5.3) במרחב גליל תבור. בין היתר מוצע מגוון פעילויות כמו סיורים רכובים בין שקדיות פורחות במשאית ספארי, נהיגה עצמית ברכבי קלאבקר וכמובן סיורים רגליים קצרים עם תחנות עצירה לצילום, סיורים מודרכים ואינטראקטיביים ועוד.

אם אתם אורחים של פארק "דרך העץ" שבמושב שדמות דבורה, תגלו שאתם פריבילגיים. לפארק תכלית בסיסית אחת: לאפשר לילדים פעילויות חוץ במתחם שכולו פשטות שובת לב.

מבוך עץ, מיני גולף, סדנאות נגרות וסרט על חשיבות יערות הגשם, הם חלק מהמפגש הבלתי אמצעי עם הטבע. משלים אותו טיול לשדות המושב בקרוניות של מיני-רכבת רתומה לטרקטור.

אילת יוסף, הבעלים, מסביר על האזור, על הטופוגרפיה ועל המושב ובכל עונה מנגיש נקודה מעניינת אחרת. בימים אלה מטעי השקדים הם הכוכב, לוקיישן מושלם לצילומים. בקיץ יהיה זה המעיין המקומי ועצי האהבה. במתחם פועל חאן עם מגוון אפשרויות לינה, החל מקמפינג דרך גלמפינג חדש-חדש, אוהלים משודרגים וחדרי מטיילים שמתאימים לשביליסטים אך גם למשפחות. החדרים קטנים, מרוהטים בפשטות אבל המקום מלא נשמה.

מה אוכלים באזור?

כדאי לשבור את הרעב שבטח התעורר בינתיים במסעדת ארמון סהרה שחזרה לפעול לפני כשנה, בניצוחו של נשאת עבאס שצמח במסעדת אל באבור שהוביל אחיו. מיקומה בכניסה לכפר ניין מנציח תחנת דרכים וחאן שהקימו העות'מאנים, שמהם נותרו קירות עתיקים וצריח - מבנה יפהפה ומרשים.

על השולחן עלו מטעמים שלוקטו מיבולי השדות בעונה: עכוב, תרד בר, עולש, חמציץ, חוביזה ושאר עשבי בר, "הכמהין של המטבח הערבי", כדבריו. בגזרת הבשרים עולה מטפונה מתוך בור, קבב ננעץ בגזע שומר בר ודג נצלה על הגריל. חובה לקנח בשיפוד כנאפה או מפרוקה - בצק פיסטוק ממולא גבינת קאימק. 

 שקדיות בחבל יתיר / צילום: רות ונטורה

אפשר לחגוג את פריחת השקדיות גם בחבל יתיר הדרומי, בשטחי המטעים הגדולים בארץ שהתכסו בפלומה לבנבנה. החגיגות מתקיימות בשני סופי שבוע, זה הקרוב והבא אחריו, ובהן סיורים רגליים וברכב ספארי, סדנאות צילום בסמארטפון וסדנת ציור במטעים, קבלת שבת למשפחות וגם ביקור וטעימות ביקב יתיר. צריך (וכדאי) להירשם מראש. הכרטיסים ל-4.3 הולכים ואוזלים, אבל נכון לכתיבת שורות אלה יש עדיין מקומות פנויים ל-11.3.