עושים כסף בסטורי: מה עומד מאחורי הכלכלה שמפרנסת את משפיעני הרשת

הכתבה הוקלטה באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

כששלושת האחים למשפחת פרל - אהד (31), נטע (29) ועידן (26) - היו ילדים, הם גרו בשווייץ. שם, בהרים המושלגים, הם היו נוהגים לגלוש בסנובורד פעם בשבוע לפחות. את התחביב הזה הם גם החליטו לתעד. "אז עוד לא היו מצלמות גו־פרו ובטח שלא ברזולוציה גבוהה. צילמנו במצלמה זולה מאוד שנכנסה לכיס", הם מספרים באתר שלהם "מטיילים בארץ". "היו לה שלוש אופציות לפוקוס: ציור של הר, ציור של איש, וציור של פרח".

שנים לאחר מכן, כשכבר עברו לישראל, חידשו השלושה את התחביב הישן בטכנולוגיות מתוחכמות יותר ועל רקע נופי הארץ, עד שהחליטו לקחת את זה צעד קדימה ולעשות מזה כסף - ביוטיוב. "ההורים חשבו שזה חמוד ושאנחנו עושים אחלה סרטונים, אבל שצריך מקצוע אמיתי", נזכר אהד פרל. "כבר מההתחלה סיפרתי להם שאם אני מגיע לכמות מסוימת של עוקבים, אני יכול לדבר עם מפרסמים שירצו חשיפה דרך הסרטונים. הם חשבו שאני מדמיין. ואז, בתוך חודש אחד, לפני חמש שנים, זה קרה".

בסרטונים שלהם - שעשויים היטב - נראים השלושה מטיילים בארץ על רקע נופים שומטי לסתות, ממליצים על אתרים ומסלולים, וגם מלמדים איך מלקטים מזון, איך מנקים סיר פויקה וגם איך נראית נשיכה מעקרבוט. "היה לנו ניסיון קודם עם יצירת סרטונים, ומה שהיה חסר לנו זה קונספט ואומץ לדבר למצלמה", מספר פרל. "החלטנו לבחור בתחום של הטיולים, כי אנחנו אוהבים טבע, וכתבנו סוג של פורמט שיעזור להנגיש את האינפורמציה שלנו בצורה משעשעת. משם זה התגלגל מהר מאוד לשיתוף פעולה עם ספונסרים".

היום, עם ערוץ יוטיוב שמונה 76.9 אלף משתמשים ועמוד פייסבוק עם 161 אלף עוקבים נוספים, הם כבר עובדים בזה במשרה מלאה. "מההתחלה ידענו שאנחנו יוצרים את הפורמט הזה בתקווה להפוך אותו למסחרי ולשלב בו ספונסרים. אחרי חודשיים-שלושה הבנו שזה לא יכול להיות משהו צדדי. במקביל התחלנו לסגור כל מיני חסויות, אז יכולתי להרשות לעצמי לעזוב הכול ולהתעסק רק בזה".

ההכנסות של "מטיילים בארץ" מבוססות בעיקר על שיתופי פעולה עם מותגים, לצד הכנסות פסיביות מיוטיוב או מהעוקבים ומכירת מוצרים וסדנאות באתר שלהם. "המודל הכלכלי הראשי בנוי בעיקר על כך שאנחנו מגיעים לקהל גדול ואיכותי - כלומר לא בוטים ולא קהל שהשגנו בעזרת הגרלות וכדומה, אלא עוקבים שמתעניינים במה שאנחנו מציעים ואוהבים את התוכן. לעסקים ולמותגים שאנחנו עובדים איתם אנחנו מציעים את החשיפה לקהל הזה".

מה מייחד אתכם לעומת יוצרי תוכן אחרים בתחום?
"רוב יוצרי התוכן בסביבת הטיולים עסוקים בלתת המלצות על מקומות. אנחנו מתעסקים יותר בללמוד דברים חדשים. זה לא רק טיולים, פשוט תוכן שקשור לטבע. ים המלח למשל - למדנו עליו המון ונהננו להפוך את זה לסרטון לצופים שלנו, וזה גלש מהר מאוד לגיאולוגיה ולהיסטוריה. עשינו גם סרטונים, שקראנו להם 'כמה זה ירוק', שבהם אנחנו לוקחים מוצרים שבמיינסטרים ידועים כאקולוגיים, מפרקים אותם ולומדים מה באמת אקולוגי ומה פחות".

אלא שלמרות הקהל הגדול, הוותק וההצלחה היחסית - להיות יוטיוברים זה לא תמיד נוצץ כמו שזה נשמע, לפחות במקרה של האחים פרל. "אנחנו מצליחים לגרד לעצמנו משכורות מינימום ושלושתנו עובדים בזה פול טיים".

עם כמה מותגים אתם עובדים בחודש?
"זה לא קבוע. יש הרבה חודשים שבהם אנחנו בלי ספונסרים בכלל ונעזרים יותר בתומכים בפטריאון (פלטפורמה שמאפשרת לעוקבים לתמוך ישירות ביוצרי תוכן - פ"ט) או במכירת מוצרים וסדנאות. יש מניפה רחבה של ערוצי הכנסה וצריך לעבוד כל הזמן בלתחזק את זה".

 אהד פרל (מימין), בעל ערוץ טיולים ביוטיוב / צילום: פרטי

בפטריאון יש להם 220 תומכים, שמכניסים 870 דולר בחודש. הצפיות ביוטיוב מוסיפות להם כ-2,000 שקל בחודש ("בארץ מרוויחים על 1,000 צפיות ביוטיוב בערך חמישה שקלים"). רוב הכסף כאמור מגיע מעבודה מול מפרסמים.

איך אתם בוחרים את השת"פים?
"מותגים שמנסים לדחוף לנו מסרים נפסלים על הסף, כמו חברות חטיפים ומשקאות ממותקים שרצו להכתיב לנו משפטים לדקלום. המותגים חייבים להבין שאנחנו עובדים רק עם מי שנותנים לנו להעביר מסרים טובים בעזרת המימון שלהם. לצערנו זה קשה מאוד, כי המפרסמים בארץ התרגלו לשוק של משפיענים שימליצו על כל דבר, ויעבירו מסרים בלי לחשוב פעמיים".

"כשאני לא פעילה אנשים שוכחים שאני קיימת"

גם מריה פיקלובה (25), מעצבת תוכן דיגיטלי, הצליחה להפוך את יצירת התוכן ברשת לעבודה במשרה מלאה. לפני שלוש שנים, זמן קצר אחרי שסיימה לימודי עיצוב גרפי, היא נחשפה לסרטון ביוטיוב על יצירת פילטרים באינסטגרם. "ישר הורדתי את התוכנה וניסיתי להבין איך עושים את זה", היא נזכרת. "כל פילטר לקח לי אז יומיים של עבודה, ועשיתי את זה רק בשביל עצמי. היום אני עושה את זה ברבע שעה".

 מריה פיקלובה, מעצבת פילטרים לאינסטגרם / צילום: פרטי, מתוך אינסטגרם

הפילטרים של פיקלובה - Holly Mariia באינסטגרם - תפסו את תשומת לב המשתמשים מהר מאוד. בתוך חודש כבר היו לה מאות אלפי עוקבים (כיום יש לה 524 אלף) והיא התחילה לקבל הזמנות קטנות מבלוגריות שביקשו פילטרים בהתאמה אישית.

מתי הבנת שיש לך פה עסק שאפשר להרוויח ממנו כסף?
"יחסית מהר. הרבה אנשים פתאום ראו אותי, והיום כולם יודעים שעוקבים שווים להזדמנויות".

השיא היה כשפנה אליה בית האופנה האמריקאי הנודע קלווין קליין. "יצרה איתי קשר מישהי ממחלקת הסושיאל שלהם, שפשוט השתמשה בפילטרים שלי וחשבה שיהיה מעניין לחבר אותי למותג. עשינו יחד פרויקט גדול, ואז כבר היה ברור שזהו, אני הולכת לקבל מעכשיו מלא הזמנות".

במסגרת שיתוף הפעולה קיבלה פיקלובה הזדמנות לעצב את הפילטר הראשון של קלווין קליין ואף כיכבה בסרטון של בית האופנה וזכתה לחשיפה ל־18 מיליון העוקבים שלהם באינסטגרם (נכון ל־2019).

כמה את מרוויחה היום מהתוכן ברשת?
"יש לי 6,000 שקל בחודש בוודאות. מעבר לזה זה משתנה. אני יכולה לעשות פרויקט של 10,000 דולר ואז בחודש הבא לא יהיה לי כלום. כמה שאני פעילה יותר באינסטגרם, ככה יש לי יותר עבודה. הייתי יכולה להרוויח הרבה יותר, אבל אני לא מסודרת מספיק, אין לי סוכנות או מנהל, אני לא פונה לחברות מיוזמתי, אני יושבת ומחכה שאקבל מייל מאנשים שרוצים לעבוד איתי.

"אני גם סוגרת את המחירים לבד, וזה מסובך. אני צריכה ללמוד לפתח את הצד של אשת העסקים".

פיקלובה מספרת גם על המחיר שגובה הצורך בתחזוק תמידי של הרשתות החברתיות. "הפרופיל האישי שלי באינסטגרם וזה של העבודה הם אותו דבר. זה לא תמיד מסתדר. אם אני מרגישה קצת פחות טוב ולא פעילה חודשיים, אנשים קצת שוכחים שאני קיימת. אני יודעת שברגע שאני מתחילה להשקיע בעמוד שלי ולהוציא פילטרים חדשים, חברות רואות את זה ואנשים מתחילים להשתמש בהם. זה נותן לי פוש לעבודה ואני מקבלת הרבה יותר הזמנות".

שווי השוק העולמי: 104 מיליארד דולר

פיקלובה והאחים פרל הם חלק מתנועה הולכת וגדלה של משפיענים, שמניעים את הגלגלים של כלכלה שהתחילה לצמוח בתחילת שנות האלפיים ותפסה תאוצה בשנים האחרונות. מדובר באקוסיסטם שבו יוצרי תוכן מסוגים שונים (משפיענים, בלוגרים וולגורים) יכולים לעשות מוניטיזציה לתוכן שלהם, או במילים פשוטות: להפוך את הסרטונים שלהם לכסף. לפי דוח של חברת ההשקעות האמריקאית SignalFire מספטמבר 2020, כיום יש יותר מ־50 מיליון יוצרי תוכן עצמאים ברחבי העולם. יחד הם מרכיבים את כלכלת היוצרים.

 מריה פיקלובה / צילום: פרטי, מתוך אינסטגרם

הסיבה העיקרית להתפתחותה של המגמה היא השיפור בטכנולוגיה ב־20 השנים האחרונות וצמיחת הרשתות החברתיות. אם פעם כדי להעלות וידאו לרשת היה צורך בציוד יקר וידע מתקדם בעריכה ואפשרויות ההפצה היו מעטות, היום ניתן לייצר סרטונים מרשימים בטלפון הנייד ולקבל במה ענקית בטיקטוק, באינסטגרם, ביוטיוב ובפייסבוק.
כך, הרשתות החברתיות אפשרו לאנשים אלמונים להפוך לשמות שמוכרים ברחבי העולם. בהם צ'ארלי ד'אמליו ובני משפחתה, שהם כיום היוצרים המצליחים ביותר בטיקטוק עם יותר מ-137 מיליון עוקבים; היוטיובר פליקס שלברג, שמוכר בכינוי PewDiePie, שמייצר עבור 111 מיליון העוקבים שלו סרטוני גיימינג; וקיארה פראני, שנחשבת לבלוגרית האופנה המפורסמת בעולם עם 26.4 מיליון עוקבים באינסטגרם.

"יש תיאוריה שאומרת שאם צברת בפלטפורמה מסוימת יותר מ־1,000 עוקבים שבחרו בך בגלל התוכן שאתה עושה - אתה ביזנס", אומר עירא בלסקי, מייסד ומנכ"ל משותף של ארטליסט, חברה המפעילה קטלוג מוזיקה וסרטוני וידאו ליוצרי תוכן. "בנקודה הזאת מותג יכול לשלם לך כסף בהתאם לנישה שלך. אמנם מדובר בקהל עוקבים קטן, אבל הם סומכים מאוד על יוצרי התוכן האלה, שמדברים באופן ישיר ויש בהם משהו אותנטי מאוד. ככה באמת נבנית הכלכלה הזאת, כי אם פעם בשביל להרוויח כסף בפלטפורמה הזאת צריך היה להיות אחד למיליון, עכשיו אתה יכול לעשות זאת עם 1,000 עוקבים, וזו משימה לגמרי אפשרית".

חברת המחקר הדנית Influencer Marketing Hub העריכה כי ב־2021 שווי השוק כולו היה 104 מיליארד דולר. לפי נתוני Statista, היקף שיתופי הפעולה בין מפרסמים למשפיענים עמד על 13.8 מיליארד דולר בשנה זו - זינוק של 42% לעומת 2020 וקפיצה אסטרונומית של יותר מפי שמונה לעומת 2016. הסכום הזה לא כולל את ההכנסות שהיוצרים מקבלים ישירות מהתומכים בפלטפורמות כמו פטריאון, Onlyfans או Substack או מהרשתות החברתיות, שמתחרות ביניהן על היוצרים המובילים באמצעות תגמולים כספיים מספקים.

  

כך, למשל, ביוטיוב יש תוכנית לשותפות עם יוצרי תוכן שבמסגרתה מעבירה החברה כ־55% מההכנסות מפרסומות ליוצרים עצמם; במטא, החברה־האם של פייסבוק, הודיעו שעד סוף השנה הם מתכוונים להשקיע מיליארד דולר בתוכניות שיאפשרו ליוצרי תוכן להרוויח כסף מהפלטפורמות שלה; וטיקטוק השיקה ב־2019 מרקטפלייס שמאפשר למפרסמים ליצור קשר עם יוצרי תוכן וכן קרן בהיקף של כ־200 מיליון דולר שמשלמת ליוצרי תוכן - וצפויה לגדול למיליארד דולר בתוך שלוש שנים.

ההון מרוכז בידי בעלי מיליוני העוקבים

לבלוגרית האופנה יובל כספית (26) יש כמעט 65 אלף עוקבים, והיא עובדת עם מותגים בולטים כמו טרמינל איקס, וולט ו-MAC. את עמוד האינסטגרם שלה היא הקימה לפני שנתיים וחצי, כשהחליטה לעזוב משרה בהייטק בשביל לעשות מה שהיא באמת אוהבת.

"הייתי חוקרת מודיעין סייבר ב-8200 ואחר כך גם עבדתי בחברת סייבר באזרחות. אבל תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק באופנה", מספרת כספית. "אופנה היא תחום שופע ורווי מאוד, אבל קיוויתי שאהיה מהאנשים שעובדים במה שהם אוהבים. די מהר התחלתי להרוויח. עוד לא הייתה לי קהילה והשפעה כמו היום, אבל ידעתי להעריך את מה שאני עושה בכסף. פניתי להרבה חברות בהתחלה, ונעניתי גם בהרבה 'לא', אבל היה שם גם 'כן'. זה ממש סלל לי את הדרך".

 בלוגרית האופנה יובל כספית / צילום: פרטי, מתוך אינסטגרם

עמוד האינסטגרם של כספית נותן לעוקבות שלה הצצה לבגדים שהיא אוהבת, קונה ולובשת ומשמש השראה לרבות מהן. "יש לי את הסגנון והטעם שלי, ומתברר שהרבה בנות מתחברות לזה. במקום שיצטרכו לבלות שעות בלחפש בגדים באתרים ובחנויות, אני פשוט מסננת את כל השפע".

עם העניין הגדול של הקהל שלה והעוקבים הרבים שיתופי הפעולה המסחריים לא איחרו לבוא. "חברות פונות אליי או שאני פונה אליהן אם אני רואה משהו שאני אוהבת, ואני בוחרת בגדים מהקולקציה שלהן ומרכיבה איתם לוקים".

איך את בוחרת עם מי לעבוד?
"הסף הראשוני זה לראות אם יש חיבור. אם אני מוצאת בגד, אז אני גם רוצה להבין איך שירות הלקוחות, איך המשלוחים והמחירים, אם זה נותן ערך. בסופו של דבר פרויקט מוצלח הוא אחד שבאמת עונה על צורך".

כספית עובדת כמעט ללא הפסקה כדי לתחזק את העמוד שלה. "לכל יום יש לי לו"ז של מה אני מצלמת בדיוק, אני גם במרוץ תמידי אחרי השמש לצילומים, במיוחד בשעון חורף. יש לי הרבה שעות עריכה וגם הרבה שעות העלאת תכנים. אני מקדישה ארבע-חמש שעות ביום במצטבר בשביל לענות להודעות של עוקבות. בערב אני עובדת על חוזים, פרויקטים וקריאייטיב. יצירתיות וחדשנות זה שם המשחק בעולם הזה".

מה מייחד אותך?
"אני חושבת שזה שאני מאוד אני. אני מעלה סטוריז כשאני בבלאגן של הרבה דברים, לובשת את אותו הבגד שלוש פעמים בשבוע, אני לא מסתירה ואין לי מגננות. וזה גם הרבה לדעת לעשות עסקים, מה את שווה, לדרוש, לעשות משא ומתן. דבר נוסף הוא המסרים. מבחינתי אופנה זה מהמם, אבל זו לא המטרה, אלא האמצעי שאני מעבירה על גביו נושאים שחשובים לי, כמו ביטחון עצמי, זוגיות בריאה ודימוי גוף".

אין ספק שכספית מצליחה להתקיים בכבוד מהיותה יוצרת תוכן ברשת. אבל כמה כמוה יש ומה הסיכוי להפוך למשפיענים שמתפרנסים מזה יפה? בדומה לכלכלה שלנו, גם בכלכלת היוצרים רוב ההון מרוכז בידיים של מעטים, בעיקר אלה שיש להם מיליוני עוקבים. מרבית יוצרי התוכן בעולם הם ננו־משפיענים (100 עד 10,000 עוקבים) ומיקרו־משפיענים (10,000 עד 50 אלף). אלא שבאינסטגרם למשל ליותר מחצי מהפרופילים היו בשנה החולפת פחות מ־1,000 עוקבים - כך לפי נתוני אתר Mention, שמנטר רשתות חברתיות.

המצב דומה גם כשמסתכלים על הפלטפורמות שמאפשרות לעוקבים לממן ישירות את יוצרי התוכן. לפי הערכות חברת Graphtreon, שעוקבת אחרי נתוני פטריאון, החברים בה צפויים להרוויח כ-25.5 מיליון דולר במרץ. עם זאת, לפי נתוני חברת ה-SEO ויוצרי התוכן Backlinko, רק ל-0.33% מהיוצרים בפלטפורמה יש יותר מ־2,000 עוקבים. כלומר, גם פה הכסף הגדול מגיע בעיקר למעטים שמחזיקים בהרבה מאוד עוקבים.

  

"יש המון משפעיני טיקטוק ואינסטגרם, ומבחוץ זה נראה שכל מה שהם עושים הוא להיות כל היום בפלטפורמות ולהרוויח מזה", אומרת נעמי כרמי, מנהלת מוח כוורת, מיזם שמחבר בין יוצרי תוכן לעסקים. "אבל מעטים באמת מצליחים להתפרנס מזה כעבודה יחידה".

מה מונע את הגדלת נתח היוצרים שמתפרנסים מזה יפה?
"זה דורש המון עבודה. צריך להשקיע המון שעות וגם לבוא עם סט כישורים - לעבור מסך, לחשוב על סרטונים מצחיקים, לכתוב ניוזלטרים מלאי תוכן או סיפורים מדהימים. צריך גם כישרון בסיסי של יצירה וגם תחום ידע ייחודי. נוסף לכל אלה צריך לדעת איך לעשות מוניטיזציה - איך לפנות לחברות ואיך לתמחר את השירותים. מעט מאוד אנשים עונים על כל הדרישות האלה".

כמות העוקבים היא לא הפרמטר היחיד ביכולת ההצלחה של משפיען. מדד נוסף הוא האינגייג'מנט - מידת המוערבות של העוקבים בתוכן שמעלה היוצר. "המקום היחיד להשיג היום המון קהל הוא הרשתות החברתיות", אומרת כרמי. "אם ממש נפשט את האלגוריתמים, הם מעדיפים לאו דווקא את כמות העוקבים, אלא את מספר האנשים שכותבים תגובות ארוכות. ככל שאתה משתף מעצמך, רמת ההתמכרות לשירות גבוהה יותר. זה הדבר שמביא הכי הרבה דופמין, תחושת קרבה למקום שבו שיתפתי ורצון בעוד כזה. לכן יוצרים שיש להם הרבה קהל אוהד שגם מגיב ומשתתף באתגרים מקבלים עדיפות".

"בעוד חמש שנים יוצרי תוכן יקימו מותגים בעצמם"

מפרסמים ורשתות חברתיות הם לא היחידים שזיהו את הפוטנציאל הענק של כלכלת היוצרים. בשוק פועלות גם חברות רבות שמספקות את הכלים ליצירת התוכן. שתיים מהבולטות בהן הן ישראליות: ארטליסט, שמפעילה קטלוג מוזיקה וסרטונים ליוצרי תוכן; ולייטריקס, שמפתחת כלים לעיבוד, עריכה ועיצוב של תמונות ווידאו (האפליקציה המובילה שלה היא פייסטיון הנפוצה לעריכת תמונות).

החברות הללו משתתפות בכלכלת היוצרים משני הכיוונים - יוצרי התוכן משלמים להם כדי להשתמש במוצרים שלהם, והן משלמות ליוצרים כדי שיקדמו אותן או כדי שישתמשו בתכנים שלהן. "הרבה מהעשייה שלנו היא גשר שמחבר בין יוצרי תוכן", אומר בלסקי. "אנחנו גובים על השירות, אבל מעבירים תמלוגים ליוצרי המוזיקה. יש לנו רשת של יותר מ-1,000 אנשים שאנחנו עובדים איתם באופן קבוע, שהם בעיקרם יוצרי תוכן וידאו שמשתמשים במוצרים שלנו".

"אנחנו מנסים לראות לאיזה יוצרים יש קהל שיכול לקבל ערך מהמוצרים שלנו, וככה אנחנו בוחרים עם מי לעבוד", אומר ניר פוצ'טר, ממייסדי לייטרקס. "מבחינתנו, ככל שיהיו יותר יוצרים, והם ישתמשו בפתרונות שלנו ובעזרתם יצליחו לייצר תוכן איכותי יותר, להגדיל את קהל העוקבים ולהרוויח כסף, ככה הם גם ישלמו על המוצרים שלנו".
החברה השיקה לאחרונה שיתוף פעולה גדול עם משפחת ד'אמליו. "זו משפחה גדולה מאוד של יוצרי תוכן, והם יכולים לעזור לנו בפיתוח מוצרים", אומר פוצ'טר. "חלק מהעסקה איתם כוללת ייעוץ הנוגע לאופן שבו אנחנו יכולים לייצר להם ערך, וככה לשפר את המוצרים שלנו גם עבור העוקבים שלהם".

סטארט-אפ ישראלי נוסף שפועל בתחום הוא Humanz, פלטפורמה שמאפשרת למפרסמים ליצור קשר ישירות עם משפיענים ויוצרי תוכן ולגייס אותם לקמפיינים. כל משפיען שפועל בפלטפורמה מקבל ציון, שמורכב מכמה מדדים כמו איכות העוקבים, האינגייג'מנט שהוא מייצר וההשפעה על כוונת הרכישה של העוקב. לפי הציון הזה המפרסמים יכולים לדעת כמה המשפיען מיומן ומתאים לקמפיין ואף לשערך מראש את אחוזי ההצלחה שלו.

"במקום לקחת סלב אחד גדול שיגבה המון כסף מהמותג, אפשר למצוא משפעינים קטנים שמייצרים אמינות", מסביר ליאב רפאל חן, מייסד שותף ומנכ"ל Humanz. "גם אם מדובר ב־2,000 עוקבים, המשפיען פועל בנישה מסוימת, נגיד גאדג'טים או אופנה, והחשבון הזה יכול לייצר ערך".

חלק לא קטן מהמשפיענים של Humanz בישראל מרוויחים מספיק בשביל שזו תהיה העבודה היחידה שלהם. עם זאת, גם פה רוב הכסף נמצא בידי מעטים ואילו בשביל הקטנים ביותר מדובר בתוספת הכנסה בלבד: ל־0.57% מיוצרי התוכן שלה בישראל יש בין מיליון ל־10 מיליון עוקבים ברשתות והם הרוויחו בממוצע 75 אלף שקל בחודש; ואילו 51% מהמשפיענים (בין 5,000 ל־50 אלף עוקבים) הרוויחו כ-4,483 שקל בממוצע.

"הרבה מותגים שנשענים על יוצרי תוכן ברשת", מסביר רפאל חן, "הם מי שמזמינים להם את המלאי, עושים להם אסטרטגיית שיווק ומפרסמים אותם. התחום הולך וגדל, עולם הפרסום הולך לשם. בכל חודש יש 20% יוצרי תוכן חדשים בעולמות הננו והמיקרו וגם הרבה מותגים חדשים שמשווקים ישירות לצרכן והרבה השקעות בתחום הזה. צריך לדעת איך לקשר ביניהם".

לצד העלייה הצפויה בכמות היוצרים, גם כמות העיניים שצופות בתוכן תעלה ואיתה הכסף שייכנס. "היקף השוק של שיתופי פעולה בין מפרסמים למשפיענים יהיה 26 מיליארד דולר עד 2025", מעריך רפאל חן. "השלב הבא הוא שיוצרי תוכן יהיו בעצמם המפרסמים: הם יקימו בעצמם מותגים, וימכרו ישירות לעוקבים שלהם. אני מצפה שזה יקרה בחמש השנים הקרובות".