ההצעה להטיל מס על ירושות גדולות חוזרת לשולחן: כמה היא תכניס למדינה?

שר האוצר מצהיר בימים אלה על כך שהעבודה על חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 בעיצומה, והוא אף החליט להקדים את אישור תקציב המדינה הבא, מתחילת חודש נובמבר לסוף ספטמבר הקרוב. כעת במצב הפוליטי הנוכחי, לאחר פרישת עידית סילמן מהקואליציה, ספק גדול אם זה באמת יקרה.

אחת השאלות שתמיד נמצאות על השולחן בהכנת תקציב היא מאיפה יגיע הכסף. אחת התשובות שעולה מדי כמה שנים היא החלת מס ירושה או מס עיזבון על ירושות "גדולות במיוחד", או אם לקרוא לילד בשמו: מס על ירושות של עשירים.

מדובר באחד המסים היותר שנויים במחלוקת, והוא יורד משולחן הדיונים פעם אחר פעם בעשור האחרון באותה מהירות שבה הוא עולה. אבל התועלת הכלכלית של המס הזה וההכנסות הצפויות למדינה ממנו מעולם לא נבדקו בישראל. כעת, לקראת גיבוש התקציב הבא ולבקשת ח"כ דוד אמסלם ממפלגת הליכוד שבאופוזיציה, ערכה המחלקה לפיקוח תקציבי במכון המחקר ומידע של הכנסת, מחקר בדיוק סביב השאלה הזאת.

 ח''כ דוד אמסלם / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הערכת הכנסות המדינה ממס עיזבון

מהמחקר עולה, כי אם יוחל מס עיזבון בישראל הוא צפוי להניב למדינה הכנסות של בין כ-5 ל-7 מיליארד שקלים בשנה. מס עיזבון בשיעור של 10% ברף של 5 מיליון שקלים צפוי להניב הכנסה שנתית של 4.7 מיליארד שקלים, וברף של 10 מיליון שקלים צפוי להניב הכנסה שנתית של 3.7 מיליארד שקלים. מס עיזבון בשיעור של 15% ברף של 5 מיליון שקלים צפוי להניב הכנסות שנתיות בסך 7 מיליארד שקלים, וברף של 10 מיליון שקלים, צפוי להניב הכנסות של 5.6 מיליארד שקלים.

במחקר של מרכז המחקר של הכנסת התמקדו בטענות כי ההכנסות מהמסים הללו לא יהיו גבוהות, ונראה כי הטענה הזאת הופרכה, בהנחה שהמס יהיה גבוה מ-10% ויוטל על ירושות גדולות מאוד.

בישראל הוחל מס עיזבון בשנים 1981-1949 על הנכסים שהנפטר הוריש, כולל אלו שהעביר לאדם אחר חמש שנים לפני פטירתו, אך ב-1981 הוא בוטל. בהצעת החוק לביטול המס, נכתב: "במשך השנים שהופעל החוק התברר שבנטל המס נושאים בעיקר יורשים של עזבונות קטנים, בעוד שבעלי נכסים ששוויים גדול מתחמקים מתשלום המס על-ידי העברת נכסיהם ל'יורשיהם' בעודם בחיים. עובדה זו לא רק שגורמת אי-צדק בחלוקת נטל המס, אלא שגם ההכנסות מהמס הן מועטות, כך שאינן שוות את ההוצאות לגבייתו".

התומכים, המתנגדים והאינטרסים

התומכים במס הירושה או העיזבון טוענים כי מדובר בכלי להקטנת האי-שוויון בחלוקת ההכנסות וההון, ובעיקר צמצום העברת האי-שוויון מדור לדור. עוד נטען לטובת מס ירושה כי הוא מס בעל רמת פרוגרסיביות גבוהה, בייחוד בישראל, שבה הפערים החברתיים הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. בנוסף, נטען כי מדובר בכלי פיסקלי להגדלת הכנסות המדינה, בעיקר בתקופה בה יש צורך בהגדלת ההכנסות כדי לעמוד ביעדי הגירעון.

לעומת זאת, לדברי המתנגדים למס הטלת המס עשויה להביא למדיניות של חובת דיווח כללי, שכיום אינה קיימת בישראל, להגדיל את החיכוך בין הנישומים לבין רשות המס ולהביא לייקור הגבייה. אלה, טוענים מתנגדי מס הירושה, עשויים להפוך את המס ללא כדאי מבחינה כלכלית. טענות נוספות שעלו נגד מס העיזבון ומס המתנות הייתה שהם עשויים להגדיל את תכנוני המס ואת ההתדיינויות המשפטיות ועקב כך, ההכנסות יהיו נמוכות יחסית, ועיקר הנטל עשוי ליפול על המעמד הבינוני או על יורשים של אדם שנפטר פתאום ולא הספיק לערוך תכנון מס. כמו כן, נטען, המס עשוי לקזז הכנסות ממסים אחרים, כמו מיסוי רווחי הון, ועוד שלל טענות.

בין לבין יש גם אינטרסים פוליטיים עלומים, כאשר בעלי הון לוחצים על אנשיהם בכנסת להוריד את הדיון הזה מהשולחן.

לדברי ח"כ דוד אמסלם, שיזם את המחקר, "מס הירושה והעיזבון הוא מס חשוב, צודק, שיוויוני וחברתי מאין כמוהו - מס שהוא חובה בחברה מתוקנת. מס נכון שיסגור חלק מהפערים בין אנשים בחברה ויחזיר הון לאוצר המדינה, שישרת את כולם. הכוונה להחיל את זה רק לאנשים שצברו הון של מעל 50 מיליון שקלים - לא לאדם שהשאיר דירה או שתיים לילדיו. המנגנון המדורג עדיין בבחינה, ואחריו ננסח ונגבש הצעת חוק שלמה בנושא. לא יקרה כלום אם העשירים מאוד יהיו עשירים קצת פחות, ואי-השיוויון והפערים הכלכליים בחברה יקטנו".

ירושות העשירון העליון: 53 מיליארד שקל

במחקר צוין, כי בשנת 2020 העושר העולמי המשיך לצמוח, למרות הטלטלה שעברה על הכלכלה בעקבות משבר הקורונה. לפי דוח העושר של קרדיט סוויס, בשנת 2020 צמח העושר בעולם ב-7.4% ל-418.3 טריליון דולר לעומת 2019. העשירון העליון מחזיק בכ-52% מההכנסות ובכ-76% מההון בעולם ועשירונים 1 עד 5 מחזיקים בכ-8.5% מההכנסות ובכ-2% מההון. בישראל בשנת 2018 משקל ההכנסות של העשירון העשירי מסך הכנסות משקי הבית היה 23.3% ושל שני העשירונים הגבוהים 38.2%. משקל העשירון העשירי בכלל הכנסות משקי הבית מהון היה 59.7%, ושל שני העשירונים הגבוהים 72.2%.

לפי האומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ההון של משק בית ממוצע הוא 2.5 מיליון שקלים, ושל משק בית בעשירון הגבוה 11.5 מיליון שקלים. סך הירושות של משקי הבית נאמד ב-117.8 מיליארד שקלים ובעשירון הגבוה ב-53 מיליארד שקלים.

  

התחלקות ההון הפיננסי בין עשירונים של משקי בית מבוססת על הערכת ההון הפיננסי של הציבור העשוי לעבור בירושה ועל הערכת התחלקות ההון הפיננסי בין עשירונים של משקי בית. לפי האומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת סך ההון שבידי משקי הבית בישראל (ללא חיסכון פנסיוני) הוא כ-6.6 טריליון שקלים, כ-3.3 טריליון שקלים הון פיננסי וכ-3.3 טריליון שקלים הון דירות.

עם זאת, צוין בדוח, כי תוחלת החיים משפיעה גם היא על הירושות, ותשפיע על ההכנסות ממס ירושה או עיזבון, אם יוחלט להטילם. "בדור האחרון חלה עלייה מתמדת בתוחלת החיים של אזרחי ישראל. לפיכך, קשישים בישראל משתמשים יותר מבעבר בהון שצברו במהלך חייהם בשנים שלאחר הפרישה מהעבודה, ועל כן ייתכן כי היקף הירושות של רוב משקי הבית ירד בדור האחרון", נכתב בדוח.

המס מקובל ברוב מדינות ה־OECD

ב-24 מדינות OECD קיים כיום מס ירושה או עיזבון, ובמרביתן קיים גם מס מתנות, כדי שלא יהיה ניתן לעקוף את מס הירושה באמצעות מתן מתנה בשווי כל הירושה לבן משפחה. בין המדינות הללו ניתן למנות את יפן (ירושה), קוריאה (ירושה), צרפת (ירושה), ארה"ב (עיזבון), בריטניה (עיזבון), אירלנד (ירושה), גרמניה (ירושה), פינלנד (ירושה), דנמרק (ירושה/עיזבון), תורכיה (ירושה) ויוון (ירושה), איסלנד (ירושה), איטליה (ירושה) ועוד. שיעור המס ליורשים בקרבה ישירה עומד בממוצע על 21% (ב-18 המדינות שנבדקו). ביפן מוטל על הירושים הללו המס הגבוה ביותר בשיעור של 55%. שיעור המס ליורשים אחרים נע בין 8% (איטליה) ל-75% (יפן), והממוצע הוא 36%. רף המס המרבי הממוצע היה כ-7.5 מיליון שקל.

ב-12 מדינות (ביניהן שבדיה, רוסיה, הונג-קונג, סינגפור, וגם ישראל) אין מס ירושה או עיזבון, עשר מתוכן ביטלו מיסים אלו החל משנות ה-70 בשל העדר תמיכה פוליטית, הפחתת נטל המס וגביית מס נמוכה. ב-12 מדינות מפותחות בעלות תוצר לנפש גבוה מישראל (בהן קיים מס עיזבון) משקל ההכנסות ממס עיזבון או ירושה בשנת 2020 היה 0.25% מהתוצר, ועל כן לפי ממוצע ה-OECD אומדן ההכנסות מהמס הוא כ-3.6 מיליארד שקלים.