לפני שיהיה מאוחר מדי: להציל את מחלקות הכלכלה באוניברסיטאות

הכותב הוא ראש הקתדרה ע"ש סילברצוויג במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וראש הקתדרה על שם ברונר בבת הספר למינהל עסקים באוניברסיטת לנקסטר. הוא גם היה חבר בוועדה הבינלאומית לבדיקת איכות המחקר וההוראה בכלכלה בישראל, שמסקנותיה פורסמו ב-2018

דוח הוועדה הבינלאומית של המל"ג לבדיקת איכות המחקר וההוראה בכלכלה בישראל, שיצא בשנת 2018, השמיע קול זעקה: "היכולת של המדינה להכשיר כלכלנים ברמה עולמית קורסת. כיסים של מצוינות עדיין שרדו, פה ושם, באוניברסיטאות המחקר, אך כנראה לא לזמן רב".

מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין, מדינת ישראל איבדה את מעמדה הבינלאומי כאחת המובילות בתחום. הדבר משתקף גם, אך לא רק, בדירוגים הבינלאומיים: האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב דורגו במקומות 32 ו-20 (בהתאמה) בין המחלקות לכלכלה בעולם בשנים 1990-1994, אך בשנים האחרונות ירדו למקומות 78 ו-73. מחלקות אחרות בישראל מתקשות להיכנס לרשימת 200 המחלקות המובילות.

בהליך הגיוס האחרון של המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הנחשבת למחלקה המובילה בישראל, ניתנו ארבעה הצעות למעומדים צעירים. רק מועמד אחד קיבל את ההצעה ויצטרף לסגל המחלקה. שלשת האחרים דחו את ההצעה והעדיפו הצעות אחרות בחו"ל.

בתחומים מסוימים, כמו כלכלת מאקרו, שלהם חשיבות אדירה בתכנון מדיניות, אין כמעט אנשי סגל בישראל. אם שר האוצר ירצה לקבל חוות-דעת מקצועית בתחום המאקרו, טוב יעשה אם ייוועץ עם חוקר מוביל מחו"ל. זה אולי נשמע פתרון סביר, אבל זה פתרון גרוע, שום חוקר מוביל הפועל בחו"ל לא יכיר את הכלכלה הישראלית לעומק כפי שהכירו חוקרי מאקרו ישראלים כמו ברונו והלפמן.

מה קרה? מדוע איבדנו את הבכורה?

כסף הוא חשוד קל, והוא גם ההסבר קורע הלב הבוקע ממסדרונות האקדמיה והשלטון: מדינה קטנה מתחמקת מצרה, בעיות ביטחון השותות תקציבים, אוכלוסייה גדלה, קואליציות דפוקות המסיתות תקציבים מהאוניברסיטאות לכוללים ועד כהנה וכהנה טענות שאין בינן לבין הסיבה האמיתית הרבה. כסף לבדו לא יבטיח שיפור, וניתן לשפר בהרבה מבלי להגדיל את התקציב כלל.

בינאום המחלקות

במהלך שנות הצניחה החופשית בדירוגי המחלקות בכלכלה בארץ, חל שינוי דרסטי בכל המחלקות לכלכלה האיכותיות בעולם. כולן נעשו מוסדות בינלאומיים גם מבחינת התלמידים וגם מבחינת אנשי הסגל.

בבדיקה שעשינו במסגרת עבודת הוועדה, גילינו כי מתוך 100 המחלקות המובילות בעולם, רק המחלקות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב (היחידות בארץ השייכות לרשימה זו) לא פתחו את תוכניות המאסטר והדוקטורט שלהם לתלמידים מחו"ל, ולא עברו כלל להוראה באנגלית. כל שאר 98 המחלקות עברו תהליך של "בינאום", וכמעט כולן גם משקיעות מאמצים רבים בגיוס בינלאומי של אנשי סגל ללא קשר למוצא או נתינות. כך לדוגמה מגייסות מחלקות איכותיות לכלכלה בספרד ובאיטליה חוקרים מוכשרים מסין, מיפן ומהודו. מחלקות בארץ אפילו לא יראיינו מועמד מסין, ואם יעזו, הסיכוי שראשויות האוניברסיטה יאשרו את המינוי הוא קלוש.

יחד עם תהליך הבינאום ב-100 המחלקות המובילות, גדלה גם הגמישות והתחרות בשוק ההשכלה הגבוהה בכלכלה. גמישות זו גם כוללת שכר דיפרנציאלי שקיים בכל המחלקות המובילות בעולם, אך הוא פחות חשוב לטעמי מהשינויים האחרים שהזכרתי.

מודל זה של מצוינות ובינלאומיות בבית אומץ בהצלחה מרהיבה על-ידי אוניברסיטאות רבות באירופה ובעיקר בבריטניה, שהמחלקות לכלכלה שלה השתפרו ללא היכר בהשוואה לשנות ה-90.

כדי ליישם מודל זה ולחלץ את המחלוקת לכלכלה המובילות בארץ מן הסכנה שיישכחו לחלוטין בעולם המחקר הכלכלי, לא נדרשים תקציבי ענק. הפריחה של מחלקות לכלכלה רבות בבריטניה קרתה דווקא בעת שהממשלה קיצצה בתקציבי האוניברסיטאות, משום שחלק מתהליך הבינאום כלל גם פתיחת תוכניות לימודים מיוחדות לתלמידים מחו"ל בשכר לימוד גבוה.

התשלום עבור שנת לימוד לתלמידי תואר שני בבריטניה עומד היום על כ-20,000 פאונד. בריטים משלמים 9,000 פאונד בלבד. שכר הלימוד הגבוהה הנגבה מתלמידי חו"ל מאפשר למחלקות להעניק מלגות יפות לתלמידי דוקטורט מוכשרים מבריטניה, מסין, מהודו, מישראל או מכל מקום אחר בעולם.

המל"ג לא טיפל

מאז יצא דוח הוועדה שהמל"ג עצמה מינתה, לא יישמו פרופ' יפה זילברשץ (שיישום המלצות היה באחריותה), ולא ממשיכה, פרופ' יוסי מקורי, דבר או חצי דבר ממנו.

אין זה מפתיע. בשנים האחרונות ויתרה המל"ג על מצוינות מחקרית, והיא מתעסקת כמעט רק בענייני הוראה. אך השינוי אינו דורש מעורבות ישירה של המל"ג או הוות"ת, וייתכן שיש לפנות לבעלי עניין אחרים: האוניברסיטאות, בנק ישראל, האוצר, הקהילה הפיננסית, המגזר הפרטי וחשוב מכל אלה - אנשי הסגל במחלקות לכלכלה בארץ.

רווחתה של ישראל נשענת על ממצוינותה המדעית והטכנית. היחלשות נוספת של המחקר וההוראה בתחום הכלכלה בישראל לא רק תגרום לנפילה מסוכנת בהון האנושי של המדינה, אלא גם תשפיע ישירות על כלכלתה.

בכל הקשור למחקר וההוראה בתחום הכלכלה, באומת הסטארט-אפ יש מעט מאוד סטארט-אפ והרבה יותר שטעטל.