ההצגה הכי טובה בעולם: משפט הדיבה של ג'וני דפ

הכותבת שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

מזה מספר שבועות שהעולם צמוד למסכים וצופה בפה פעור בדרמה המתחוללת בבית המשפט בווירג'יניה, במסגרת משפט הדיבה של ג'וני דפ ואשתו לשעבר אמבר הרד. בארה"ב המשפט כולו מצולם ומשודר בשידור חי, פרשנים יושבים באולפני הטלוויזיה ומנתחים את המתרחש, והרשתות החברתיות גועשות, אולם בישראל, באופן מפתיע, הסיקור התקשורתי דל למדי.

אז למי שלא עוקב, תקציר ההתרחשויות עד עכשיו עוסק במערכת היחסים הקצרה והאומללה בין השחקן המצליח לשעבר ג'וני דפ לבין אשתו לשעבר אמבר הרד, אף היא שחקנית מצליחה. השניים נישאו בשנת 2015, בתקופה שבה דפ סבל מהתמכרויות לסמים ואלכוהול, והתגרשו לאחר כשנה וחצי בלבד, כאשר הרד הוציאה נגד דפ צו הגנה, בטענה כי היה אלים כלפיה.

בשנת 2018 הרד פרסמה מאמר בעיתון על ניסיונה ועל חוויותיה כאישה שסבלה מאלימות במשפחה, וכל מי שקרא הסיק מיד שהיא מתכוונת לחייה עם דפ, גם מבלי שנקבה בשמו. דפ טוען כי התדמית שהוצמדה לו בעקבות הפרסום, של בעל מכה וגבר שמתעלל בנשים, פגעה אנושות בקריירה ההוליוודית שלו, ולכן גרמה לו נזק כספי ואישי עצום.

דפ הגיש שתי תביעות דיבה בגין הפרסומים, האחת נגד עיתון שכינה אותו "בעל מכה", והשנייה, בגובה 20 מיליון דולר, נגד הרד עצמה. הרד לא טמנה את ידה בצלחת והגישה תביעה נגדית בסכום של 100 מיליון דולר, שנדונה במאוחד עם התביעה העיקרית.

בתביעת הדיבה שלו נגד העיתון דפ כבר הפסיד, לאחר השופט השתכנע כי יש אמת מאחורי הטענה שהוא היה בעל מכה, וכעת מתנהל משפט הדיבה נגד הרד, שהפך כאמור לקרקס תקשורתי, קצת בדומה למשפטו של או ג'יי סימפסון בשנות ה-90, להבדיל אלפי הבדלות כמובן.

מה שנחשף במשפט על חיי הזוגיות ויחסיהם הרעילים של שני בני הזוג, צהוב יותר ממכבי. כך לדוגמה הרד הציגה פלטת איפור ששימשה לטענתה להסוואת החבלות שהסב לה דפ, אך מותג האיפור הודיע כי זה לא ייתכן, שכן הפלטה הספציפית עוד לא יוצרה באותה שנה ("בן-דוד ויני" - זוכרים?).

מצד אחד הושמעו קלטות של דפ צורח ומשתולל, ומנגד הובאו עדויות על הרד עושה את צרכיה על מיטתו של דפ, כך שניתן לומר שלאף אחד מהם אין סיבה לגאווה יתרה.

למרות זאת, בשלב זה של אמצע המשפט, נראה כי דפ כבר מרוצה, ואילו הרד פיטרה את צוות יחסי הציבור שלה. התמונה שנוצרה עד עתה ללא ספק שינתה את התפיסה החד-צדדית ששלטה בתקשורת טרם המשפט, לפיה דפ הוא הצד הרע בסיפור, ואילו הרד היא הקורבן הראוי לאמפתיה. אם הלך-הרוח הציבורי ייוותר בעינו עד תום המשפט, ניתן יהיה לומר שדפ ניצח, יהיה פסק הדין הפורמלי אשר יהיה, כי הוא זוכה מחדש באמון הציבור.

מדוע זה מעניין אותנו? מכיוון שבישראל משפט כזה לא יכול להתקיים, לטוב ולרע. כל הדיונים ופסקי הדין הנוגעים ליחסים בין בני משפחה נידונים בישראל בדלתיים סגורות, ופרטי הצדדים נותרים חסויים. היתרון הוא כמובן הגנה על פרטיותם של היחסים, אולם החיסרון הברור הוא היעדר יכולתו של אדם, אשר פורסמו נגדו פרסומים מכפישים, להגן על שמו הטוב באופן ציבורי כפי שעושה דפ. 

ייתכן כי הגיעה העת לשקול מחדש את האיסור הגורף על פרסום משפטים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה, לצמצם אותם להליכים המערבים קטינים, ואת היתר להתיר לשיקול-הדעת של השופט.