אלימות | דעה

הזדמנות חד-פעמית: לחתום על האמנה ולהגן על נפגעות אלימות מינית

אישרור האמנה הוא מהלך נכון ונחוץ אשר יצעיד אותנו קדימה עם הרבה תקווה לדרך חדשה ומבטיחה הרבה יותר עבור נשים וילדים שאלימות היא, כיום, מציאות חייהם

מחאה נגד אלימות כלפי נשים / צילום: שלומי יוסף
מחאה נגד אלימות כלפי נשים / צילום: שלומי יוסף

הכותבת היא מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

מה זו אמנת איסנטבול

אמנת איסטנבול (בשמה המלא: האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה) היא אמנה בינלאומית של מועצת אירופה בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. האמנה קובעת סטנדרטים למניעה וטיפול באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה והפכה להיות הסטנדרט הבינלאומי המקובל, בבחינת הגישה המיטבית בתחום אלימות במשפחה.

האמנה מבוססת על ההנחה שאין סוכנות או מוסד אחד שיכולים להתמודד לבד עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. מענה אפקטיבי לאלימות כזו דורש פעולה מתואמת ע"י שחקנים רבים ושונים. האמנה דורשת שהמדינות תיישמנה מדיניות כוללת ומתואמת המערבת סוכנויות ממשלתיות, ארגונים לא ממשלתיים, כמו גם פרלמנטים לאומיים, ורשויות. המטרה היא שהמדיניות למניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה תתבצע בכל רמות הממשל ובכל הגופים והמוסדות הרלוונטיים.

ב־2021 הודיע שר המשפטים גדעון סער על כוונתו לצרף את ישראל לאמנה והממשלה צפויה בקרוב לאשרר את ההצטרפות לאמנה. ההצטרפות כפופה להסתייגות מ"סעיף המחייב את המדינות החתומות להעניק תושבות לחסרות מעמד הסובלות מאלימות", ולשלוש הבהרות לגבי "האופן שבו תיישם סעיפים שונים באמנה, בהתייחס להתרת נישואים כפויים, קבלת בקשות מקלט על רקע מגדרי ואי-החזרה למדינה שממנה נשקפת לאישה סכנה. בממשלה סבורים כי נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה מספקים כבר היום מענה ראוי למצבים הללו".

כשתחושות הגאווה הלאומית שהותירו בנו חגיגות יום העצמאות עוד בשיאן ובהתרגשות הגדולה מההכרה שניתנה, לראשונה בתולדות ישראל לנפגעת תקיפה מינית במסגרת טקס הדלקת המשואות השנתי - הגיע הזמן לעשות מעשה היסטורי , להעלות הילוך במאבק באלימות נגד נשים ולשנות מציאות, לא רק בהכרזות אלא במעשים דה פקטו.

הצטרפות לאמנת איסטנבול נעדרת יתרונות במישור הבינלאומי ויכולה להזיק למדינה

ובמציאות הנוכחית הנתונים קשים. למעלה מ-200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה. בממוצע, נרצחות 20 נשים על רקע מגדרי כל שנה. אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה. אחת מכל חמש עוברת אונס.

הנתונים מדברים בעד עצמם: אלימות נגד נשים הינה תופעה רחבת היקף בחברה הישראלית, מגפה חברתית הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה ונוגעת לכולנו, נשים וגברים כאחד. בתקופות משבר היקפי התופעה מתרחבים וכך בישראל, כמו בעולם כולו, תקופת הקורונה ואתגריה הביאה לעליה משמעותית באלימות נגד נשים. הנתונים גם מלמדים על העדר כלים אפקטיביים של המדינה בהתמודדות עם התופעה ובסיפוק מענים לנשים נפגעות אלימות ולגברים אלימים.

וכך קורה שנשים וילדים נפגעי אלימות במשפחה נאלצים לעזוב את ביתם ואת שגרת חייהם ולעבור למקלטים במקום שמי שפגע בהם יהיה זה שיחויב לצאת מהבית ולעבור הליך של טיפול ושיקום; הכשרת אנשי המקצוע חסרה ולא מספקת, ללא השתלמויות חובה בנושא אלימות במשפחה, עבירות מין ואלימות מבוססת מגדר לאנשי המקצוע בתחומי אכיפת החוק; הטיפול בנפגעות לוקה והנפגעות נותרות לא פעם לבדן במערכה, מתמודדות מול בירוקרטיה מאיימת ללא המעטפת המדינתית התומכת המגיעה להן.

במדינות רבות באירופה כבר קיים ומיושם פרוטוקול ברור ומדויק לטיפול בנושא, הקבוע ב"אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים" (הידועה בשם 'אמנת איסטנבול') ואשר מהווה היום את הסטנדרט הבינלאומי המקובל ביחס להתמודדות עם אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. האמנה מגדירה ארבעה יסודות: מניעה, הגנה, העמדה לדין וניטור, אשר מימושם מחייבים שילוב זרועות בין מערכות אכיפת החוק, החינוך והחברה האזרחית.

תחת כל נושא פרושים באמנה רשימה של צעדים ומטרות, החל בתוכניות טיפול לגברים אלימים, המשך בהכשרות לאנשי מקצוע, הגדרת סוגי האלימות השונים בחקיקה, תביעה יעילה ותומכת קורבן, וכלה בהגנה על ילדים ונשים החשופים לאלימות ומתן מעטפת רווחתית ומשפטית להבטחת זכויותיהם. בתחום הניטור, מפרטת האמנה כיצד על גופי המדינה השונים לשתף פעולה, לאסוף נתונים, לבצע מחקר ולדווח על ההתקדמות במאבק באלימות במשפחה.

בעקבות מאבק עיקש וארוך שנים של ארגוני נשים, פעילות חברתיות וחברות כנסת, הודיעו בנובמבר האחרון (2021) שרי המשפטים והחוץ כי יפעלו לאמץ ולהטמיע את אמנת איסטנבול גם בישראל. בימים האחרונים הושלם המהלך מול מועצת אירופה וכעת נותר לממשלה לאשר סופית את אימוץ האמנה. זוהי הזדמנות-אולי בלתי חוזרת, לנקוט בצעד משמעותי ואפקטיבי במאבק הכולל בתופעת האלימות נגד נשים ולהושיט יד למאות אלפי נשים וילדיהן החיים היום בישראל תחת איום פיזי משמעותי, כלכלי ורגשי, ולפעול לחיזוק המענים שמספקת להם המדינה.

הניסיון מלמד שמדינות שחתמו על האמנה הצליחו לייצר שינוי תודעתי בקרב הציבור, בין היתר באמצעות תוכניות חינוכיות למניעת אלימות נגד נשים וכי היו להן כלים להתמודדות טובה ואפקטיבית יותר להתמודדות עם אלימות נגד נשים בכלל, עם העלייה החדה בדיווחים על אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה בתקופת הקורונה בפרט. הזמן להעלות הילוך הגיע מזמן, ועכשיו ישנה הזדמנות ישראלית להוביל מהלך נוסף, תומך, חשוב והכרחי לשמירה על בריאות הציבור וחיי האדם, ולהפוך את המציאות הישראלית לכזאת שנהיה גאים בה לא רק פעם בשנה בטקסים אלא בחיי היומיום שלנו. הזדמנות להקטין את התופעה שהיא בגדר מכת מדינה ולתת את המענים שנשים וילדים במעגל האלימות כל כך זקוקים להם.

בימים אלה מתגבשת הכוונה להעלות הצעת החלטה לאישרור האמנה על ידי ממשלת ישראל, מהלך נכון ונחוץ אשר יצעיד אותנו קדימה עם הרבה תקווה לדרך חדשה ומבטיחה הרבה יותר עבור נשים וילדים שאלימות היא, כיום, מציאות חייהם.

צרו איתנו קשר *5988