מחירי הסחורות החקלאיות עולים, ואלו החברות הישראליות שעושות מזה כסף

בזמן שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה משבשת את אספקת הסחורות החקלאיות ומאיימת במחסור עולמי, שתי חברות ענק מישראל, איי.סי.אל (דשנים) ואדמה (חומרי הדברה), מדווחות על תוצאות עסקיות חסרות תקדים • המשקיעים במניותיהן לא נותרים אדישים

קומביין מעמיס משאית חיטה בשדה באזור קייב / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko
קומביין מעמיס משאית חיטה בשדה באזור קייב / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

מחירי הסחורות החקלאיות רושמים עליות מחירים חדות בשנתיים האחרונות, ובראשם החיטה שמחירה זינק בחודש פברואר בעשרות אחוזים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. שתי המדינות הן יצואניות גדולות של חיטה, ומלחמה ביניהן משבשת את אספקת החיטה בעולם ומאיימת ליצור מחסור עולמי.

בסוף השבוע למשל, הודיעה ממשלת הודו על הפסקת יצוא חיטה מהמדינה באופן מיידי, לנוכח הזינוק הפתאומי במחירי החיטה העולמיים. הודו היא יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם והחלטתה מיועדת למתן את האינפלציה המתפתחת במדינה.

הודו אומנם פרסמה שני סייגים, ולפיהם יצוא יאושר על בסיס הרשאה של הממשלה המקומית למדינות אחרות כדי לענות על צורכי הביטחון התזונתי שלהן, או לחילופין במקרים שבהם כבר ניתן אשראי דוקומנטרי בלתי חוזר לקראת ביצוע עסקת המכירה. עם זאת, ההודעה הובילה ללחץ נוסף בבורסות הסחורות כאשר החוזים העתידיים על מחירי החיטה, שיקפו זינוק של 91% בשנה האחרונה ושל 49% מתחילת 2022.

עליית מחירי הסחורות החקלאיות, מגדילה את לחצי האינפלציה בעולם כולו אולם גם מגדילה את הכנסות החקלאים ומאפשרת להם להרחיב את השקעותיהם במוצרים תומכים. בין השאר, מדובר בשני תחומי מוצרים המיועדים להגדיל את התפוקה החקלאית: דשנים וחומרי הדברה.

שתי החברות הישראליות הפועלות בתחומים אלו, יצרנית הדשנים איי.סי.אל גרופ (לשעבר כימיקלים לישראל) ויצרנית חומרי ההדברה אדמה (לשעבר מכתשים-אגן). השתיים, חברות הגדולות בעולם בתחומן, נהנו ברבעון הראשון של 2022 ממגמות אלו והציגו תוצאות כספיות מצוינות. התוצאות הללו תורגמו לעליות חדות במניותיהן, וזאת בניגוד למגמה הכללית בבורסות העולם.

 
  

איי.סי.אל גרופ (ICL) למשל, נסחרת כיום בבורסה בת"א לפי שווי של כ-50 מיליארד שקל (14.7 מיליארד דולר), לאחר שמנייתה זינקה בכ-32% מתחילת 2022. אדמה נסחרת בבורסת שנזן הסינית לפי שווי של 23.8 מיליארד יואן (3.5 מיליארד דולר), לאחר שמנייתה טיפסה ב-28% מתחילת השנה.

איי.סי. אל: "צמיחה חזקה במגזר האשלג"

בשבוע שעבר דיווחה איי.סי.אל , שבשליטת קבוצת החברה לישראל של עידן עופר, כי סיימה את הרבעון הראשון של 2022 עם עלייה של 67% במכירות ל-2.52 מיליארד דולר, צמיחה של 388% ברווח התפעולי ל-902 מיליון דולר וזינוק של 368% ברווח הנקי ל-632 מיליון דולר. בנטרול השפעות חד-פעמיות, צמח הרווח התפעולי המתואם ברבעון הראשון ב-376% ל-880 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי המתואם זינק ב-354% ל-613 מיליון דולר.

 
  

הנהלת איי.סי.אל הדגישה כי התוצאות הרבעוניות של החברה המשיכו לבטא את תוצאות התמקדותה האסטרטגית ארוכת הטווח בפתרונות מיוחדים ומהרחבת העסקים עם לקוחותיה, וזכו לחיזוק משמעותי מעלייה ניכרת במחירי הסחורות. "הביצועים החזקים נתמכו בעלייה בביקוש למוצרי החברה ומחירים גבוהים יותר במרבית השווקים, על אף עלויות גבוהות יותר של חומרי גלם ואתגרים גלובליים בשרשרת האספקה", ציינה ההנהלה.

"איי.סי.אל הציגה תוצאות שיא, על אף אי הוודאות הגלובלית, ומינפה את גמישותה ופעילותה המגוונת לנוכח האתגרים הנמשכים בשרשרת האספקה. פעם נוספת, כל פעילויות המוצרים המיוחדים של החברה רשמו שיאים חדשים בתוצאות הרבעוניות, כאשר ארבע החטיבות העסקיות שלנו תרמו לצמיחה המשמעותית ושיאים חדשים של כל הזמנים במכירות וב-EBITDA", מסר רביב צולר, מנכ"ל איי.סי.אל.

רביב צולר / צילום: נטלי כהן-קדוש
 רביב צולר / צילום: נטלי כהן-קדוש

צולר הוסיף, כי "השיבושים שנגרמו עקב מגפת הקורונה, הסנקציות והשפעות הפלישה הרוסית לאוקראינה, השפיעו באופן קיצוני על המגמות בשווקים ועשויים להמשיך ולהשפיע משמעותית על שווקי החקלאות, המזון והתעשייה הגלובליים בטווח הקרוב". את הצמיחה החזקה ביותר רשם מגזר האשלג, המשמש בעיקר לדישון.

מכירות האשלג של איי.סי.אל הסתכמו ברבעון הראשון ב-795 מיליון דולר ושיקפו צמיחה של 128% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021. בחברה הדגישו כי המחיר הממוצע לטון אשלג (הנגזר ממכירות אלו) עמד ברבעון הראשון על 601 דולר לטון, ושיקף עלייה של 134% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר המחירים המשיכו לעלות, על רקע קשיים גלובליים בזמינות דשנים אשר הואצו עקב המלחמה באוקראינה.

לגידול במכירות תרמה עליית מחירים על רקע מגבלות ייצור של יצרנים מתחרים, לצד התאוששות הביקוש העולמי בשוקי הקצה. בזכות עליית המחירים והצמיחה בהכנסות, זינק ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) של מגזר האשלג ברבעון הראשון ב-626% ל-450 מיליון דולר.

בחברה ציינו את עליית מחירי הדגנים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר מחירי התירס עלו ב-27.2%, האורז ב-10.0%, פולי הסויה ב-28.7% והחיטה ב-38.4%, וזאת עקב המשך השיבושים בשרשרת אספקת המזון ומצב המלחמה באוקראינה. על רק המחירים הגבוהים, חתמה איי.סי.אל ברבעון הראשון על הסכמי מסגרת עם לקוחות בהודו ובסין, לאספקת 1.3 מיליון טון אשלג במהלך 2022 במחיר של 590 דולר לטון, אשר ישמר שיעורי צמיחה גבוהים גם בהמשך השנה.

משאית להובלת אשלג / צילום: יח''צ כיל
 משאית להובלת אשלג / צילום: יח''צ כיל

מכירות הפוספטים, שמשמשים גם הם בין השאר לדשנים, צמחו ברבעון הראשון בשיעור חד של 59% לשיא של 798 מיליון דולר, בזכות ביקושים גבוהים ועליות מחירים. גם במגזר הפתרונות החדשניים לחקלאות, הכולל למשל דשנים מיוחדים, נרשמה צמיחה חדה של 66% במכירות לשיא של 566 מיליון דולר.

"המגמה הנוכחית בשוק הדשנים נתמכה בעלייה במחירי הסחורות הקשורה לפלישה הרוסית לאוקראינה - שתי שחקניות מרכזיות בשרשראות האספקה של סחורות ומזון - בעוד מחירי חומרי הגלם עלו והקשיים בשרשרת האספקה נמשכו", הדגישה איי.סי.אל. מנגד, הדגישה החברה את העליות במחירי חומרי הגלם והאתגרים הלוגיסטיים, כגורמים המאתגרים את פעילות החברות בתקופה הנוכחית.

אדמה: "זינוק בביקוש למוצרי הדברה"

חברת אדמה, שנמצאת בשליטת תאגיד חומרי ההדברה והזרעים השוויצרי סינג'נטה, שבבעלות כמצ'יינה הסינית, מייצרת קוטלי עשבים וקוטלי חרקים ומזיקים. החברה הציגה ברבעון הראשון צמיחה של 28% במכירות ל-1.42 מיליארד דולר. לצמיחה במכירות תרמו העלאת מחירים משמעותית של כ-18%, וצמיחה כמותית של כ-14%, הכוללת גם את תרומתן של חברות שנרכשו לאחרונה.

עוד כללו נתוני הרבעון הראשון צמיחה של 90% ברווח התפעולי ל-124 מיליון דולר וזינוק של 193% ברווח הנקי ל-67 מיליון דולר. בנטרול הוצאות שאינן תפעוליות וברובן אינן במזומן, צמח הרווח התפעולי המתואם ב-35% ל-133 מיליון דולר ואילו הרווח הנקי המתואם טיפס ב-44% ל-75 מיליון דולר.

מנכ"ל אדמה, איגנסיו דומינגז, הדגיש בעקבות פרסום הדוחות כי "התחלנו את השנה עם ביצועים חזקים ביותר הודות להמשך צמיחה כמותית לצד העלאת מחירים. בשנתיים האחרונות ראינו זינוק משמעותי בביקוש למוצרים להגנת הצומח, כתוצאה מעלייה במחירי הסחורות החקלאיות ורווחיות החקלאים.

"בימים אלה, אנו זוכים לתזכורת נוספת לכך שהגנת הצומח היא מרכיב חיוני בהבטחת הביטחון התזונתי הגלובלי. חוסר הוודאות לגבי אספקת תשומות חקלאיות מאוקראינה ורוסיה, כמו דשנים, וכן אספקת תוצרת חקלאית כגון חיטה, שעורה וחמניות, הגבירו את החששות באשר לביטחון התזונתי בעולם".

חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock
 חייל אוקראיני בשדה חקלאי סמוך לקייב / צילום: Shutterstock

לדברי דומינגז, "תופעה זו מעודדת ייצור חקלאי באזורים נוספים, ומחריפה את קשיי האספקה הגלובליים, המאתגרים ממילא, ביחס לכלל התשומות החקלאיות". באופן כללי, מציינת הנהלת אדמה כי ברבעון הראשון של שנת 2022, מחירי הסחורות החקלאיות עלו באופן חד עקב חששות לגבי היצע, בעיקר כתוצאה מהמשבר האוקראיני-רוסי, וכן כתוצאה מהיובש המתמשך בחלקים מדרום אמריקה.

להערכת הנהלת החברה, "המחירים צפויים להישאר גבוהים לאורך כל שנת 2022, מה שצפוי לתמרץ שנה נוספת של גידול בשטחי הזריעה הגלובליים. עקב כך, הביקושים למוצרים להגנת הצומח ממשיכים להיות חזקים בעולם, בעוד החקלאים שואפים למקסם את היבול בסביבת מחירים גבוהה לסחורות חקלאיות.

"החקלאים ממשיכים להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות יותר, בעיקר עקב עליית מחירי הדשנים, כתוצאה משיבושי אספקה ואילוצי זמינות הנובעים מהמשבר האוקראיני-רוסי. על אף זאת, הפעילות החקלאית ממשיכה להיות רווחית ביותר ברוב האזורים".

אי ודאות ועילות מחירי אנרגיה ולוגיסטיקה

הן איי.סי אל והן אדמה נדרשות כאמור להתמודד כיום עם רמת עלויות גבוהה, שהתחילה בשנת 2021 ונמשכת אל תוך 2022. מדובר בעיקר בעליית מחירי האנרגיה הגלובליים ובעלויות הלוגיסטיקה הגלובליות, אשר לדברי הנהלת אדמה שבו לעלות לאחרונה, כתוצאה מהעלייה במחירי הנפט בשעה שזמינות ההובלה של השילוח היבשתי והימי ממשיכה להיות מוגבלת.

עוד מציינת הנהלת אדמה, כי "על אף הקלה מסוימת בעלויות הרכש של חומרי גלם, חומרי ביניים וחומרים פעילים בסין במהלך הרבעון, ככלל, המחירים צפויים להישאר גבוהים, ואף תיתכן עלייה נוספת עקב שיבושים בייצור וקשיי היצע בסין בעקבות השפעות הקורונה במדינה. הביקוש הגלובלי העז למוצרים להגנת הצומח, לצד מחירי האנרגיה הגבוהים, עלולים להפעיל לחץ נוסף כלפי מעלה על עלויות הרכש האמורות. בנוסף, זמינותם של חומרי ביניים מסוימים נתונה עתה לחוסר וודאות, היות שמחירי האנרגיה הגבוהים יותר צמצמו את הכדאיות הכלכליות של ייצורם והביאו לזינוק במחיריהם", היא מסבירה.