בישיבת הסיעה השבועית של מפלגת ישראל ביתנו התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בעוד חודש מוצלח לכלכלה הישראלית. " גם באפריל היה עודף בהכנסות המדינה מול ההוצאות", הוא סיפר לחברי הסיעה. "זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה (שבמשך) ארבעה חודשים ברצף יש לנו הכנסות… שעולות על ההוצאות". האם אכן נקבע במהלך החודש שעבר תקדים משמח עבור המשק הישראלי? בדקנו.
הכנסות המדינה מורכבות מגביית מיסים, מכסים, גביית חובות על הלוואות ועוד. ההוצאות הן על פעילויות משרדי הממשלה השונים, תשלום ריבית על החוב הממשלתי ועוד. האוצר מסכם את הנתונים הללו מדי חודש, וכך בתחילת מאי, בדוח "אומדן ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים", שסוקר את ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022, אכן מדווח על המגמה החיובית שהזכיר ליברמן. לפי הפרסום, באפריל, בו הגיע העודף התקציבי לכ-8 מיליארד שקל, נמשכה המגמה שראינו בשלושת החודשים שקדמו לו, שגם בהם הכניסה המדינה מדי חודש לקופתה סכום גדול יותר מזה שהוציאה. בינואר עמד העודף החודשי על 18.5 מיליארד שקל; בפברואר על כ-4.5 מיליארד שקל; ובמרץ על כמיליארד שקל. כך, בסך הכל, מאז תחילת השנה, מצטבר העודף הכולל של המדינה לכ-32 מיליארד שקל.
אלא שליברמן, כזכור, לא הסתפק בכך, וציין כי רצף כזה הוא חסר תקדים בתולדות המדינה. לטענה הזאת כבר אין זכר בדוח שפרסם האוצר. החלטנו לחפש בעצמנו. באתר משרד האוצר ניתן למצוא נתונים על עודפים או גירעונות חודשיים החל משנת 2001. כלומר, הנתונים הללו מספיקים רק כדי לבדוק האם הנתון הנוכחי הוא תקדימי ביחס לעשרים השנים האחרונות, ולא מאז קום המדינה. אלא שמתברר שכדי לשלול את טענתו של ליברמן אין צורך ללכת רחוק יותר. לפי הדוחות של משרד האוצר, בשנת 2007, תחת ממשלתו של אהוד אולמרט שליברמן היה שותף לה נרשמו שני רצפים נפרדים של עודפים תקציביים חודשיים: אחד של חמישה חודשים בין ינואר למאי, והשני של ארבעה חודשים בין יולי לאוקטובר. כלומר, המקרים הללו סותרים את טענתו של ליברמן, כשהראשון שבהם אף מציב לממשלה הנוכחית יעד שאליו היא טרם הגיעה (לשם כך נצטרך לחכות לחודש הבא).
יעד נוסף שאליו יכולה לשאוף הממשלה הנוכחית נוגע לנתון הגירעון המצטבר, שבוחן איך נראה מאזן ההוצאות וההכנסות של המדינה לאורך זמן ולא בכל חודש בנפרד (כלומר, גם לאחר חודש שלילי, או כמה כאלה, המאזן הכולל עדיין יכול להישאר חיובי). בממשלה הנוכחית המאזן המצטבר החיובי עומד כעת על רצף של ארבעה חודשים שבהם העודף התקציבי המצטבר הגיע כאמור ל-32 מיליארד שקל. בשנים 2005, 2006, 2007, ו-2008 נרשמו רצפים חיובים ארוכים הרבה יותר, חלקם של 10 או 11 חודשים. עם זאת, מאז 2009 נרשם רק מקרה נוסף אחד שבו היה רצף של 4 חודשים או יותר עם עודף תקציבי מצטבר (ינואר עד מאי 2015, תחת ממשלת נתניהו).
מטעמו של ליברמן נמסר בתגובה כי כוונתו הייתה ש"במונחים של כסף, אנחנו בשיא של כל הזמנים - 32 מיליארד שקל עודף". זאת כמובן טענה שונה מהטענה המקורית שאותה השמיע, והיא לא נבדקה על ידינו הפעם.
בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן לא נכונים. רצף של ארבעה חודשים שבכל אחד מהם נרשם עודף תקציבי הוא אכן הישג מרשים שלא נראה בישראל למעלה מעשור, אך בשנת 2007 נרשמו שני רצפים כאלה: אחד מהם זהה לתקופה הנוכחית, ואחד ארוך יותר שנמשך חמישה חודשים.
תחקיר: אורי כהן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 9.5
ציטוט: "זו פעם ראשונה מאז קום המדינה - ארבעה חודשים ברצף יש לנו הכנסות… שעולות על ההוצאות"
ציון: לא נכון
בישיבת הסיעה השבועית של מפלגת ישראל ביתנו ב-9.5 התגאה שר האוצר אביגדור ליברמן בעוד חודש מוצלח לכלכלה הישראלית. "גם בחודש אפריל היה עודף בהכנסות המדינה מול הוצאות. זו פעם ראשונה מאז קום המדינה - ארבעה חודשים ברצף יש לנו הכנסות… שעולות על ההוצאות".
בדקנו האם זו אכן הפעם הראשונה שבה המדינה מציגה עודף תקציבי במשך ארבעה חודשים ברציפות לפחות.
דבריו של ליברמן מגיעים על רקע הפרסום בתחילת חודש מאי של "אומדן ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים", שסוקר את חודש אפריל וכן את ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2022. לפי הפרסום של משרד האוצר, חודש אפריל אכן המשיך מגמה של ארבעה חודשים - שהחלה בינואר 2022 - ובה המדינה הכניסה מדי חודש יותר כסף לקופתה מאשר הוציאה. לאחר שבחודש דצמבר 2021 המדינה הוציאה 21 מיליארד שקל יותר מאשר הכניסה, בינואר היה כבר עודף חודשי, שעמד על 18.5 מיליארד שקל, בפברואר העודף החודשי היה כ-4.5 מיליארד, במרץ כמיליארד ובאפריל המדינה הכניסה (ממיסים, מכסים, גביית חובות מהלוואות וכו') כ-40 מיליארד שקל, והוציאה (על פעילות משרדי הממשלה השונים, תשלום ריבית על החוב הממשלתי, ועוד) כ-32 מיליארד, כלומר העודף עמד על 8 מיליארד.
אלא שבדו"ח של משרד האוצר היו זהירים יותר מאשר בהצהרתו של ליברמן, ובעוד הם ציינו כי מדובר ב"חודש הרביעי ברציפות בו נרשם עודף תקציבי", לא ערכו שם השוואות היסטוריות.
באתר משרד האוצר ניתן למצוא נתונים על עודפים או גירעונות חודשיים החל משנת 2001. כלומר ייתכן שמקום המדינה ב-1948 ועד 2000 דווקא נרשמו רצפים דומים של עודפי תקציב חודשיים, אך לא ניתן למצוא עליהם מידע באתר. מטעמו של ליברמן לא קיבלנו הסבר על מה התבסס בדבריו.
אלא שאין אפילו צורך להרחיק כל כך אל העבר. לפי הדוחות של משרד האוצר, בשנת 2007 - בה כיהן ליברמן כשר לנושאים אסטרטגיים וסגן ראש הממשלה של אהוד אולמרט - נרשמו שני רצפים נפרדים של עודפים תקציביים חודשיים, אחד של 5 חודשים בין ינואר למאי, והשני של ארבעה חודשים בין יולי לאוקטובר. מדובר בשני מקרים שסותרים את טענתו של ליברמן - ובאחד מהם אף נרשם שיא שטרם נשבר על ידי הממשלה הנוכחית (ואולי ישבר בסוף חודש מאי).
אגב, דרך נוספת למדוד את הביצועים הכלכליים של הממשלה היא באמצעות הגירעון המצטבר, כלומר לבחון איך נראה מאזן ההוצאות וההכנסות של המדינה לאורך זמן ולא כל חודש בנפרד, כך שגם אם נרשם חודש אחד שלילי יחסית בתוך רצף של חודשים חיוביים, המאזן הכללי נותר חיובי.
כאן כבר ניתן להצביע על כמה רצפים דומים ואף מרשימים יותר (בינתיים) מזה הנוכחי. בעוד שב-2022 הגירעון המצטבר הוא חיובי (עודף של 32 מיליארד שקל) למשך 4 חודשים עד כה, בשנים 2005, 2006, 2007, ו-2008 נרשמו רצפים ארוכים הרבה יותר, חלקם של 10 או 11 חודשים, שבהם המאזן הכולל היה חיובי. מ-2009, עם זאת, נרשם רק מקרה נוסף אחד שבו היה רצף של 4 חודשים או יותר עם עודף תקציבי מצטבר (ינואר-מאי 2015).
בתגובה לפנייתנו השיב ליברמן כי "במונחים של כסף, אנחנו בשיא של כל הזמנים - 32 מיליארד עודף". עובדה זו אולי נכונה בפני עצמה (בדוחות משנת 2000 ועד היום לא מצאנו נתון שסותר אותה), אך היא כמובן לא תומכת בטענתו הראשונה של שר האוצר, ואף מטעה בפני עצמה: העובדה שמבחינה נומינלית העודף התקציבי כיום גבוה יותר מזה שלפני 15 שנה, לא בהכרח מעידה על כך שהיחס בין הוצאות להכנסות המדינה הוא טוב יותר.
לסיכום, באפריל רשמה המדינה חודש רביעי ברציפות של עודף תקציבי. זהו הישג מרשים שלא נרשם בישראל מעל לעשור. עם זאת, זו אינה הפעם הראשונה שבה רצף חיובי כזה מתרחש: ב-2007 היו שני מקרים דומים ונפרדים, של 4 ו-5 חודשים כל אחד. לכן דבריו של ליברמן לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
