בחקלאות, בגז ובמים: ישראל ומצרים מהדקות את שיתופי הפעולה ושולחות מסר לפלסטינים ולירדנים

לפני שלושה חודשים דיווחנו כאן על מגמת התחממות ניכרת בגזרת הקשרים הכלכליים עם מצרים. זאת, לאחר שנים של קשרים מינימליים. בין הסיבות להתקרבות שמנינו היו הרצון של המצרים לקבל את התמיכה הישראלית מול הממשל בוושינגטון בשחרור כספי סיוע, המתעכבים בקונגרס. אבל בעיקר הרצון והצורך של מצרים בקידום הכלכלה המקרטעת. במצרים ראו את ההצלחה העצומה של הסכמי אברהם בהיבט הכלכלי, והתחילו לקנא.

● עשרות אנשי עסקים טסו לאחרונה לסעודיה עם דרכון ישראלי

כעת זה עובר לפסים מעשיים, לפחות במישור הבין מדינתי. לאחר מגעים עם ממשלת מצרים שכללו שיחות ומפגשים בין שרים, ובתנאי שלא יהיו דחיות של הרגע האחרון, תאשר הממשלה ביום ראשון תוכנית להרחבת הקשרים הכלכליים עם מצרים במגוון תחומים.

היעד: הכפלת השכר בתוך 3 שנים

היעד המוצהר הוא הכפלה של היקפי הסחר (לא כולל מכירת גז טבעי) מ-330 מיליון דולר בשנת 2021 (גידול של 60% לעומת 2020) ל-700 מיליון. בהחלטה נכתב כי על אף הסכמי השלום שנחתמו ב-1981, נותר היקף הסחר בין המדינות זניח - וכעת בשלו התנאים לשנות את התמונה.

הצעת ההחלטה כוללת כמה תחומים, ובהם הרחבת שיתוף הפעולה האזורי בנושא הגז הטבעי - לרבות אישור מלא של צינור הגז בניצנה האמור להגדיל את כמויות הגז ליצוא. בנוסף, מדובר על הקמת צוות משימה במשרד ראש הממשלה לנושא וכן על קבוצות עבודה משותפות בנושאים כמו טכנולוגיה ואקלים.

עוד על השולחן: הרחבת היקפי התיירות באמצעות הכנסת עוד קווי תעופה, הרחבה של ממש במעורבות הטכנולוגית הישראלית בפיתוח החקלאות, עם דגש על טכנולוגיות מים וגידולים בסביבה מדברית, והגדלת היבוא ממצרים בדגש על מוצרי חקלאות טריים וחומרי גלם לבניה ולתעשייה. בפעולות המעשיות מדובר גם על הגדלה והתאמה של מסוף הסחורות בניצנה והרחבה של הכבישים המוליכים אליו לתנועה מוגברת של משאיות. תג המחיר של התוכנית נאמד בכמאה מיליון שקל למשך שנתיים.

גם ארדואן וסעודיה בתמונה

וזהו בהחלט כסף קטן עבור תוכנית כזו, שהיא בעלת חשיבות גיאו-אסטרטגית. הציר המתון האזורי שאליו שבה לאחרונה גם טורקיה, מתחזק ומתרחב. הנימוק המרכזי בהפשרת היחסים שיזם ארדואן הוא כלכלי, על רקע המצב בארצו והבחירות בעוד שנה. לצד הגילויים החדשים, כולל כאן בגלובס, על ההתקדמות הכלכלית מול הסעודים, המשמעות העיקרית של הידוק היחסים היא מסר לשאר האזור. לירדן, שכבר רוכשת גז מישראל לתחנות הכוח שלה, ובנוסף חתמה על הסכם הסולאר-מים שבו מעורבת גם האמירויות.

ואולי המסר העיקרי הוא לפלסטינים שממשיכים להישאר מחוץ למשחק הכלכלי-מדיני באזור ונשארים ישות "קבצנית" הנסמכת על נדבות ממדינות אחרות.

הביקורות מאחורי ההעברות התקציביות

השבוע אושרו בוועדת הכספים בכנסת העברות כספים בהיקף של כמעט מיליארד שקל במסגרת תכניות החומש לחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, וכן מענקי רשויות שהובטחו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. הביקורת האופוזיציונית על עצם ההעברה חסרת בסיס, שכן מדובר בתוכנית המשך לתוכנית החומש של הממשלה הקודמת מ-2016.

הביקורת היותר עניינית התייחסה להפחתת רף הביקורת על העברות הכספים בשל המידע על זליגת כספים של מכרזים לארגוני פשע ברשויות הערביות, כפי שדווח לראשונה בגלובס. כאן יש אכן נסיגה של משרד הפנים מחלק מהבקרות על התקציבים לרשויות, ובעיקר דחייה של הקמת גוף בקרה מיוחד במשרד הפנים.

הדבר נעשה בלחץ יו"ר רע"ם מנסור עבאס כתנאי להפשרת ההקפאה של חברות מפלגתו בקואליציה. עבאס וחלק מראשי הרשויות טענו כי מדובר באפליה לעומת רשויות יהודיות, שגם הן לא נקיות לגמרי משחיתות וכי הדבר היה מביא לדחייה של ממש בהעברת הכספים. ואכן, בתוכנית הבקרה על המכרזים הסעיף הזה של הקמת הגוף המדובר נדחה לשנה הבאה.

ובמסגרת הניסיון לסייע לראשי הרשויות הערביות לממש את הכספים של תוכנית החומש בצורה מיטבית וללא זליגה לתחומים לא רצויים, יוצא לדרך מיזם חדש של המשרד לשוויון חברתי, המופקד על ישום התוכנית. תוכנית ליווי ושת"פ, מנטורינג, של ראשי העיריות החזקות בישראל לראשי העיריות והרשויות הערביות.

הערים הגדולות ילוו את הרשויות הערביות

מפרטי היוזמה שהגיעו לידי גלובס עולה כי שותפים לה פורום 15 הערים העצמאיות בישראל (הכולל את רוב ערי גוש דן וגם אשדוד אשקלון ובאר שבע), ועימו ועד ראשי הרשויות הערביות.

במסגרת שיתוף הפעולה ילוו ראשי והנהלות הערים העצמאיות את הרשויות הערביות בהליך ההוצאה לפועל של התוכניות והפרויקטים במסגרת תוכנית החומש, ולהגביר את יכולות הרשויות הערביות בהתמודדות עם אתגרי היישום.

בישיבות שהתקיימו בין נציגי הצדדים אושרו העקרונות המנחים על ידי יו"ר פורום 15 הערים העצמאיות, רון חולדאי (ראש עיריית תל אביב) ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, מודר יונס (ראש עיריית ערערה). 

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, הממונה על יישום תוכנית החומש אומר לגלובס כי הרעיון נולד מפניות של רשויות ערביות לסיוע בפרויקטים מסוימים החדשים להן, כמו הקמת מוזיאון עירוני בכפר קאסם. "עיריית חולון הקימה ומתפעלת כמה מוזיאונים, והיא יכולה לסייע מניסיונה. כך גם בפרויקט הקמה של מרכז ספורט עירוני גדול, שאמור להיות בכמה רשויות ערביות". לדבריו, ראשי הרשויות הערביות התבקשו להכין רשימה של מיזמים שהם מבקשים בהם יעוץ וליווי, וכעת עושים את ההתאמה - המאצ'ינג בין הערים.

שיתוף פעולה זה אמור לאפשר שיתוף ידע, העמדת ניסיון וייעוץ, סיוע בהסרת חסמים ומציאת פתרונות לקידום אותם פרויקטים במסגרת יישום ההחלטה. אופי ופרטי שיתוף הפעולה ייבחנו באופן פרטני בין שתי הרשויות שיתחברו ביניהן. על מנת לקדם את שיתוף הפעולה, שלחה השבוע הרשות לפיתוח כלכלי מכתב רשמי לרשויות המקומיות הערביות, ובו הזמנה להירשם בהקדם ולקחת חלק ביוזמה. המשרד ילווה את שיתופי הפעולה הללו אך לרשויות תהיה עצמאות מלאה במסגרת השת"פ.

באמצע העשור הקודם לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, קיימו בבית הספר למנהל ציבורי באוניברסיטה העברית תוכנית מנטורינג של ראשי רשויות ותיקים שליוו את ראשי הרשויות הנבחרים, רבים מהם ברשויות הערביות, והמיזם נחשב להצלחה.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן הסבירה לגלובס כי "הרשויות הערביות, נדרשות גם לליווי צמוד, על מנת שיוכלו לממש את המשאבים הרבים המוענקים להן. היוזמה תסייע להצלחת תוכנית החומש באמצעות ניסיונן הרב והיכולות הגבוהות של הרשויות החזקות, אשר ילוו את הרשויות הערביות בצורה הדוקה ושוטפת עד להשגת יעדיהן".