למרות המשבר בענף: ההייטק עדיין זקוק לידיים עובדות

קובעי מדיניות ורגולטורים מתייחסים לענף ההייטק כמקשה אחת, אולם התייחסות דיפרנציאלית ופנימית למבנה התעשייה היא התשובה האמיתית להצלחת המשימה

בימים אלו אנו עדים למשבר חדש שפוקד את ענף ההייטק בעולם כולו ועשוי ליצור מצג שווא לפיו הצורך בעובדים הולך ומצטמצם / צילום: Shutterstock, Arthur Bargan
בימים אלו אנו עדים למשבר חדש שפוקד את ענף ההייטק בעולם כולו ועשוי ליצור מצג שווא לפיו הצורך בעובדים הולך ומצטמצם / צילום: Shutterstock, Arthur Bargan

הכותבת היא סמנכ"ל ממשל, תקשורת וחברה באינטל

זה כבר למעלה משנה שממשלת ישראל הציבה יעד של העלאת מספר המועסקים בהייטק כך שיהווה לפחות 15% מכלל המועסקים במשק. בימים אלו אנו עדים למשבר חדש שפוקד את ענף ההייטק בעולם כולו ועשוי ליצור מצג שווא לפיו הצורך בעובדים הולך ומצטמצם; אולם השפעתו, לצד העובדה שחברות גדולות ויציבות עודן מגייסות גם במציאות הנוכחית, רחוקה מלהשפיע על סוגיית מחסור העובדים בהייטק. כמו כן אנו עדיין עדים למהלכים של לא מעט חברות לנסות ולצמצם בעצמן את הפער בכדי להיות אלו שמגדלות את דור הטאלנטים הבא.

לפי הערכות, על תעשיית ההייטק לגייס כ-15 אלף עובדים בטווח הקצר-בינוני. בהקשר זה נשאלת השאלה האם מדינת ישראל אכן יכולה לעמוד ביעד הזה, או שמדובר בשאיפה שהיא חסרת התכנות במציאות הנוכחית; אולם השאלה הרלוונטית באמת היא כיצד ניתן לעשות כן. עד כה קובעי מדיניות ורגולטורים התייחסו לענף ההייטק כמקשה אחת שאינה מבחינה בין שלבים שונים בתהליך, כאשר התייחסות דיפרנציאלית ופנימית בעניין זה הינה חיונית והכרחית כדי שאכן ניתן יהיה לעמוד במשימה ולהרחיב את מעגל עובדי ההייטק במדינה.

לייצר הבחנה ברורה

הרחבת המעגל תתאפשר אם תחילה נייצר הבחנה בין שלושה מעגלים שונים, לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים. כך למשל הבחנה ראשונה ומתבקשת מכל היא בין מקצועות הליבה למקצועות המעטפת. ההייטק הישראלי מעסיק כיום כ-390 אלף עובדים המהווים כ-11.9% מכוח העבודה הישראלי. מתוכם כ-60% עובדים במקצועות הליבה, היינו מקצועות ההנדסה השונים, וכ-40% במקצועות המעטפת, הכוללים למשל את משאבי האנוש, פרודקט, שיווק, מכירות, רכש, לוגיסטיקה, כספים וכדומה.

חלוקה נוספת ומדויקת יותר שצריכה להיעשות היא בתוך מקצועות הליבה וההנדסה המהווים את המעגל הפנימי, הכולל את מקצועות הטכנולוגיה העמוקה והמדע, מקצועות ההנדסה, ומדעי המחשב. חלוקה כזו יכולה לייצר תוכנית ממוקדת לסגירת הפער המדובר, כיוון שאינה רואה את כל המקצועות הטכנולוגיים כמקשה אחת.

המעגל הפנימי הוא למעשה הליבה, עליה מבוסס חלקה העיקרי של תעשיית ההייטק וחברות ההייטק. המקצועות במעגל זה דורשים בסיס ידע חזק בפיזיקה ומתמטיקה וכן את העומק של תואר אקדמי במדעים, הנדסה או במדעי המחשב הכוללים לימודי חקר מאוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים.

מעגל נוסף הוא המעגל האמצעי, ובו נמצאים מקצועות טכנולוגיים בהם אינטרנט, תכנות, אפליקציה, אוטומציה, ניהול מוצר, ניהול תהליכים וכדומה. גם במעגל זה ישנה חשיבות לידע אקדמי, אך לא נדרש עומק של מחקר; לפיכך במקצועות אלו ניתן להכשיר אנשים באמצעות הסבות והכשרות ייעודיות.

במעגל החיצוני והאחרון נמצאים מקצועות המעטפת המספקים תמיכה ומאפשרים את הפעילות של שני המעגלים הראשונים: משאבי אנוש (HR), שיווק, מכירות, רכש, לוגיסטיקה, כספים, משפטים וכדומה.

הדרך לסגירת הפער עוברת קודם כל במיפוי הביקושים, תיעדופם והצמחת התעשייה בפרופורציות הנדרשות בהתאם למעגלים השונים. כך לדוגמה במעגל הפנימי של תעשיית השבבים חסרים כ-2,000 -3,000 מהנדסי חומרה, המהווים 15-20% מכלל המחסור בעובדים בענף ההייטק. האסטרטגיה הנדרשת אם כך לסגירת הפער במעגל הזה שונה מהותית מזו הנדרשת לסגירת הפער במעגלים האחרים. במעגל זה לא ניתן לוותר על תואר אקדמי הנדסי או מדעי, ולא ניתן להכשיר מהנדס או מדען בבוטקאמפ של מספר חודשים; לעומת זאת, במקצועות התכנות למשל ניתן לייצר הכשרות ייעודיות וכך להתגבר על המחסור בתחום.

מחסור גדול 

המחסור הגדול ביותר בעובדים נמצא במעגלים הראשון והשני, מעגל הליבה והמעגל האמצעי. המעגל האמצעי עתיר הון אנושי בהשוואה למעגל הראשון, והמחסור במספרים אבסולוטיים בו הוא הגדול ביותר. אך אם נתמקד רק בסגירת הפער ונגדיל משמעותית רק את אוכלוסיית המתכנתים למשל, ללא טיפול מקביל המתאים למעגל הליבה, המחסור בתעשייה ימשיך לגדול או לכל הפחות לא יצטמצם; כנ"ל אם נטפל רק במעגל האמצעי. "חוכמת הבייגלה" שסוגרת חור אחד על חשבון יצירת חור אחר פוגעת בתעשייה יותר מאשר מסייעת, וסוגית המחסור בעובדים צריך לטפל בכל המעגלים במקביל ובצורה פרופורציונלית.

כיום מדיניות צמצום פער ההון האנושי במעגל הליבה עדיין אינה מיושמת בצורה טובה. התמודדות נכונה איתו צריכה בהכרח לעבור דרך האקדמיה, שעליה להרחיב את מכסות מקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים והתאמת תכנית הלימודים לצרכי התעשייה.

לצד האבחנה בין המעגלים חשוב לזכור שיש מיומנויות חוצות מעגלים, שאינן תלויות בשאלה באיזה מעגל נמצא העובד. מיומנות כגון: יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות, אנגלית טובה מאוד בכתב ובע"פ, חשיבה אנליטית, יכולת תקשורת בין אישית, יצירתיות, שהן הכרחיות לכל עובד כדי להצליח בעולם העבודה העכשווי והעתידי. בכל המעגלים העובד נדרש לעבוד בצורה אינטרדיסציפלינרית ומולטי דיסציפלינרית כדי שיהיה מסוגל לנוע בין המעגלים ולעבוד עם כולם, ללא קשר לשאלה באיזו מעגל הוא עובד.

על מנת להטמיע את המיומנויות הללו, חשוב לשים את הדגש באקדמיה, בתוכניות ההסבה וההכשרה וכן, במערכת החינוך כאשר מדובר בגילאים צעירים. ככל שנקדים בהקניית המיומנויות הללו, כך נגדיל את היכולת של הצעירים מהמגזרים השונים לקבל הזדמנות שווה ולהשתלב בכל מקצוע שיחפצו בו, בין אם בהייטק ובין אם בתחום אחר. פיתוח המיומנויות בקרב דור העובדים הנוכחי ודור והעתידי יעלה את הפיריון, יפתח יותר מקצועות ותחומי עיסוק טכנולוגיים, ייצר התייעלות וחדשנות, יסייע לקידום היעד הלאומי לסגירת הפער בין הביקוש להיצע בענף ההייטק, וחשוב מכך, יתרום רבות לצמצום הפערים החברתיים.