כאב הראש של משקיעי הקריפטו: ההשקעה התאדתה, חבות המס האדירה נשארה

בעולם המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) גילו בשבוע שעבר את ההשפעות ההרסניות של המינוף: ברגע שהנזילות נעצרת, השקעות ממונפות, כאלו שהתבססו על הלוואות, הן פגיעות מאוד. בינתיים שוק הקריפטו ממשיך בירידות, ונכון ליום ראשון בצהריים שער הביטקוין עמד על 17.5 אלף דולר, והמטבע המוביל השלים נפילה של כ-30% בשבעה ימים. קשה להפריז בנזק שנגרם לשוק - לצד גופי ענק שקרסו, ישנם אינספור פרויקטים (המקבילה של תחום המטבעות הדיגיטליים לחברות) שנמצאים בחוסר ודאות לגבי העתיד, והאמון של המשקיעים בשוק התערער.

● התרסקות המטבעות, הפיטורים ובריחת המשקיעים: השבוע הקשה של הביטקוין
● אופטימיים חסרי תקנה: האנליסטים פספסו את המשבר הנוכחי

הקריסה המהירה הובילה למצב בעייתי נוסף: משקיעים שחייבים סכומי עתק לרשות המסים, אבל מצד שני רואים איך ההשקעה שלהם נחתכת בחדות ואף צוברת הפסדים. בפועל, בעולם האמיתי, הם מתקרבים למצב בו ממיליונרים לרגע הם הולכים וקרבים לפשיטת רגל, כאשר הם יצטרכו להביא עוד כסף מהבית, רק על מנת לשלם את חבות המס הגבוהה. איך זה קרה, ומה הסכנות הבאות בעולם הקריפטו?

מיסוי הקריפטו והסיבה למצב הבעייתי

רשות המסים רואה בכל נכסי הקריפטו נכסי השקעה הוניים, כולל גם ב-NFT ( Non-Fungible Token, שהוא לא מטבע אלא אסימון חסר תחליף המאפשר אימות והוכחת בעלות, למשל על יצירות דיגיטליות). ככאלה הם חייבים במס רווחי הון, כלומר - מס בשיעור של 25% מהרווח. מתי נוצרת חבות המס? ככלל, חבות במס רווחי הון נוצרת בעת מימוש הנכס, כלומר בזמן מכירתו. רשות המסים קבעה כי גם המרה של מטבע קריפטו אחד בשני נחשבת למכירה. כלומר, משקיע שקנה ביטקוין, והמיר אותו ללונה, לצלסיוס, ל-NFT או לכל מטבע קריפטו אחר שהיה הכוכב התורן ועלה במהירות, ביצע מבחינת רשות המסים מכירה של הביטקוין, ורכישה של אותו מטבע קריפטו אחר. ברשות לוקחים את ההפרש בין שער המטבע ביום המכירה לבין השער שבו נרכש המטבע במקור, וממסים ב-25% את הפער ביניהם.

החל משנת 2020 ולאורך שנת 2021, שוק הקריפטו חווה עליות גבוהות ונרשמו בו היקפי מסחר ששברו שיאים. בתקופה זה זו אף היו מימושים רבים: על ידי משקיעים ששינו טעמי השקעה, בשל מעבר מביטקוין ומאת'ריום למטבעות פופולריים אחרים כמו סולנה, לונה, קרדאנו, דודג'קוין, ועוד, וגם בשל רכישות של NFT. מדובר ברווחים משמעותיים, בעיקר מצד משקיעים ותיקים שמימשו פוזיציה. כך למשל רק לפני שלושה חודשים סיפר ראש רשות המסים כי היא גבתה מס של 300 מיליון שקל ממשקיע קריפטו אחד. בתעשייה ישנם גם סיפורים רבים על נערים בני 17 שמגיעים עם ההורים לרשות המסים לאחר שצברו רווחים גבוהים ב-NFT של משחקי מחשב, וההורים חוששים מהסתבכות עם רשויות המס. אולם, אין דרך מסודרת לתשלום מס על קריפטו, בייחוד כשמדובר במס  על השקעה בקריפטו מחוץ לישראל. מס נגבה רק מחשבון בנק ישראלי, והבנקים הישראליים לא ממהרים להכניס כסף שמקורו בהשקעות קריפטו למערכת הפיננסית בישראל. כך קרה שאנשים רבים השקיעו בקריפטו, ולא הצליחו להכניס את הרווחים לישראל על מנת לשלם מהם את המס כחוק.

כאן הסיפור מתחיל להסתבך, המשקיעים בקריפטו מתחלקים באופן גס לשניים: המקצועיים והפשוטים. המשקיעים המקצועיים יודעים שיש להם חבות לרשות המסים, הם לוקחים את הכסף שהם צרכים לשלם לרשות, ושמים אותו במטבע יציב על מנת שישמור על ערכו (מטבעות יציבים הם כאלה ששערם צמוד למטבע פיאט כלשהו - דולר, אירו, וכו'). המשקיעים הפשוטים, בחלק גדול מהמקרים, ממשיכים ומשקיעים את הכסף הלאה, ולא "שמים בצד" את החלק של רשות המסים.

"יצטרכו להביא מיליוני שקלים מהבית"

בשוק סיפרו בימים האחרונים, כי לאחר השבוע האחרון משקיעים רבים, בייחוד אלו שנמצאים בפוזיציות ממונפות, רואים את ערך ההשקעה שלהם יורד במהירות ולעיתים אף מונזל באופן כפוי ובהפסד גדול אם הם פעלו במינוף, כאשר הוא שווה כיום פחות מהחבות שלהם לרשות המסים עבור הרווחים של השנים 2020 ו-2021. כלומר, על מנת לשלם את החוב, הם יצטרכו להביא כסף נוסף מהבית. חשוב לציין בהקשר זה, כי אם המשקיעים מממשים כעת את ההשקעות בהפסד, ההפסד הזה ניתן לקיזוז לצורכי מס רק מול רווחים עתידיים, כלומר כאלו שייצברו בשנים הבאות, ולא ניתן לקיזוז מול רווחי עבר. כלומר, גם מימוש בהפסד כעת לא יפחית את נטל המס על הרווחים בעבר. לכן בעצם על רווחי 2021 צריך לשלם מס גם אם יש הפסדים ב 2022.

"יש לקוחות שיצטרכו להביא מיליוני שקלים מהבית, יש לקוחות שיגיעו לפשיטת רגל בגלל זה, ההתכווצות המהירה של השוק יצרה בעייה", אמר פעיל ותיק בשוק הקריפטו. נציין כי חלק מהמשקיעים הוותיקים יותר נהנים ממגני מס בשל ההפסדים שצברו בשנים 2018-2019, כאשר הפגיעה הגדולה היא במי שהצטרפו לשוק המטבעות הדיגיטליים בתקופת הקורונה והלאה.

הפגיע הקשה של חוסר האמון בשוק

לכאורה, מצבם של המשקיעים המקצועיים טוב יותר: הם שמו את הכסף במטבע יציב ששומר על ערכו, ויש להם מקור לתשלום המס שהם חייבים בו על מימושי העבר, גם כעת כאשר שווי ההשקעות שלהם הולך ויורד. אבל בשוק שבו גם גופי מטבעות יציבים כבר קרסו, המשקיעים המקצועיים חשופים אף הם. התרחיש העיקרי ממנו חוששים כעת בשוק הוא זה של קריסת ענקית המטבעות היציבים ת'תר, מנפיקת המטבע היציב צמוד הדולר הפופולארי USDT. זאת על רקע מציאות בה הקשיים בגוף אחד מדביקים גוף אחר שנמצא מולו בקשרי השקעה ומסחר,וכך  חוסר האמון בשוק הולך וגובר.

חוסר האמון יוצר עוד שני אפקטים מורגשים בתחום: ראשית, הוא מונע תכנוני מס. תכנון המס הפופולארי ביותר בשוק הקריפטו הוא מכירה בהפסד על מנת לזכות במגן מס. כך, כאשר מטבע שמשקיע מעוניין להחזיק בו לטווח ארוך יורד בצורה חדה, מוכרים אותו, מכירים בהפסד, ובכסף רוכשים אותו שוב. אולם כעת כאשר התנודתיות גבוה, והבורסות השונות עוצרות משיכות, משקיעים חוששים לשנות פוזיציה גם לזמן קצר. אפקט נוסף קשור לעובדה שגופים עוצרים משיכות, ואפילו בורסה גדולה כמו בינאנס עצרה משיכות לאורך שעות. הדבר מעורר חשדנות וגורם למשקיעים שמאמינים בשוק להסס לפני שהם מכניסים אליו עוד כסף, שהיה יכול אולי לתמוך בעליות.

בשוק הקריפטו מעריכים: הקורלציה עם המניות תישבר

על רקע הנפילות החדות בתקופה האחרונה בשוק המטבעות הדיגיטליים, מספרים בשוק כי הוא עובר תהליך מהיר של התפרקות המינופים, והנזלות כפויות רבות של פוזיציות. "הבעיה הגדולה ביותר כעת בשוק היא חוסר האמון", ציין תומר רביד, מייסד ומנכ"ל BloxTax, "יש הרבה גופים שקשורים זה לזה בקשרי השקעה, ונוצר מצב שאתה לא יודע אם הצד השני פתאום לא יעצור משיכות או בעצם מה מצבו באמת. בהיבט הזה מה שקורה עכשיו בשוק הקריפטו מזכיר את המשבר של 2008, מצוקת נזילות חושפת מהר מאוד בעיות, ויוצרת משבר אמון".

יובל רואש, מנכ"ל בורסת הקריפטו ביטס אוף גולד, אמר כי "מה שקורה עכשיו זה לא אשמת צלסיוס (בנק הקריפטו שעצר את המשיכות בשבוע שעבר, א"א), וגם לא אשמת הקריסה של טרה לונה (בלוק מטבעות יציבים פופולארי שקרס בחודש שעבר, א"א). בכל ארבע שנים בערך אנחנו רואים מחזוריות של הביטקוין ושל מטבעות הקריפטו, יש נסיקה, התפוצצות וירידה של המחיר. בכל פעם יש את האשם התורן, אבל גם בנסיקה יש הרבה אירועים שקורים, פריצות, יזמים שנעלמים עם הכסף, כשהביטקוין עולה, קל יותר להתעלם מזה, וכשיש ירידות, האירועים מקבלים משקל גבוה יותר. אנחנו עכשיו בתהליך ירידות, אבל השוק בוגר יותר, גם הלקוחות, הרגולציה מתערבת, ונראה את זה מתייצב. כיום יש גם הרבה מאוד משקיעים מוסדיים שנכנסו לשוק, הם משקיעים בקריפטו כמו שהם רגילים להשקיע בשוק ההון, על פי אותם כללים, וזה מחזק את הקורלציה בין השווקים, אבל הקורלציה לא קבועה, וכאשר השוק יתייצב, לדעתי נראה היפרדות של הקורלציה בין הקריפטו לשוק ההון".

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל הכספים והרגולציה של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C אומר, כי "אומנם לא נעים לחוות אובדן ערך של השקעות, אולם יש לכך גם יתרונות בדחיקת גורמים שליליים מחוץ לשוק והתבגרות של שחקנים ומשקיעים שלומדים איך נכון לנהל סיכונים והשקעות. צריך לזכור שההתקדמות הטכנולוגית בתחום לא נעצרת". לדבריו, "המשבר הנוכחי רק מעצים את החשיבות הרבה של רגולציה אפקטיבית ומותאמת. על הרגולטורים להתעשת בהקדם האפשרי ולפקח בצורה יעילה ונכונה על שוק הקריפטו על ידי מתן רישיונות, אכיפה נוקשה וחינוך של הציבור".