לבנון נסוגה מחלק מדרישותיה בנוגע לגז הישראלי, ומבקשת לחזור למו"מ

הסכסוך בין ישראל ללבנון, בעקבות אי ההסכמות בנוגע לאופן קביעת הגבול הימי ביניהן, מגיע לנקודת הכרעה - כאשר בפגישה בין נשיא לבנון מישל עאון למתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין, שליחו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הציג עאון עמדה שכוללת פשרה והועברה לישראל.

  

לפי אחד מהדיווחים, עאון לא הגיש להוכשטיין הצעה כתובה, אלא אמר לו את פרטיה בארבע עיניים - בעקבות חשש מהדלפתה לחיזבאללה. בביירות מבינים כי ארגון הטרור השיעי מנסה לקבע את סוגיית הגז כסיפור המרכזי, במטרה להסיט את הביקורת נגדו - ולהציג עצמו כגורם המגן על המדינה מפני "כיבוש הגז הלבנוני בידי ישראל".

בכיר בחיזבאללה איים בירי טילים לישראל

לאחרונה, חיזבאללה העלו את רמת הכוננות של היחידות הימיות שלהם, ודובריהם מקצינים את ההתבטאויות. חבר הלשכה המדינית, נביל קאוק, איים כי "טילי ההתנגדות יכולים לפגוע במתקנים האסטרטגיים של ישראל". הוא אף האשים כי "העמדה האמריקאית היא המכשול הגדול ביותר בדרך להצלת לבנון והפסקת הקריסה".

בניגוד לעמדות חיזבאללה, לגלובס נודע מפי גורמים אמריקאים ואחרים שמעורבים בתיווך כי הצעת הפשרה של נשיא לבנון עוסקת, בעיקר, בסוגיית שדה הגז המשתרע משטחה הכלכלי של לבנון, דרך משולש המחלוקת - ונכנס לשטח הישראלי.

"מטרת עאון היא להבטיח שלבנון תקבל את מרבית הרווחים מהפקת הגז בשדה זה", מספרים הגורמים. שמו הלבנוני המקורי של השדה היה צידון, אך הוא הוסב לקנה - במסגרת התרסה לישראל. הגורמים מוסיפים כי למעט הדרישה, לבנון תהיה מוכנה להגיע להסכמות על בסיס קו 23 המקורי שהציגה לאו"ם, ולהימנע מקו 29 שאותו דרשה במו"מ החל מדצמבר 2020.

ביירות חזרו בהם בעקבות דרישת ממשל ביידן

בגלובס כבר נחשף כי הוכשטיין התנה את הגעתו לביירות בכך שהדיון יתנהל לפי קו 23 הלבנוני המקורי מול הקו שהציגה ישראל, ומכונה קו 1. עאון הבהיר כי לבנון לא תעלה דרישות לגבי מאגר כריש, אם יתקבלו דרישותיה באשר לצידון־קנה. אחת מהאפשרויות שעלתה הייתה כי ניהול הקידוחים וההפקה מהשדה הזה יועברו לגורם בינלאומי, לאחר שייקבעו עקרונות החלוקה בין המדינות ופשרת סימון הגבול.

הצעת עאון הועברה לצד הישראלי, והיא נמצאת כעת בדיונים בכמה פורומים. הוכשטיין, לפי הדיווחים, צפוי לשוב ללבנון בתחילת יולי עם התשובה הישראלית.

הסכסוך עם ישראל מונע מחברות לחפש גז בלבנון

שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ אומר לגלובס כי אין אפשרות לסמוך על ההצעות הלבנוניות, שכן בכירי ביירות לא עמדו באף אחת ממילותיהם בעבר, וחזרו בהם גם מהסכמתם לפשרת הוף שהושגה ב־2012. שטייניץ מוסיף כי העמדה הישראלית בנוגע לסימון הגבול, קו 1, נקבעה לפי סיכום שאליו הגיעה לבנון בעצמה עם קפריסין לפני פחות מעשרים שנה, וישראל אימצה אותו. רק אחר כך, כשישראל החלה לפתח את שדות הגז, הלבנונים קבעו את קו 23 - וטענו כי הקו הקודם היה טעות. עם זאת, שר האנרגיה לשעבר מציין כי ישראל יכולה לגלות גמישות, שכן עבור ביירות "אי־פיתוח שדות הגז הוא טרגדיה", והוויכוח עם ישראל הוביל לעצירת כל הקידוחים במים הכלכליים הלבנוניים.

לפי שעה, בסביבת עאון שומרים על עמימות, אך הם מייצרים הדלפות מכוונות שנועדו להציג מראית עין של עמדת מו"מ נוקשה. במסגרת אחת מההדלפות, נטען שעאון דרש כי שדה צידון־קנה יהיה לבנוני בלבד, בתמורה להסכמת ביירות להפקת הגז הישראלית בכריש. דרישה נוספת שנטענה מכיוון ביירות היא כי ישראל לא תחל בהפקת הגז המתוכננת מכריש בספטמבר, כל עוד לבנון לא תחל לקדוח בצידון־קנה. אולם, אחת מהבעיות המרכזיות של הלבנונים היא כי לא ברור כלל אם צידון־קנה גדול דיו להצדקת ההפקה ממנו.

גז ישראלי עשוי להגיע ללבנון דרך מצרים

בינתיים, לבנון ומצרים צפויות לחתום השבוע על הסכם אספקת גז דרך הצינור הירדני, שעובר בסוריה. אותו הגז צפוי לסייע לתחנות הכוח בלבנון, על רקע משבר האנרגיה החמור שעמו מתמודדת ביירות. במסגרת המשבר שהולך ומתגבר, במרבית אזורי ארץ הארזים יש שעתיים חשמל בלבד ביום, ורוב בתי המלון ובתי החולים משתמשים בגנרטורים. מדובר בעסקה מעניינת משום שמצרים מקבלת חלק מהגז שלה מישראל, כך שיש היתכנות כי גז ישראלי יגיע ללבנון.