התחרות בין ארה"ב לסין עברה להתמקד בשיעור הצמיחה

ההצהרה של ביידן על כך שהתמ"ג של ארה"ב עשוי לצמוח מהר יותר השנה מזה של סין פגעה בעצב חשוף בבייג'ינג

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא סין שי ג'ינפינג, בייג'ינג 2011 / צילום: Associated Press, Lintao Zhang
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא סין שי ג'ינפינג, בייג'ינג 2011 / צילום: Associated Press, Lintao Zhang

שני מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם המתמודדים עם אתגרים כלכליים במדינותיהם ממקדים את התחרות ביניהן בשאלה באיזו משתי המדינות יש צמיחה חזקה יותר.

בחודש יוני הנשיא ג'ו ביידן הצהיר פעמיים שהכלכלה האמריקאית עשויה לצמוח השנה יותר מהר מהכלכלה הסינית בפעם הראשונה מאז 1976. ההצהרות האלה, שהבית הלבן אמר שהן מבוססות על הערכות עצמאיות, פגעו בעצב חשוף בבייג'ינג, כך על פי יועצי מדיניות וכלכלנים סיניים המייעצים לממשלה.

כשנשיא סין שי ג'ינפינג חזר באופן לא צפוי על יעד הצמיחה של סין, כ־5.5%, בשבוע שעבר, היה נראה שהוא מכוון את המסר שלו באופן חלקי לבית הלבן.

בסין, נתון הצמיחה השנתית תמיד היה הנתון המעניין ביותר, שלא כמו ארה"ב, שם האינפלציה ושיעור האבטלה מקבלים את רוב תשומת הלב. ובמשך עשרות שנים, זו לא הייתה תחרות כלל, כשהצמיחה הסינית הייתה בשיעורים דו ספרתיים. כעת, יעד הצמיחה שסין קבעה לעצמה הוא הנמוך ביותר מזה 30 שנה, אבל כלכלנים אומרים שהוא עדיין יהיה קשה להשגה כל עוד נצמד הנשיא שי למדיניות "אפס סובלנות" כלפי הקורונה.

סין: לחץ פוליטי גובר על שי

צמיחה איטית יותר מסבכת לנשיא שי את הנרטיב שהוא חוזר עליו בשנים האחרונות: "המזרח עולה בעוד המערב שוקע". לפי הנרטיב הזה, ביצועי התמ"ג החזקים של סין וכמות מקרי הקורונה המועטה יחסית מהווים נושאים מרכזיים בסדר היום המקומי.

בינתיים, הכלכלה האמריקאית חזרה בעוצמה מהזעזועים הקשורים לקורונה, הודות לחיסונים והסיוע הממשלתי הנרחב, וזאת למרות שהאינפלציה הגבוהה כיום הובילה את הפדרל ריזרב להעלות את הריבית בקצב המהיר ביותר זה 40 שנה. עקב כך התחזית למיתון גדלה. הבנק העולמי צופה לארה"ב השנה צמיחה בסדר גודל של 2.5% ולסין צמיחה של 4.3%.

 
  

הבטחתו של הנשיא הסיני לגבי התמ"ג לאחרונה מצביעה על הלחץ הפוליטי הגובר לוודא שסין עוקפת את ארה"ב בשנה שבה שי מנסה לחזק את התמיכה בו לקראת ניסיון להבטיח לעצמו כהונה שלישית כנשיא, כך אומרים היועצים לממשלה והכלכלנים.

גורמים בכירים בממשל הסיני אומרים שהנשיא שי נחוש להיצמד ליעד הצמיחה המקורי, 5.5%, כדי להבטיח שהצמיחה הסינית עוברת את זו של ארה"ב, אפילו אם בסופו דבר היא לא תגיע ליעד. "אחרת, איך הממשל ימשיך לספר את הסיפור של 'המזרח עולה והמערב שוקע", אמר כלכלן סיני בעל קשרים לממשלה.

ביידן ושי מתמודדים כעת עם אתגרים גדולים במדיניות פנים. "הם הפכו את שיעור התמ"ג לתחרות איזו מדינה צומחת יותר מהר", אמר ארתור קרובר, שותף מייסד ומנהל מחקר ב־Gavekal Dragonomics, משרד לייעוץ כלכלי. "זה חשוב מבחינה פוליטית לשניהם", הוא אמר.

להתחרות עם סין מעמדת כוח

ביידן, שאמר שארה"ב תתחרה עם סין מעמדת כוח, נלחם באינפלציה גבוהה לקראת בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו בנובמבר.

בטור דעה מסוף מאי, שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, שבו שטח את תוכניתו להילחם באינפלציה, ביקש ביידן להציג את הכלכלה האמריקאית כחזקה. לדבריו, "ארה"ב עשויה לצמוח השנה מהר יותר מהכלכלה הסינית בפעם הראשונה מאז 1976". הוא חזר על הדברים בציוץ מ־7 ביוני, בו ציטט תחזיות של מומחים עצמאים שצפו שלצמיחה בארה"ב יש סיכוי לעקוף את הצמיחה בסין השנה. "אמריקה נמצאת היום בעמדה כלכלית חזקה יותר מכמעט כל מדינה אחרת בעולם", נכתב בציוץ של ביידן.

כדי לעמוד ביעד הזה ביידן קורא לקונגרס להעביר חוק שיחזק את התחרותיות של ארה"ב מול סין. עם זאת, יש גורמים בממשל שחושבים שהסרת המכסים ממגוון מוצרים סיניים יכולה לעזור לארה"ב להוריד את האינפלציה. נושא זה צפוי לעלות בשיחה שתיערך בין הנשיא האמריקאי למקבילו הסיני בשבועות הקרובים.

עד החודשים האחרונים, המנהיג הסיני היה נראה חסין בפני כל אתגר. הוא עדיין צפוי להבטיח לעצמו עוד חמש שנים בשלטון - שינוי מהתקדים האחרון - אבל במצב הכלכלי העגום ההולך ומתהווה, נסוג הנשיא מחלק מהדברים שעמדו בראש סדר העדיפויות שלו, כמו למשל המאמץ הלאומי לגרום לעשירי סין להתחלק בעושרם.

הסגן של הנשיא שי, ראש הממשלה לי קקיאנג, הצליח לאחרונה להגדיל את השפעתו בניהול הכלכלה לאחר ש"התחבר" לחששות של חברי המפלגה הקומוניסטית מפני ההאטה בצמיחה והעלייה באבטלה. זו ככל הנראה השנה האחרונה בה לי מכהן בתפקיד.

סקרי קורונה, האטה, ביקוש והיצע

כשחזר שי על יעד התמ"ג של סין ב־22 ביוני - בעת שנשא דברים באופן מקוון למנהיגי ברזיל, הודו ודרום אפריקה - הייתה זו הפעם הראשונה מאז פגישת ההנהגה הסינית באפריל, שבה הודגשה מחדש החשיבות של ייצוב הכלכלה. מאז, עם זאת, סגרי קורונה חוזרים החריפו את ההאטה ופגעו באופן הרסני גם בביקוש וגם בהיצע.

בימים האחרונים, עם ההפחתה במספר המקרים, הממשלה הסינית מקלה את הגבלות הקורונה, כולל הפחתה של זמן הבידוד לנוסעים המגיעים לסין ממדינות זרות. מחקר של Gavekal מראה שמספר הערים שנמצאות תחת סוג כלשהו של סגר אחראיות לכ־5% מהתמ"ג של סין - ירידה מכמעט 50% מאמצע אפריל. עם זאת, "כל עוד הם לא מוכנים לשנות את ספר הכללים של הקורונה, הם מכינים עצמם לסגרים חדשים כשיצוצו התפרצויות חדשות", אמר קרובר.

השבוע, שי הגן על מדיניות האפס קורונה שלו וטען כי לסין יש את "היכולת והעוצמה" ליישם מדיניות כזו עד שיושג הניצחון המיוחל על המחלה. במקביל, מספר 2 שלו, לי קקיאנג, הדגיש את החשיבות של הנעת הכלכלה מחדש ורמז שסדר העדיפויות שלו שונה משל הנשיא.

מועצת המדינה הענישה באחרונה כמה ערים על נקיטת צעדי הכלת קורונה מוגזמים מדי והגבילה את המימון מהממשלה המרכזית לבדיקות המוניות המבוצעות על ידי ממשלות מקומיות - מרכיב חשוב במדיניות אפס קורונה של שי.

בין עיקרי המדיניות שמעודדת צמיחה שקבע לי, ישנן הטבות־מס והחזרים לעסקים, הארכות הלוואה לצרכנים וחברות, ומימון קל יותר לפרויקטים של תשתית. עם זאת, כלכלנים רבים אומרים שבייג'ינג עושה מעט מדי לעידוד הצריכה בזמן שהיא ממשיכה לערום עוד ועוד השקעות הממומנות על ידי חוב, שיחריפו את חוסר האיזון בכלכלה הסינית.

"מה שהכלכלה באמת זקוקה לו הוא תמיכה בצד הביקוש, והמשמעות היא רשת הגנה חברתית גדולה יותר והעברות כסף לאנשים פרטיים בצורת העלאות שכר", אמר מייקל פטיס, פרופסור לפיננסים באוניברסיטת פקינג. "זו הדרך היחידה לעודד את הצריכה ואיתה, את ההשקעה בעסקים".

רוב הכלכלנים כעת צופים שסין תחמיץ את יעד הצמיחה שלה השנה, והתחזיות כעת נעות בין צמיחה של 4% להתכווצות קלה. ועדיין, אנליסטים רבים, כולל בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית, צופים שסין בכל זאת תצליח יותר מארה"ב, שכלכלנים רבים צופים לה מיתון עד סוף השנה.

מנהיגים סינים כבר שואפים שנים רבות להאפיל על ארה"ב מבחינה כלכלית. המנהיג מאו צה דונג אמר בשנות ה־50 שמטרתה של סין היא "להדביק את בריטניה ולעקוף את ארה"ב", כשעודד את המדינה לייצר פלדה בזמן "הזינוק הגדול קדימה".

אחרי שהמנהיג דנג שיאופינג הציג ב־1978 את תקופת "הרפורמה והפתיחות", סין צמחה במהירות במשך שנים מכלכלה דומה לזו של מקסיקו בסוף שנות ה־70 לכלכלה בגודל זו הצרפתית בתחילת שנות ה־2000. מאז סין עקפה את יפן ככלכלה השנייה בגודלה בעולם אך היא עדיין מפגרת אחרי הכלכלה האמריקאית.

כבר זמן רב שכלכלנים בטוחים שהכלכלה הסינית תעקוף את זו האמריקאית בתוך כמה שנים. כעת חלקם מזהירים שחזרה למעורבות גדולה יותר של המדינה בכלכלה לצד האטה בצמיחה בפריון כתוצאה ממנה ובשילוב התכווצות של כוח העבודה עלולים למנוע מסין מלעקוף את ארה"ב אי פעם.