המחקר שבדק: כך תגדילו את הסיכויים לנצח את רשות המסים בבית המשפט

"44% מערעורי המס מסתיימים בהפחתת מס מסוימת" - כך עולה ממחקר חדש שערכו עו"ד מוטי בללתי, מומחה למסים ושותף במחלקת המיסוי במשרד עורכי הדין גרוס, ועו"ד דביר הולנדר, ממחלקת המסים בפירמה. על פי המחקר, 55.3% מתיקי המס נדחים או נמחקים ללא כל הפחתת מס, 19% מסתיימים בפשרה וב־25.2% מתיקי המס טענותיו של הנישום מתקבלות באופן מלא או חלקי. המשמעות היא שב־44.2% מתיקי המס הנישום מצליח להפחית את סכום המס שדרשה ממנו רשות המסים.

מדובר בנתון שמנפץ מיתוסים, ואף מחקרים קודמים, שלפיהם רשות המסים היא המנצחת הגדולה בבתי המשפט, ואחוזי ההצלחה שלה בהדיפת ערעורי מס עומדים על 80% ואף יותר בבתי המשפט המחוזיים. מאחורי הנתון המפתיע עומד פילוח של 16,314 תיקי מס שנוהלו בבתי המשפט המחוזיים בישראל בעשור האחרון. הפילוח נעשה בהתאם לנתוני סגירת התיקים במערכת נט המשפט, ולכן התאפשר לכלול במחקר, בפעם הראשונה, גם נתונים של תיקי מס שהסתיימו ללא פסק דין מנומק ושלא פורסמו מעולם. מדובר במחקר המקיף ביותר שנעשה בישראל בנוגע לפסיקה בתחום המס.

על פי המחקר, אם אתם רוצים להיכלל ב־44% שמצליחים להתמודד מול רשות המסים ולקבל הפחתת מס, בעיקר בפשרות שמושגות מחוץ לאולם בית המשפט, כדאי לכם להימנע מהגשת הערעור בבתי המשפט בבאר שבע ובמחוז מרכז: אחוזי ההצלחה הנמוכים ביותר של נישומים בערעורי מס, בשיקלול פסקי דין ופשרות, שנרשמו שם עמדו על כ־40%, ואילו אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר נרשמו בבית המשפט המחוזי נצרת ועמדו על 54%.

  

שונות ניכרת בין השופטים

המחקר - שנערך בעזרתם של אנדי וורמס וגיא זומר מעמותת התמנון, העוסקת בהנגשת מידע משפטי - עוסק אך ורק בתיקי מס שנידונו בבתי המשפט המחוזיים, המהווים את הערכאה השיפוטית הראשונה בתיקי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין. תיקים אלו מכונים "ערעורי מס" מאחר שהם עוסקים בערעורו של נישום על החלטתה של רשות המסים. במסגרת המחקר לא נבחנו תוצאות של ערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון על פסקי הדין המחוזיים בתחום המס.

המחקר מאשר, שוב, את מה שידוע לכל מי שעוסק בתחום המשפט: זהות השופט מכרעת לגורל התיק. מהמחקר עולה כי שיעור ההצלחה של נישומים בערעורי מס בחתך לפי זהות שופט המס היושב בדין נע בטווח רחב של בין 24.5% ל־63.2% אחוזי הצלחה.

כיום מכהנים בבתי המשפט המחוזיים כ- 13 שופטי מיסוי, ביניהם שופטי בית המשפט המחוזי תל אביב הארי קירש, ירדנה סרוסי וכן מגן אלטוביה שעדיין נותן מעת לעת פסקי דין בתחום המס, למרות שעבר לבית המשפט הכלכלי לפני מספר שנים; שופטי מחוז המרכז - שמואל בורנשטיין, אברהם גורמן ואחיקם סטולר; שופט המחוזי בירושלים - אביגדור דורות; ושופטי המיסוי בחיפה - רון סוקול ואורית וינשטיין.

מחוזי תל אביב: רק 22% מהערעורים מתקבלים

מטבע הדברים המחקר, שנפרש על פני עשור, בחן גם את פסיקותיהם של שופטים שפרשו כבר מכס השיפוט (בהם למשל השופטת דניה קרת מאיר שכיהנה שנים כשופטת מיסוי עד פרישתה לגמלאות ב־2018 ושופטת בית המשפט המחוזי חיפה שלומית וסרקרוג שפרשה ב־2015). במחקר לא מצויינים כלל שמות השופטים, וכך השופטים "הפחות ידידותיים" לנישום לא נחשפים, אך ניתן להבחין בחלק ממחוזות השיפוט בשונות רבה בשיעורי ההצלחה בערעורי המס.

המחקר מראה כי במחוז תל אביב למשל ממוצע ערעורי המס שהתקבלו במלואם או חלקית עומד על 22%, אך כשמפלחים את הנתון הזה לפסיקות של חמשת שופטי המחוז בולט נתון של אחד.ת השופטים.ות שקיבל רק 13.8% מערעורי המס שהגיעו אל אולמו.ה. עורכי דין בתחום המס מוכנים להמר כי מדובר בשופטת ירדנה סרוסי, שמונתה לשפיטה בשנת 2016 לאחר קריירה ארוכה ברשות המסים, בתפקידה האחרון כמנהלת משרד מיסוי מקרקעין ברשות המסים; אך עורכי המחקר לא מוכנים לאשר או להכחיש את ההערכות הללו. שופט.ת נוספ.ת במחוז קיבל.ה רק 18.3% מערעורי המס, בעוד שופט.ת באולם ליד קיבל.ה 40.5% מערעורי המס, ועוד שופט.ת קיבל.ה 30.5% מהערעורים.

במחוז חיפה - שם ממוצע קבלת הערעורים עומד על שיעור של כ־36% - שופט אחד נרשם כדוחה ערעורים סדרתי, כאשר רק 8% מהערעורים שהגיעו אל אולמו התקבלו, 74% נדחו, ועוד כ־17% הסתיימו בפשרה.

אחד השופטים במחוז ירושלים קיבל רק כ־9% מערעורי המס שהגיעו אל אולמו, בעוד הקולגה שלו באותה ערכאה קיבל כ־48% מהערעורים. שופט נוסף באותו בית המשפט קיבל 11.5% מהערעורים.

באופן טבעי, שיעור הערעורים שמתקבלים באולמו של שופט זה או אחר משפיע ישירות גם על המוטיבציה של הצדדים להגיע לפשרות, כך שהזהות של השופט והנטייה הטבעית שלו משפיעה על התיק גם אם הוא לא היה זה שהוביל ישירות לסגירתו בפסק הדין.

מרבית ערעורי המס המשמעותיים נדחים

בנוסף, בעוד בית המשפט המחוזי נצרת, שבו שופטת אחת לערעורי מס, עירית הוד, מככב במספר התיקים שמסתיימים ביתרון מס עבור הנישומים, חשוב לזכור ש"הכסף הגדול" של ערעורי המס נמצא עדיין במרכז הארץ. כלומר, רוב תיקי המס המשמעותיים, הגדולים, התקדימיים וכאלה הסובבים סביב שומות מס של מיליונים, עשרות ואף מאות מיליוני שקלים נידונים בבתי המשפט המחוזיים במחוז תל אביב או המרכז. התוצאה היא שמרבית ערעורי המס המשמעותיים נדחים, כיוון שבערכאות הללו אחוזי ההצלחה של הנישומים נמוכים משמעותית מהערכאות בפריפריה.

היתרון של בית המשפט המחוזי נצרת גם לא נובע מכך שהשופטים שם פוסקים יותר לטובת נישומים. להיפך, רק כ־14% מפסקי הדין שניתנו במחוז היו לטובת הנישומים, בעוד 24.3% מהערעורים התקבלו במחוז מרכז. "הכוכבות" של הערכאה הצפונית במחקר נובעת מכך שכ־39% מהתיקים מסתיימים בפשרה שבה הושג יתרון כלשהו לטובת הנישום. זאת, לעומת כ־15% פשרות במחוזי מרכז וכ־14% במחוזי חיפה למשל.

כלומר, הצלחת הנישום אינה נמדדת רק בפסקי הדין לטובתו, אלא גם בפשרות שמושגות מחוץ לאולם, לעיתים בעידוד השופטים ולעיתים ללא התערבותם. אם מנטרלים את הפשרות, הנתונים המעידים על כך שרשות המסים היא המנצחת הגדולה נותרים בעינם, אך עם כ־25% בלבד.

כמחצית מהערעורים נסגרים תוך שנה

במחקר נבחן גם משך הזמן שלוקח לדון בערעורי המס ועולה כי 53% מערעורי המס נסגרים בתוך שנה ממועד פתיחתם. המשמעות של סגירת תיק בתוך שנה היא שהתיק נסגר במחיקה או בפשרה או בדרך אחרת, לרוב מבלי שהגיע לדיון מעמיק בבית המשפט ולא התקיימו בו דיוני הוכחות. על פי המחקר, 70.9% מערעורי מיסוי מקרקעין, 54% מערעורי מע"מ ו־41.6% מערעורי מס הכנסה מסתיימים בתוך שנה.

החוקרים מעלים מספר סיבות לכך, ובהן העובדה שחלק מערעורי המס נמחקים תוך פרק זמן קצר בהמלצת השופט, שלעיתים האינטראקציה הראשונית של התיק עם המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המחוז מובילה לסגירה מהירה של ערעורי מס או שמגעים לפשרה שנמשכים גם לאחר דחיית ההשגה של הנישום על ידי רשות המסים מסתיימים בתקופה שבה ערעור המס כבר "התגלגל" לבית המשפט.

לדברי בללתי, מבלי קשר לסיבת הסגירה המהירה של הערעור, "נתון המלמד כי למעלה ממחצית התיקים נסגרים תוך פרק זמן של עד שנה מחייב בדיקה מעמיקה. הנתון מרמז על אפשרות לצמצום משמעותי של כמות ערעורי המס שנפתחים בבתי המשפט".

המחוזי תל אביב: בית המשפט "האיטי" ביותר

ומי בית המשפט "האיטי" ביותר? על פי המחקר, רק כ־5% מערעורי המס נידונים בבתי המשפט המחוזיים לפרק זמן העולה על ארבע שנים, וכ־71% מערעורי המס שנידונים בבתי המשפט המחוזיים למשך תקופה של מעל לארבע שנים נידונים בבית המשפט המחוזי תל אביב. בסך-הכול מדובר בכ־14% מערעורי המס הנידונים במחוז תל אביב (כמעט פי שלושה מהממוצע הארצי). "ניתן להניח כי הדבר נובע מכמות גדולה של ערעורי מס ומורכבות חלק מתיקי המס המתנהלים במחוז תל אביב", מסביר עו"ד בללתי.

מהמחקר עולה כי תקופת ההתדיינות הממוצעת בערעורי מיסוי מקרקעין אורכת 328 ימים; תקופת ההתדיינות הממוצעת בערעורי מע"מ אורכת 469 ימים; ותקופת ההתדיינות הממוצעת בערעורי מס הכנסה אורכת 666 ימים.

לדברי עו"ד בללתי, "תקופת ההתדיינות הממוצעת בהליכי מיסוי מקרקעין נמשכת כמחצית מתקופת ההתדיינות הממוצעת בערעורי מס הכנסה. ייתכן כי אחת הסיבות לפער במשך ההתדיינות היא שערעורי מיסוי מקרקעין רבים עוסקים בסוגיות פשוטות ביחס להליכי מס אחרים".

"אל תחששו מלהגיש ערעור"

המחקר לא בחן את משך הזמן שלוקח להתדיינות להסתיים אם המחלוקת מגיעה לעליון, אך ישנם נישומים שמחכים שנים ארוכות הרבה יותר לסיום מחלוקת המס שלהם בבתי המשפט, בהם למשל שלמה נחמה שניצח ביולי השנה את רשות המסים בבית המשפט העליון לאחר סאגה שנמשכה מעל שמונה שנים סביב מיסוי מכירת הפנטהאוז שלו בפברואר 2014. במקרה של איש העסקים אביב רייז מחלוקת המס, סביב מיסוי הכנסות בסך 140 מיליון שקל שגרף במכירת החזקותיו בחברת אמפייר אונליין, הסתיימה אשתקד לאחר למעלה מעשור בעליון, בחיסכון מס של כ־50 מיליון שקל עבור רייז.

לדברי עו"ד בללתי, הפנמת נתוני המחקר עשויה לסייע לא רק בקבלת החלטות ביחס לתיקי המס הנידונים כעת בערכאות השיפוטיות אלא גם (ואולי בעיקר) ביחס למחלוקות שמצויות בהליכי השומה המקדמיים מול תחנות המיסוי האזוריות. "תמיד יש להשקיע את מירב המאמצים כדי לשכנע את פקיד המס בעמדה המקצועית שננקטה בדוח המס העצמי שהוגש, וככל הנדרש אף לחתור להבנות עם רשות המסים בשלבי המיסוי המקדמיים. יחד עם זאת, ככל שלא גובשו הבנות ושומת המס שמוציאה רשות המסים היא מופרזת או שגויה (מנקודת מבט מקצועית), אז אל תחששו מלהגיש ערעור מס שבמסגרתו עמדת רשות המסים תעמוד למבחן בבית המשפט. בניגוד לבדיקות מדגמיות שבוצעו בעבר על ידי אחרים ושהצביעו על אחוזי הצלחה של כ־20% לנישומים, המחקר שביצענו מפלח גם את התיקים שהסתיימו בפשרה ומלמד כי כמעט מחצית מתיקי המס מסתיימים בהפחתת מס מסוימת".