משרדי עו"ד | ראיון

"אחרי 7 שנים אפשר להפוך לשותף": עו"ד זאב פרל מספר איך מנהלים משרד עורכי דין מרחוק

עו''ד זאב פרל, ראש משרד עורכי הדין פרל כהן, מסמן בראיון לגלובס את האתגר הבא של הפירמות בישראל ("גלובליות אמיתית, הלקוחות רוצים למכור לארה"ב") • וטוען: "בינתיים המשבר בהייטק הוא משברון. רואים יותר זהירות מצד החברות, ואולי זו זהירות טובה"

עו''ד זאב פרל / צילום: דודו בכר
עו''ד זאב פרל / צילום: דודו בכר

משבר ההייטק נראה כעובדה מוגמרת. חברות מתקשות לגייס, וחלקן נסגרות, מפטרות עובדים או סוגרות שלוחות בישראל. אחת מפירמות עורכי הדין שנמצאות ברקע ומשרתות את הסטארט-אפים כבר שנים היא פרל כהן צדק לצר ברץ.

הפירמה הבינלאומית, שכוללת משרדים בישראל, בארה"ב ובבריטניה, מונה כ-200 עורכי דין ועורכי פטנטים - רובם בישראל. מי שהקים לפני 20 שנה את הסניף הניו יורקי הוא עו"ד זאב פרל, השותף המנהל של הפירמה. בראיון לגלובס מספר פרל, שמשרדו מלווה חברות טכנולוגיה מרגע ההקמה, מה דעתו על משבר ההייטק הנוכחי והאם הוא מחלחל לעורכי הדין, מתאר את השוני בין עורכי הדין בישראל לבין ארה"ב, ומסביר כיצד מנהלים משרד גדול ממרחק של אלפי קילומטרים.

"בינתיים זה משברון ולא משבר", כך מגדיר פרל את המצב בהייטק. "אנחנו לא רואים שינוי בכמות העבודה, בפטנטים ובליטיגציה. רואים יותר זהירות של החברות, ואולי זה טוב".

לשאלתנו בנוגע לדמיון למשברי 2000 ו-2008, פרל משיב כי "ב־2000 הייתה התרסקות טוטאלית, ב-2008 חשבנו שכל המערכת קורסת. אולי אנחנו על פי תהום ועוד לא נפלנו, אבל אולי התהום תהיה שלולית - ונפילה של חצי מטר".

איך משפיע המשבר על עורכי הדין? הוא מסביר כי בתחום הקניין הרוחני פחות מרגישים את הזעזועים. "חברות גדולות חייבות להגן על הפיתוחים והן חושבות בסקאלה של 10-20 שנה". לדבריו, "במצב שחברה מתקשה לגייס, היא עדיין מבקשת את הליווי המשפטי. לא חושב שיש פחות עבודה, אולי יש יותר עבודה על כל עסקה".

עברו לעבודה מרחוק עוד לפני פרוץ הקורונה

פרל מספר על שורת הבדלים בין העיסוק בעריכת דין בארץ לבין ניו יורק. הוא מציין פער אדיר בעלויות, כאשר הליך משפטי בארה"ב עולה פי עשרה מבישראל. ההבדלים באים לידי ביטוי לא רק בעלויות, אלא גם באופי העבודה.

כך למשל, במשרד פרל החלו לעבוד מהבית עוד לפני משבר הקורונה "העברנו את כל המשרד לענן. זה לא המצאה שלנו, למדנו ממשרדים אמריקאים", אומר פרל. "מה קרה אחרי שנגמרה תקופת הקורונה? כאן רואים פערים. בישראל חזרו למשרד, ובארה"ב לא חזרו. האם צריך להחזיר? זו שאלה אחרת".

הבדל נוסף שמציין פרל הוא אופן הייעוץ של עורכי הדין. "ישראלים הרבה יותר מעורבים ואכפתיים כשזה נוגע לביזנס של הלקוח. הלקוח בישראל מצפה גם לייעוץ שאפשר לקרוא לו סמי־עסקי. בארה"ב יש יותר הפרדה, הפוקוס הוא על הצד המשפטי נטו. בארץ, סטארט־אפיסט מצפה לייעוץ שלא קשור רק לכתיבת המסמך, אלא גם לפרמטרים עסקיים. זה לא שחור ולבן, אבל בארה"ב יש נטייה להיצמד לתפקיד כפי שמוגדר".

החל את דרכו בעולם המשפט לפני 28 שנים

פרל (60) החל את דרכו בעולם המשפט ב-1994, עם הצטרפותו למשרד שכיום הוא עומד בראשו. מאז, עבר המשרד כמה גלגולים. פרל כהן היא פירמה שכוללת שלוש שותפויות בישראל, בארה"ב ובאנגליה אשר פועלות יחד בקשת תחומים רחבה. החל מקניין רוחני וטכנולוגיה, ועד שוק ההון תשתיות ומיסוי. בין השותפים: מרק כהן, דורון לצר, יעל ברץ, בנימין ברץ ודור כהן צדק.

בעקבות משבר ההייטק ב-2000, המשרד עבר לעבוד במודל "קרוס־בורדר" (חוצה גבול), וב-2013 התמזג עם משרד ברץ - צעד שהגדיל אותו ב־50%. במהלך השנים גויסו עורכי דין שהרחיבו את תחומי העיסוק, כאשר בשנה האחרונה הצטרפו ארבעה עורכי דין ממשרד איתן מהולל שנסגר, וכן עורכי דין המתמחים במסים וברפואה.

בין לקוחות המשרד ניתן למצוא את חברת מערכות התקשורת Telit, חברת המחשוב NICE; ורילי (Verily), חברה בת של אלפאבית העוסקת בתחום הבריאות; חברת האנרגיה הירוקה פינרגי; גוגל; וכן, אוניברסיטת UCLA.

המשרד עבר אשתקד לבניין חדש בטיימס סקוור, ומנהל מאבקים משפטיים בניו יורק. המשרד ייצג השנה בהצלחה את Telit מול פיליפס שניסתה למנוע יבוא לארה"ב, במסגרת הליך ב-ITC (הרשות האמריקאית לסחר בינלאומי) ובבית המשפט בדלוואר; את חברת הטכנולוגיה אקטליס באחת מההנפקות הישראליות הבודדות בנאסד"ק; ואת סימפליפיי (Siemplify), שנרכשה על ידי גוגל תמורת מאות מיליוני דולרים.

"בישראל כבר פחות נאיבים בתחום הפטנטים"

פרל מתמחה בתחום הקניין הרוחני. בעבר, הוא התבטא כי חברות ישראליות לא יודעות להגן על הפטנטים. ואילו כעת, הוא אומר כי "חברות ישראליות לא נאיביות כפי שהיו כשהתחלתי. החברות למדו את חשיבות הצד האמריקאי. רוב המשרדים בישראל עובדים עם משרדים אמריקאים". פרל נמצא על קו ישראל־ארה"ב אחת לחודשיים לערך. שותפו עו"ד מרק כהן מתגורר בישראל ונוסע לארה"ב אחת לחודש, ולעיתים אף יותר מכך.

איך מנהלים משרד ממרחק של אלפי קילומטרים?
"הניהול הוא מבוזר. יש צוותי עבודה שבראש כל אחד מהם עומד שותף. קבוצת ההתייחסות של עו"ד במשרד היא קבוצת העבודה. עושים ישיבות שותפים אחת לשבועיים בזום. השדרה הניהולית יושבת בעיקר בארץ".

מתי הופכים לשותפים בפרל?
"אין לנו כללי ברזל. עו"ד של 7־8 שנים בהחלט בשל להיות שותף שכר. אז, הוא יוכל להתקדם, להיות שותף ברווחים, ובדרך כלל יותר מאוחר גם שותף אקוויטי בשדרת הבעלים".

על מגמת המיזוגים, אומר פרל כי אחת הבעיות המרכזיות היא ניגוד העניינים בין לקוחות אפשריים. "מסה קריטית זה חשוב. אני לא יודע איך משרדי הענק מתמודדים עם ניגודי העניינים. השבוע הפסדנו עסקה גדולה בגלל שאנחנו מייצגים את הצד השני בעניין אחר".

מה האתגר של משרדי עורכי הדין?
"גלובליות אמיתית. הלקוחות רוצים למכור בארה"ב. יש בישראל תפיסה מקומית מדי. במקום לפרוץ לעולם ולעשות את מה שנייס, אמדוקס וטבע עשו, שוק עריכת הדין הישראלי לא עושה את זה. רוב המשרדים עובדים עם משרדים אמריקאים".

עו"ד זאב פרל

אישי: בן 60, נשוי ואב לשלושה. גר בניו יורק.

מקצועי: מומחה בקניין רוחני, בעל תואר ראשון בגיאולוגיה וכימיה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בכימיה ממכון ויצמן, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א.

עוד משהו: אוהב טבע וים.