"כל הזמן שואלים אותי מי זו שעל שמה קרויים הענבים": ביקור בענבי טלי

ביקור אצל:

מפעל ענבי טלי, במושב לכיש

משתתפים בשיחה:

1. שחף דודאי, 40, נשוי+4, אגרונום בענבי טלי. 12 שנה באגודה

2. טל וינשטיין, 23, עובדת תפעול. חצי שנה באגודה

3. אורלי אזולאי, 60, נשואה+5, מנהלת תפעול, בקרה והבטחת איכות. 20 שנה באגודה

על מה מדברים?

איפה אנחנו: במפעל ענבי טלי במושב לכיש, המאגד 66 משקים חקלאיים, שמשווקים יחד כ-25 אלף טונות מדי שנה. בענבי טלי יש 20 עובדים קבועים, מלבד העובדים שמצטרפים בעונת הבציר, שנמצאת כעת בשיאה.

● "העבודה פה היא כמו באנטומיה של גריי, רק בלי הרומנים": ביקור במחלקת לב אסותא

מאיפה באתם: אורלי, מנהלת התפעול, היא דור המשך למפעל: "גדלתי בין הכרמים. אבי שתל פה 10 דונם גפנים, שהפכו ל-200 דונם", היא מספרת. אחרי תקופה בתל אביב חזרה למושב, "כי אין מקום טוב יותר לגדל ילדים". גם טל, עובדת התפעול, היא בת המשק: "כל הילדות הייתי עם סבא על הטנדר בין הכרמים". "ואני פה בגלל אשתי", מודה שחף שבלימודיו בפקולטה לחקלאות התאהב בבת המושב.

בוקר: כחקלאי ואגרונום שחף מבלה את מרבית היום בשטח: "בחמש בבוקר אני אומר בוקר טוב לפועלים, וכולנו יוצאים יחד לכרמים". טל מגיעה ב-8 לרצפת התפעול אליה מביאים החקלאים מאות ארגזי ענבים ביום: "אנחנו בודקים את גודל הענב והמתיקות, כל משטח מקבל ציון וכך גם נקבע המחיר", היא מסבירה. אורלי מנהלת את טל ועוד 20 צעירים אחרי הצבא: "אני מוציאה פה 500 משטחים של ענבים ביום. בעונה אני פה מ-8 בבוקר עד 8 בערב".

עובדים: במפעל ובכרם יש עובדים ישראלים, תאילנדים, בדואים ופלסטינים. "אנחנו מדברים במיקס של שפות כדי לתקשר", מספר שחף. "ישראלים לא רוצים לעבוד בבציר, אז אנחנו לוקחים עובדים זרים", מסבירה אורלי ומעלה זיכרונות מימים שאוטובוסים מלאים בתלמידי תיכון היו באים לתת יד בבציר, "הצעירים של היום מפונקים. קשה לגייס אותם".

זנים: "בכל שנה אנחנו מאקלמים או ממציאים זנים חדשים", מציין שחף ומונה 35 זני ענבים, כשהפופולרי ביותר הוא האוטום קריספ. "זה הזן האלוהי שלנו. אנחנו מכנים אותו 'קריספי'", מספרת אורלי.

אגרוטק: שחף עוקב מקרוב אחר הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום החקלאות: "מסטארט־אפים שמנתחים מחלות בגפן ועד טרנד של חיידקים ידידותיים לשיפור חיי מדף". גם אורלי נלהבת: "היום כבר שום דבר לא ידני. אפילו המלגזן עובד עם מחשב".

צהריים: בשעה אחת העובדים במפעל מזמינים יחד אוכל ממסעדות בקריית גת, וגם אורלי הבוסית מצטרפת. שחף מתיישב לאכול בשטח, עם החקלאים והפועלים, כשאת האוכל הוא מביא מהבית: "הארוחה שלי מורכבת מהשאריות של הילדים".

מלכת הסטורי: כששחף מחפש שקט, הוא נעלם בין הכרמים, "יש לו מלא מקומות סודיים בכרם", מדליפה אורלי. "הטריק הוא למצוא מקום בלי קליטה - ואז יש שקט", הוא מסגיר. גם טל ידועה כמומחית, והכרמים הפוטוגניים מככבים אצלה בסטורי: "אני מוכרת את המושב מעולה. בבציר כל החברים מגיעים, ואני מוצאת פינות יפות עם אשכול ענבים ונוף".

מי זו טלי: "כל הזמן שואלים אותי מי זו שעל שמה קרויים הענבים", מספרת אורלי, שאבא שלה היה מנכ"ל השיווק של האגודה כשעבדה עם תנובה. "כשהאגודה רצתה לשווק עצמאית, הוא רצה לקרוא לה ענבי תמי, אבל כבר היה בשוק מותג דומה. אז אבא אמר: 'אם אין תמי, שיהיה טלי'".