אמנת איסטנבול מביאה להכנסת מערכי שיעור על "אהבה רומנטית"?

שם: שמחה רוטמן
מפלגה: הציונות הדתית
תאריך: 23.8
ציטוט: "בעקבות אמנת איסטנבול רוצים להכניס לבתי הספר מערכי שיעור שאומרים שאהבה רומנטית זה דבר נורא ואיום כי אהבה רומנטית שווה אלימות"
ציון: מטעה

חבר הכנסת שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית התראיין ב-23.8, יום הפריימריז במפלגה, לתכנית עושים צהריים בגלי צה"ל, ונשאל בין היתר על עמדת מפלגתו בנושאי מגדר ולהט"ב. רוטמן השיב תוך ציון דוגמא ספציפית: "חלק מהעבודה שלי בכנסת האחרונה היה בהחלט לעסוק גם בסוגיה הזאת של הכנסת האג'נדה המגדרית הקשה והקיצונית שנכנסה להרבה מאוד מקומות סביב אמנת איסטנבול, שאנחנו ראינו שבעקבות אמנת איסטנבול רוצים להכניס לבתי הספר מערכי שיעור שאומרים שאהבה רומנטית זה דבר נורא ואיום כי אהבה רומנטית שווה אלימות". המראיין עידן קוולר כינה את דבריו של רוטמן "מטלטלים" והודה: "בהחלט העלית כאן משהו ש… נשמע הזוי".

בדקנו האם במסגרת הצטרפות לאמנת איסטנבול, יוכנסו לבתי הספר מערכי שיעור שקובעים כי אהבה רומנטית היא דבר איום ונורא ששווה אלימות.

אמנת איסטנבול, או בשמה המלא "אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה", היא מסמך שחיברה מועצת אירופה ב-2011 ומטרתו להגן על נשים ונערות מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית, התעללות והטרדה מינית, נישואים כפויים, מילת נשים, אפליה מגדרית ופשעים על רקע "כבוד המשפחה". הוא נפתח לחתימה במאי 2011 בעת פגישת שרי מועצת אירופה באיסטנבול, אז חתמו עליו המדינות הראשונות, בהן טורקיה. במשך השנים חתמו ואשררו את האמנה 37 מדינות, האחרונה שבהן בריטניה שעשתה זאת ביולי האחרון. טורקיה הפכה בשנה שעברה למדינה הראשונה שפרשה מהאמנה, בהובלתו של הנשיא ארדואן שטען כי האמנה מאיימת על "ערכי המשפחה", מקדמת הומוסקסואליות ומעודדת גירושים. ממשלת ישראל הנוכחית, בהובלת שר החוץ דאז יאיר לפיד ושר המשפטים גדעון סער, הודיעה כי בכוונתה להצטרף לאמנה ואף החלה בתהליך, אך בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בתוך הממשלה, המהלך לא הושלם לפני פיזור הכנסת.

האמנה מחולקת למספר תחומים, בהם חקיקה, אכיפה, מדיניות ציבורית, הגנה, טיפול, איסוף מידע, העלאת מודעות בציבור וכו' וכו'. פרק 3 של האמנה עוסק ב"מניעה", וסעיף 14 שבפרק מתמקד בחינוך. נכתב בו כי הצדדים לאמנה יכללו בתכניות הלימודים חומר העוסק בנושאים כגון שוויון בין גברים ונשים, תפקידים מגדריים לא-סטריאוטיפים, כבוד הדדי, פתרון סכסוכים במערכות יחסים בצורה לא אלימה, אלימות מגדרית נגד נשים והזכות לכבוד ומרחב אישי. את הנושאים והערכים הללו תקדמנה המדינות במוסדות חינוך רשמיים ולא רשמיים, במסגרות ספורט, תרבות ופנאי ובתקשורת.

כפי שניתן לראות, לא מופיעה כל התייחסות לצירוף "אהבה רומנטית", או דרישה מבתי ספר לחנך לכך שמושג זה הוא דבר פסול המוביל לאלימות. פנינו לחבר הכנסת רוטמן ואף חזרנו לדברים שנשא בעבר בפורומים שונים שעסקו באמנה, כדי להבין על מה התבסס בדבריו. בשיחה איתנו, וכן בציוצי עבר בטוויטר, הפנה רוטמן לדו"ח שחיברה "קבוצת המומחים למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה"
(Group of experts on action against violence against women and domestic violence, או בקיצור GREVIO). מדובר בפורום שקם מכוח סעיף 66 לאמנה, המונה 15 נציגים מהמדינות החברות, שהם גם מומחים בעלי שם עולמי בתחום זכויות אדם ואזרח, אלימות נגד נשים וכו'. תפקיד הקבוצה היא לנטר ולבחון את יישום האמנה במדינות השונות, על ידי ביקור במדינה, איסוף חומרים, שיחות עם נציגי ממשל, מחוקקים, ראשי עמותות, פעילים, וכו'. דו"חות המעקב שמפרסמת ועדת המומחים כוללים סקירה כללית של ביצוע הסעיפים השונים, וכן המלצות ודגשים ליישום של האמנה היכן שנקבע כי פעולות הממשלה לוקות בחסר.

רוטמן כאמור הפנה בדבריו לדו"ח אחד ספציפי שחיברה GREVIO, על מדינת אנדורה ב-2020. בסעיף 73 לדו"ח מצוין כי משרד הרווחה, דיור ונוער במדינה מקיים סדנאות לתלמידי חטיבת ביניים, שמטרתן "לפרק סטריאוטיפים מגדריים שליליים ולנתח הבניות חברתיות, כמו למשל המיתוס של אהבה רומנטית, שמנציחות אי שוויון מגדרי ועלולות לשחק תפקיד בהתפתחות של מערכות יחסים פוגעניות".

כפי שניתן לראות, לא נאמר כי "אהבה רומנטית שווה אלימות" כפי שטען רוטמן. אגב, בדו"ח אחר של מועצת אירופה מ-2018 שסקר אף הוא את פעילות משרד הרווחה של אנדורה בבתי הספר, לא מופיע הנוסח הזה בתיאור מערכי השיעור שהועברו באותן סדנאות ממש. שם נכתב כי התלמידים רק "מנתחים נושאים הקשורים לאהבה ומערכות יחסים". גם בתשובה המפורטת שהגישה המדינה לשאלות של GREVIO לא מופיע התיאור המדובר בתוך הפירוט הרחב של חומרי הלימוד והסדנאות שעוברים התלמידים. בנוסף, לא ברור אם הסדנאות המדוברות הוכנסו לבתי הספר בעקבות החתימה של אנדורה על האמנה, על אף שמבחינה כרונולגית הדברים מסתדרים. היחידה בתוך משרד הרווחה האנדורי שמעבירה את הסדנאות הוקמה ב-2016, שנתיים לאחר אשרור האמנה על ידי ממשלת אנדורה ב-2014.

כך או כך, לא מדובר בדרישה המופיעה באמנת איסטנבול, או בדרישה שהעלה גוף הפיקוח והמעקב של האמנה, אלא בתכנית לימודים שפיתחה ממשלת אנדורה ושצוינה כחלק מסקירה כללית של גוף המעקב. בדקנו את כל שאר 21 הדו"חות שחיברה GREVIO על מדינות אחרות החברות באמנה, ובאף אחד מהם לא מופיעה התייחסות למושג "אהבה רומנטית" או משהו דומה, ולא נאמר שמדינה כלשהי אימצה תכניות לימודים העוסקות בנושאים קשורים לנושא.

פנינו בנושא גם לפרופ' רות הלפרין-קדרי, מייסדת מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן ומי שכיהנה 12 שנים כנציגת ישראל בוועדת האו"ם למיגור אלימות נגד נשים. הלפרין-קדרי, שהיא ממובילות המאבק להצטרפות ישראל לאמנה, הדגישה כי: "באמנה אמנם יש התייחסויות לכך שחינוך הוא מפתח מאוד מאוד משמעותי בפעולות שהמדינה צריכה לעשות כדי לבער את כל תופעת האלימות מבוססת מגדר ואלימות נגד נשים, אך האמנה לא נכנסת לרזולוציה מאוד מפורטת של מה בדיוק צריך להיות בתכניות הלימוד. ודאי שחלק מזה זה חינוך לשוויון מגדרי ולביעור סטריאוטיפים וזיהוי מצבים מסוכנים, אבל אין פירוט מעבר לזה.

על מנת ליישם את האמנה מדינות נדרשות להציג תכניות בשלל הנושאים שהאמנה מתייחסת אליהם, כולל תחום החינוך. ועדות כמו GREVIO שמפקחות על יישום אמנות זכויות אדם בינ"ל בודקות כל מדינה לפי התנאים שלה, כל מדינה בפני עצמה. לא לוקחים משהו שאמרו למדינה אחת ועושים העתק הדבק למדינה השניה. זה שאומרים משהו למדינה אחת זה לא אומר שיגידו אותו דבר למדינה אחרת, אלא אם כן אותן בעיות יצוצו.

אין ל-GREVIO סמכויות אכיפה, רק המלצה, אבל ההנחה היא שמדינה שמצטרפת לאמנה מקבלת על עצמה לקחת לתשומת ליבה את ההערות הקונסטרוקטיביות ואת הביקורת הבונה, כדי שתדע במה היא צריכה להשתפר, מה היא עושה טוב ולאן יש לה לשאוף, בהסתמך על המומחיות שהגוף הזה צובר מתוך ההתבוננות המקיפה שלו. יש פה ניסיון מקצועי מצטבר שמאוד מאוד חשוב ללמוד ממנו ולהיבנות ממנו. האמירה הזאת של רוטמן מופרכת ומגלה חוסר הבנה משווע. זה מקומם שחבר כנסת מרשה לעצמו להתבטא ככה מבלי שהוא יבין במטריה".

לסיכום, בניגוד למשתמע מדבריו של רוטמן, בעקבות הצטרפות לאמנת איסטנבול מדינות לא נדרשות להכניס לבתי הספר מערכי לימוד המחנכים לכך שאהבה רומנטית היא דבר איום ונורא המוביל לאלימות. דרישה כזו או משהו דומה לזה לא מופיעים באמנה. עם זאת, בדו"ח אחד מתוך 21 דו"חות מעקב שפירסם גוף הביקורת של האמנה, שבחן את הפעולות שנקטו המדינות ליישום האמנה, צוינה לחיוב סדנת לימודים שהכניסה ממשלת אנדורה לבתי ספר על יסודיים, שם עסקו התלמידים ב"ניתוח הבניות חברתיות", בהן אהבה רומנטית, וכיצד הן יכולות לתרום להנצחת סטריאוטיפים מגדריים ואלימות מגדרית. לכן דבריו של רוטמן מטעים.

תגובת ח"כ רוטמן: "שמח שבדיקת גלובס העלתה שהדוגמא שהשתמשתי בה לצעד שננקט בעקבות אמנת איסטנבול במדינה חברה (במקרה זה, אנדורה) אכן התרחשה. ההתנגדות לאלימות בכלל ולאלימות במשפחה או לאלימות כנגד נשים בפרט היא אבן יסוד של חברה חופשית.

מי שמנסה לרתום את ההתנגדות הזו לאלימות, לטובת אג'נדות רדיקליות, כדוגמת המלחמה באהבה רומנטית בטיעון שהיא עלולה לשחק תפקיד בהתפתחות מערכות יחסים פוגעניות, אינו מעוניין להילחם באלימות, אלא להרוס את יסודותיה של החברה.

בכנס מקיף בכנסת סקרנו עוד דוגמאות רבות נוספות למעורבותו של גוף הפיקוח של מועצת אירופה בבתי הספר ובתוכניות הלימודים של המדינות שאישרו את האמנה.

שמח על כך שבזכות פעילותי, נעצרה ההצטרפות של ישראל לאמנת איסטנבול. שבנוסף לכל הנזקים האחרים בתחומי המשפט וההגירה, הייתה משליטה את גוף הפיקוח, ה-GREVIO על מערכת החינוך בישראל ומקדמת אג'נדות פרוגרסיביות רדיקליות באמצעות מנגנון הפיקוח האינטנסיבי של ה-GREVIO".