ישראל וארה"ב ישקיעו מיליוני שקלים בפיתוח הדור הבא של מחשבי העל

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן חתמה אמש (ד') בארצות הברית על הסכם לשיתוף פעולה והשקעה משותפת במחקרים בתחום הקוואנטום, מה שנחשב הדור הבא של מחשבי העל.

במסגרת ההסכם ישראל תשקיע 20 מליון שקל וארצות הברית סכום כפול, במחקרים משותפים למדענים משתי המדינות. תחום מחשבי הקוואנטום נחשב לזה האמור לשנות ולשכלל את עולם המחשבים, בשל יכולות החישוב הגדולות פי כמה מהמחשבים הקיימים כיום. עם זאת, עדיין לא הגיעה פריצת הדרך המדעית-טכנולוגית שתהפוך את העקרונות של מכניקת הקוונטים ליישומיים ויעילים בתחום המחשבים.

לפי הערכות בשל יכולות העל הפוטנציאליות של מערכות המחשב הקוואנטי הוא יפתח את יכולות ההצפנה לתחומים כמו הקריפטו, וסייבר הגנתי והתקפי. ובשל החשיבות האסטרטגית שלו, ארצות הברית אינה נדיבה במיוחד לשיתופי פעולה בתחום הזה גם עם המדינות ידידותיה הגדולות ביותר ומכאן הייחודיות של ההסכם עם ישראל.

ההסכם נחתם במסגרת אירועי 50 שנה להקמת קרן המדע הדו לאומית ישראל ארצות הברית ה-BSF, המתקיימים באקדמיה הלאומית למדעים בוושינגטון בירת ארצות הברית. בחמישים שנותיה העניקה הקרן יותר ממיליארד דולר למחקרים משותפים אמריקאים-ישראליים בתחומים שונים ותקציבה השנתי כ-18 מיליון דולר. האירוע מציין גם 10 שנים לשותפות עם ה-NSF, שהינה הסוכנות של ממשל ארצות הברית לתמיכה במחקר בכל תחומי המדע ותקציבה השנתי 9 מיליארד דולר.

השרה אורית פרקש הכהן אמרה אמש כי "היעד שלי הוא להגדיל את המחקרים המשותפים בין ישראלים לאמריקאים בשנים הקרובות, ולכן בין היתר משרדי והמועצה לבטחון לאומי, עוסקים בחיזוק השת"פ הטכנולוגי בין המדינות במסגרת הצהרת ירושלים".

לדבריה, תכנית זאת תהווה מכפיל כוח בקידום שיתוף הפעולה המדעי-אזרחי בין ישראל לארה"ב ומנוע להשקעה הדדית של המדינות במדע וטכנולוגיה, וזאת על רקע הצהרת ירושלים שפורסמה לאחרונה בזמן ביקורו של נשיא ארה"ב ביידן לקידום דיאלוג אסטרטגי בין המדינות בנושא מדע וטכנולוגיה.

פרופ' אנטון פוסט, מנהל הקרן הדו לאומית BSF אמר כי טכנולוגיות קוואנטום נמצאות בראש סדר העדיפות הלאומית של המדינות וההסכם החדש יבטיח את התחרותיות של ישראל בתחום.

בין מקבלי מענקי ה-BSF לאורך השנים 48 חוקרים זוכי פרסי נובל ופרסים ביניהם הפרופסורים דן שכטמן, עדה יונת, רוברט ג'יי אומן, אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו. עשרות חוקרים נוספים בוגרי הקרן קיבלו פרסים יוקרתיים נוספים לאורך השנים, כגון: פרס טיורינג, מדליית פילדס, פרס וולף, פרס אבל (במתמטיקה) ואחרים.

בין הדוגמאות הבולטות להשפעה משמעותית של מחקרי BSF: בהמשך למחקר במימון הקרן של פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון, יוצר בהמשך הסטייק המתורבת הראשון בעולם בגודל מלא, ע"י חברת "אלף פארמס" הישראלית. הקרן שיחקה גם תפקיד מרכזי בשימוש בטכנולוגיית ה-PET-CT לצורך גילוי סרטן, בעקבות מחקר פורץ דרך של פרופ' שלמה רוזן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מייקל וולש מאוניברסיטת וושינגטון. תוצאות מחקרם, שבוצע בתמיכת ה-BSF, אומצו ע"י המכונים הלאומיים לבריאות ועל ידי התעשייה לשם פיתוח השיטה.