הכותב הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן הון הסיכון אלף

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ"

פרשת נִצָּבִים, השמינית בספר דברים, נקראת תמיד בבתי הכנסת בשבת שלפני ראש השנה. הפרשה עוסקת בברית המאגדת את עם ישראל, וחוזה את חטאיו ואת חורבן הארץ: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹקי אֲבֹתָם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים כ"ט, כ"א־כ"ד).

סדום הייתה אימפריה משגשגת. מלכי האזור לטשו את עיניהם למשאבים, עתודות המזון והמינרלים שבריבונותה. אלא שחברת השפע של סדום הפכה למופת של הרס. למה הצלחתה הכלכלית נגדעה? ולמה חשוב לחזור לאירועים אלו על סף הכניסה לארץ?

כל חלקי החברה תורמים להצלחה

בפתיחת הפרשה קיימת כפילות בתיאור העומדים בברית: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כ"ט, ט־י). בהתחלה נאמר: "כֻּלְּכֶם" ואז ממשיך הפסוק לפרט קבוצות שונות בתוך העם: מראשי־העם, הזקנים והשוטרים ועד לחוטבי העצים ושואבי המים הנמצאים בעשירונים התחתונים.

בראי התורה, הכפילות נועדה להדגיש שכל חלקי החברה תורמים להצלחתה. כולם חייבים להיות חלק מברית השפע, אחרת המדינה תידרדר. לפי המתואר בנביא, סדום ושכנותיה הושמדו בדיוק בגלל אנוכיות: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יחזקאל ט"ז, מ"ט).

בסדום היה שובע ושלוה אבל כל אחד דאג לעצמו. נראה שהמנהיגים לא מילאו את תפקידם כראוי. כפי שהכלכלנים זוכי פרס נובל ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר תיארו: "תפקידה של הממשלה, כמו תפקידם של ההורים, הוא להכין את הבמה. הבמה חייבת לאפשר את מלוא מרחב הקפיטליזם. אולם, היא חייבת גם להוות משקל נגד לקיצוניות המתפתחת בגלל הרוחות הבהמיות שלנו".

כלכלה בריאה תלויה בערכים טובים

כלכלה בריאה וערכים טובים תומכים זה בזה. אם הנורמה תתיר לגנוב, זה יגרום נזק עצום לכלכלה; כולם ישקיעו משאבים בהגנות וביצורים ולא בפיתוח העושר. במקום להגדיל את היקף הייצור, יפתחו פרקטיקות גניבה ומריבה על המשאבים הקיימים.

עקרון זה נכון לכל פרקטיקה שבה מרוויחים אחד על חשבון השני במקום אחד עם השני. כדי לקדם צמיחה כלכלית המנהיגות חייבת להטמיע את ערכי הברית הכלכלית־חברתית ולפקח על שמירתה. הברית מבוססת על מעט רגולציה אבל אכיפה גבוהה. זה המתכון לאמון בין השחקנים. האמון הוא הגריז הכלכלי.

בהתאם לכך, ערב הכניסה לארץ, הפרשה מדגישה שפונקציית ההצלחה היא דו־ראשית: בעלי תפקידים שונים העושים את עבודתם המקצועית נאמנה, ושעושים זאת בראש ובראשונה עבור "כֻּלְּכֶם". לעומת זאת, ראשי ציבור שדואגים להטבות מגזריות־שבטיות ומשריינים את חלקם בעוגה בתקופת בחירות, פורמים את הלכידות החברתית ומובילים את המדינה למשבר כלכלי ואזרחי.

הפרשה מזהירה שאם התשתית האנושית־חברתית מתפרקת, גם אם הנתונים מראים צמיחה - הכלכלה בסכנה. בתפילה לשנה טובה.