החזון של מח'לוף אביטאן לממשלה אחת שתנהל את כל העולם

ד"ר שוֹעִי רז הוא חוקר ומלמד פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב; יוצר, מתרגם, עורך ובלוגר 

"נבחר מקום בכדור הארץ שיהיה אקלימו טוב ונבנה בו מדינה יפה שתהיה בירת הכדור. ובה ידורו בקביעות כל ראש אומה וכל מבחירי חכמי החכמות והמלאכות שבכדור. וכל ראש יביא איתו לבירה סך חיל וכלי נשק. וקֶצב אחד שוה לכל האומות ושֵׁם ומלבוש אחד לכולם.

חילֵי ונשקֵי הבירה העולמית. והראשים - אלה שבבירה, לא ישגיחו עוד כל אחד על ארצו ואומתוֹ. אלא ישיגו בשכלם כאילו הבורא שְׁלָחָם מִשַּׁמַימה ארצהּ. להשגיח על כל האנושות באיך ובמה יוטב חומרם ורוחם. בלא נטיה זולתית. שיהיה הכדור כמדינה והבירה כעיריה. שתהיה מגמת הראשים והחכמים שבבירה, נקודה אחת, שהיא להנהיגם ולהשכילם. להיות כל שערי החיים החומריים וכל פתחי החיים הרוחניים פתוחים לכל אישיי הַמְּדַבֵּר. בלא ניגוד זה לזה, שאם לא יהיה בסיס קיים ועומד לחומרו ולרוחו של הַמְּדַבֵּר, לא ישיג אושרו מעולם.

("בניין העולם ובריאת האדם החדש", אוטופיה מקזבלנקה: כתבי מח'לוף אביטאן, עורכת: יעל דקל, אחרית דבר: דוד גדג', רעב ספרים: באר שבע 2016, עמוד 73)

האדם הלוגי של מח'לוף אביטאן

דברים אלו נכתבו ב־1947, בעקבות מלחמת העולם השניה, ע"י הפילוסוף היהודי־מרוקאי מח'לוף אביטאן, וביטאו תקווה להקמת ממשלה עולמית בעיר בירה עולמית שתפעל למען הטבת תנאי חומר ורוח והשוואתם בין כל תושבי כדור הארץ.

אביטאן מזכיר את המושג "אישיי הַמְּדַבֵֹּר", מעין תרגום למושג "אַלְאִנְסַאן אַלְנﱠאטִק" - האדם בעל היכולות הרציונל־אנליטיות והחשיבה הלוגית־הגיונית, שהיא היסוד המייחד את האדם משאר בעלי־החיים, אצל הפילוסופים הערביים והיהודיים בימי הביניים. על פי אביטאן, האדם זקוק לסביבה שתנאיה יאפשרו לו להביא את כוחות הלמידה, החשיבה, הניתוח והתובנה שלו לידי התפתחות מיטבית.

סביבה שבה רווחוֹת עריצות, שחיתות, מגיפות, מלחמות ורעב, למשל, תרחיק את האדם מהַיעד. לפיכך, לשיטתו, נחוצה ממשלה עולמית.

רעיון מדינת העולם, מאריסטו ועד אביטאן

איזכור ה"מדינה" בדברי אביטאן מכוון למדינה̈ (עיר - בערבית) ולמסורת הפּוֹליס, עיר־המדינה היוונית, שהזכירו אפלטון ואריסטו בחיבוריהם הפוליטיים, הדומים אך שונים. בחיבורו "פּוֹלִיטֵיאַה" אפלטון הציג עיר-מדינה מעמדית והיררכית שבראשה עומד מלך־פילוסוף, בעוד אריסטו נטה בחיבוריו המאוחרים לחברה המבוססת על הסכם בין משתתפיה, ללא איזכור לקיומו של 'מלך' כהכרח פוליטי.

אחד המקורות המשמעותיים לאוטופיית מדינת־העולם נמצא באגרת "פסאודו־אריסטוטלית" - כלומר, מיוחסת לאריסטו אבל לא הוא מחברהּ - שנכתבה בערבית, וייצגה כביכול תכתובת בינו ובין תלמידו, אלכסנדר הגדול. באגרת הביע אריסטו תקווה להסכם בין אומות על מלך או הנהגה יחידים, שימנעו מלחמות ויבטיחו אושר, ביטחון ושלווה בכל מקום.

בימי הביניים המשיכו פילוסופים ערביים כגון אבו נאצר אלפאראבי ואבו באכר אבן באג'ה את תפיסת המלך־הפילוסוף והמחשבה אודות חברה פוליטית המיטיבה עם כל אזרחיה, והם חשובים כרקע להבנת כתבי אביטאן.

הסכם קלוג־בריאן והצעת אלברט איינשטיין לממשלה עולמית

רעיון הממשלה העולמית כמעט וקרם עור וגידים בהסכם קלוג-בריאן, שנחתם ב־1928 לאחר מלחמת העולם הראשונה. ההסכם אסר על המדינות החותמות לצאת למלחמות אלא למטרת הגנה עצמית, ובאישור שאר החברות, ונחתם על ידי כל המעצמות שלקחו חלק במלחמת העולם הראשונה. ברם, פחות מארבע שנים אחר־כך, עלתה בגרמניה המפלגה הנאצית לשלטון, ובכך התפוגגה התקווה לייסוד מציאות נטולת מלחמות פוליטיות.

הפיזיקאי היהודי אלברט איינשטיין, שהיה כמעט בעל־כורחו מאבות פצצת האטום, חרד מפני האפשרות שמרוץ החימוש בין המעצמות לאחר מלחמת העולם השנייה יניב מלחמה גרעינית.

לפיכך, במאמרו "מלחמת אטום או שלום" הציע להקים ממשלה עולמית בראשות שלוש המעצמות הצבאיות: ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה אשר יישאו ויתנו על פרטי חוקת־ההסכמה המשותפת, ולאחר מכן יזמינו מדינות קטנות יותר להצטרף לממשלה החדשה. המדינות הקטנות תוכלנה לסרב להזמנה, ובתנאי שתישמר זכותן לחוש עצמן בטוחות, גם אם יסרבו.

האם פחד המלחמה גובר על החשש מעריצות ממשלה עולמית

אביטאן וקודמיו הפילוסופיים התעלמו לחלוטין מכך שמציאות שבהּ מנסים לפתח את כל האומות בקצב שווה ובדרך מוסכמת אחת עשויה למחוק תרבויות, לאומים, דתות, מנהגים, ריטואלים ואופני חשיבה ייחודיים של קבוצות ושל יחידים.

לעומתם, היה זה איינשטיין שכן התייחס לכך בקצרה וחתם את מאמרו באמירה מפוכחת, לפיה הוא אמנם חושש מעריצותהּ של ממשלה עולמית, אבל עוד יותר מכך הוא מפחד מהמלחמות.

הבאתי את דברי אביטאן ואיינשטיין, בסימן דברי תפילת ראש השנה ויום הכיפורים: "ְויֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם", על מנת לעורר מחשבה: כיצד ניתן להיעשות אגודה כלל-אנושית, והאם בכלל ישנה אפשרות כזאת.