המדינה מאפשרת הפרדה מגדרית בתואר הראשון אך לא בתואר שני?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: משה ארבל
מפלגה: ש"ס
פלטפורמה: ספי עובדיה ויניר קוזין, גל"צ
תאריך: 11.09.22
ציטוט: "אך ורק התואר הראשון הוא בהפרדה, זה מה שמותר. תואר שני בהפרדה אי אפשר"
ציון: נכון ברובו

קמפיין "רעבים לשינוי" של מפלגת ש"ס לקראת הבחירות הקרובות מנסה לצייר אותה כמפלגה החברתית היחידה בישראל שדואגת לביטחון תזונתי לעניים באמצעות חלוקת כרטיסי מזון נטענים. ח"כ משה ארבל  התראיין בתכנית של ספי עובדיה ויניר קוזין בגלי צה"ל על כך והסביר את החשיבות של כרטיסי המזון. בתגובה אמרו המראיינים כי ש"ס דואגת לבוחריה לדגים במקום לתת להם חכות כך שבעתיד לא יצטרכו סיוע מהמדינה, ובהקשר זה הזכירו את עניין לימודי הליבה. ארבל, בעצמו דוקטורנט למשפטים, ענה כי הם דווקא לומדים לימודי ליבה והבעיה היא בהשכלה הגבוהה ובכך שהמדינה מאפשרת רק תואר ראשון בהפרדה: "אך ורק תואר ראשון בהפרדה. זה מה שמותר. תואר שני בהפרדה אי אפשר".

בשנת 2021 התקבלה פסיקת בג"ץ בנושא לפיה מותרת הפרדה בין גברים לנשים בתואר ראשון בלבד, אך לא בתארים מתקדמים יותר וכי ההפרדה תתקיים אך ורק בכיתות ולא במרחבים הציבוריים. ההחלטה מדברת על איזונים בין "לאפשר שילוב טוב יותר של בני ובנות החברה החרדית בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל" ובין שמירה על ה"ערכים הכלליים של הציבור - וביניהם איסור על הפליה מחמת מגדר". הסיבות בגללן החליט בג"ץ לאפשר הפרדה בתואר ראשון אך לא בשני ובשלישי הן שבתארים מתקדמים "מדובר במספרים קטנים יותר ובדרישות גבוהות יותר".

עוד קודם לפסיקת בג"ץ, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) האריכה את התכנית הרב-שנתית לשילוב חרדים באקדמיה לפיה הפרדה מגדרית תתקיים רק בתואר ראשון וכן שפתיחת אופציה ללימודים בהפרדה היא וולונטרית, כלומר, מוסד הלימודים יחליט אם ברצונו לאפשר מסלול כזה. ההחלטה התבססה בין היתר על חוות דעת שנכתבה ע"י ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בה הם ממליצים לאפשר הפרדה בתואר הבסיסי (תואר ראשון) בלבד וזאת לאור השוני המהותי לדבריהם בין תואר בסיסי לתארים מתקדמים. הם מונים מספר הבדלים שעומדים בבסיס המלצתם, ביניהם העובדה שהתואר הראשון מאפשר כניסה לעולם העבודה הכללי, בעוד התואר השני והשלישי הם מחקריים יותר; העובדה כי עם היציאה לעולם העבודה הכללי החרדים נחשפים לעירוב מגדרי ולכן משלב זה ההפרדה יותר פוגעת בזכויות הנשים מאשר שומרת על זכויות החרדים; וכן העובדה שלימודים לתואר שני הם בהיקפים מצומצמים יותר ולכן החשיפה מועטה יחסית.

ד"ר מלאך, אליו פנינו באופן אישי לגבי הסוגיה, חידד את המצב בפועל: "עקרונית ההפרדה מותרת בתארים ראשונים בלבד אם כי ישנם מספר מסלולים לתארים שניים שפעלו עוד לפני שנקבעה המדיניות הזו ולכן הן קיבלו אישור להמשיך ולקיים אותם". הסתכלנו באתר מכללת בני ברק החרדית למשל, ואכן יש שם מספר מסלולים לתואר שני לנשים (הפרעות בתקשורת, עבודה סוציאלית, סיעוד, ייעוץ חינוכי, טיפול באומנות ופסיכודרמה) ומספר נמוך יותר של תארים שניים לגברים (עבודה סוציאלית, סיעוד, ייעוץ חינוכי ופסיכודרמה). חלק מהתארים, כמו למשל, תואר שני בעבודה סוציאלית, הינם מטעם אוניברסיטת חיפה, אך נלמדים במכללה בבני ברק. ישנם עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה המיועדים לאוכלוסיה החרדית ומאפשרים תואר שני בהפרדה, לעיתים בחסות אוניברסיטה כלשהי, אך מגוון האפשרויות מצומצם מאוד. לעומת זאת, מגוון האפשרויות לתואר ראשון בהפרדה גדול הרבה יותר וכולל מקצועות טכנולוגיים כמו הנדסה, ביוטכנולוגיה ומחשבים, בנוסף על מקצועות מתחום מדעי החברה (כלכלה, משפטים ועוד) וכמובן לימודים הומניים (כמו חינוך, עבודה סוציאלית וכדומה). גם כאן הלימודים מתקיימים בעיקרם במכללות או קמפוסים ייעודיים ולא בקמפוסים המרכזיים, גם כאשר אוניברסיטה כזו או אחרת נותנת חסות למסלול לימודים מסויים.

מטעמו של ח״כ ארבל נמסר כי "הוא הצביע על עמדת המדינה ופסיקת בג״צ שצמצמה מאוד וכמעט ביטלה את האפשרות וביחס לפקולטות שהתואר בהן רלוונטי לתעסוקה איכותית, כגון מנהל עסקים ומשפטים שבהן אין שום אפשרות לתואר שני ושלישי בהפרדה במדינת ישראל גם במוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה - מגמה המעידה על אי הכרה-ברב תרבותיות ורצון לחנך את הציבור החרדי יותר מאשר לשלבו בתעסוקה איכותית".

לסיכום, פסיקת בג"ץ מ-2021 מאפשרת קיום לימודים אקדמיים בהפרדה בתואר ראשון בלבד, אך לא בתארים מתקדמים יותר. עם זאת, ישנם מספר מסלולים מועט מאוד לתואר שני שנלמד בהפרדה טרם ההחלטה ואושר להמשיכם בהפרדה גם כיום. לכן דבריו של ארבל נכונים ברובם.