"כל מי שנכנס אומר וואו": ביקור במוזיאון מגדל דוד בירושלים

איפה אנחנו:

במוזיאון מגדל דוד, אתר היסטורי ארכיאולוגי וסמל ירושלמי. מועסקים בו 50 עובדים ובימי השיא, לפני הקורונה, ביקרו בו 600 אלף איש בשנה.

משתתפים בשיחה:

ממדוח טרשאן, 63, נשוי + 5. אחראי צוות הניקיון. 39.5 שנים במוזיאון
נטלי פלאים, 37, נשואה + 3 (הרביעית בדרך). קופאית ראשית. 5 שנים במוזיאון
ענבל שמעון, 34, נשואה + 3. תחקירנית היסטורית. 8 שנים במוזיאון

• בשטח 32 מ"ר בלבד: בכמה נמכרה דירה באחד האזורים המבוקשים בירושלים?
• החלטת ועדת הערר בירושלים על היטל ההשבחה היא מהפכנית ורלוונטית לתוכניות רבות  

על מה מדברים?

מאיפה באנו: "אני פה כמעט 40 שנה", מספר ממדוח, "הייתי ילד כשהגעתי ועכשיו אני הכי ותיק. זה הבית השני שלי, אני מכיר כל חור בקיר וכל סדק, ויש לי פה ילדים ונכדים". נטלי הגיעה אחרי ארבע שנים שבהן גידלה את בתה הבכורה: "התאהבתי במקום". ענבל הייתה מורת דרך באזור ירושלים 20 שנה, אבל "רק כשהגעתי לכאן הרגשתי שאני מכירה את המוזיאון בפעם הראשונה".

בוקר: ממדוח קם כל בוקר ב-4:30 להתפלל, אוכל ארוחת בוקר של "פיתה עם שמן זית וזעתר" וב-6:30 כבר מתייצב במוזיאון. נטלי מגיעה לאחרונה מהר יותר, כי "נפתח כביש 16 החדש, אז לוקח לי חצי שעה במקום 50 דקות". היא נכנסת דרך שער יפו לעיר העתיקה: "יש קסם בהליכה הזאת". ענבל יוצאת לפני הפקקים: "אין לי את העניין הזה של חייבת קפה בבוקר, אז אני ישר עוברת על מיילים".

אבדות ומציאות: צוות הניקיון של ממדוח מוצא לא פעם חפצים שאנשים שוכחים ברחבי המוזיאון. "פעם אחת מצאנו תיק זרוק במצודה, ושמרתי אותו אצלי", הוא מספר, "אחרי כמה שעות ראיתי אדם מסתובב בלחץ ומחפש משהו, הבנתי שזה שלו והחזרתי לו את התיק. רק אז הוא סיפר לי שיש לו שם 3,000 יורו". הוא אגב רצה להזמין את הצוות לארוחת ערב לאות תודה, אבל ממדוח סירב בנימוס.

התפעלות: הכניסה למגדל דוד היא דרך שערי עץ ענקיים, שאחריהם נגלה למבקרים עולם אחר: "זה אחד המקומות הכי יפים בארץ", אומרת ענבל, "ואין כמעט מבקר שעובר את השער ולא אומר 'וואו'". גם נטלי לא מפסיקה להתפעל: "כשנכנסים מיד רואים את החפיר והחצר עם המזרקה והשער הגדול, זה מאוד מרשים".

קורונה: "היו פה שנתיים מאוד קשות, הייתי מסתכל על המקום הריק ובוכה", נזכר ממדוח בימי המגפה. נטלי, שמגדירה את עצמה כ"פנים שמאחורי חלון הכרטיסים", מרגישה שהתקופה הזאת כבר מאחוריהם: "אין לנו שעות מתות".

אינסטגרם: ענבל מודה ש"כל המצודה היא אינסטגרמית, והיא היחידה בישראל שהיא שלמה ולא הרוסה", אבל יש נקודה אחת שעולה על כולן: "התצפית מהמצודה, שממנה רואים את ירושלים ב-360 מעלות. הרבה מגיעים אלינו רק כדי להצטלם פה, ויש לא מעט הצעות נישואים".

מדרגות: כדי להגיע לתצפית המדוברת, צריך לטפס 100 מדרגות. ממדוח מספר שפעם הוא היה עולה לשם ארבע פעמים ביום, אבל היום כבר שולח את העובדים: "אני עדיין עולה לפעמים כדי לראות שנקי".

רוח הזמן: ענבל היא חלק מצוות ההיסטוריונים שאחראים על חידוש תצוגות המוזיאון: "אחרי 30 שנה הוחלט להכניס טכנולוגיה ולהגביר קצב. מוזיאון זה לא ספר, אנשים לא יעמדו פה לקרוא טקסטים ארוכים. אם אנחנו יוצרים סרטון של 3 דקות על אירוע היסטורי, צריך להכניס לתוך ה-3 דקות האלה מאות שנים. כל משפט עובר ייעוץ הלוך ושוב ותשע עיניים. אני מאוד נהנית מהתהליך ואנחנו בדרך לעידן חדש".