מה יעשה הפד בהחלטה הבאה? זו בכלל לא השאלה החשובה

בפעם הרביעית ברציפות מאז יוני, הפדרל ריזרב העלה הערב (ד') את הריבית בארה"ב בקפיצה אגרסיבית של 0.75%. זו כבר אולי נראית כמו העלאת ריבית סטנדרטית, אבל צריך לזכור שהפד פתח במסע העלאות הריבית שלו רק במרץ השנה. אז, הריבית עמדה על רמה אפסית. אחרי החלטת הפד הערב, הריבית בארה"ב כבר בגבול עליון של 4%. במצטבר, זה זינוק דרמטי של 3.75%, תוך זמן קצר. הוא טילטל כמובן את השווקים השנה, והורגש הרחק מגבולות ארה"ב. והיד של הפד עוד נטויה. הריבית תמשיך לעלות, וגבוה יותר מההערכות הקודמות. 

● האינדיקטור האמריקאי למיתון מופיע בישראל, ולא בטוח שזה סימן רע
● הדילמה באירופה: האם להתמודד עם האינפלציה בצעדי צנע או בהעמקת החוב? 

במסיבת העיתונאים שקיים אחרי הודעת הפד, הבהיר היו"ר ג'רום פאוול שיש עוד כברת דרך ארוכה לפני שהבנק המרכזי יסיים להעלות את הריבית. רצף ההעלאות המהירות עד כה הן מבחינתו "תוכנית טובה ומוצלחת". אבל האם הפד ימשיך באותו קצב מסחרר, או שפאוול וחבריו מתכוננים להאטה אולי כבר בהחלטה הבאה שלהם, בדצמבר? כאשר נשאל בנושא, פאוול דווקא השאיר מקום לעוד העלאת ריבית של 0.75% בדצמבר, בניגוד לציפיות. ייתכן שההאטה בקצב תגיע רק בתחילת השנה הבאה.

אבל יותר מזה: להאט או לא להאט? זו בכלל לא השאלה. לפי פאוול יש שתי שאלות הרבה יותר חשובות בשלב הנוכחי. הראשונה היא עד כמה להעלות את הריבית. בספטמבר פאוול וחבריו לוועדת השווקים הפתוחים של הפד, שאחראית על המדיניות המוניטרית, העריכו שהריבית תגיע בשנה הבאה לכ-4.6%. אבל עכשיו פאוול מעריך שהרמה הסופית שלה תהיה גבוהה יותר. בשלב הזה, פאוול הבהיר, מוקדם מדי "לחשוב או לדבר" בכלל על עצירת העלאות הריבית. 

כלומר, פחות חשוב באיזה קצב להעלות את הריבית, ויותר חשוב עד לאיזה רמה להעלות אותה. ואז, בשלב הבא, תעלה השאלה של כמה זמן להשאיר את הריבית ברמה הסופית שלה. אבל אנחנו לא שם.

בינתיים, האינפלציה בארה"ב פשוט גבוהה מדי

הסיבה להעלאת הריבית הנוכחית ברורה: האינפלציה בארה"ב פשוט גבוהה מדי, כמו שפאוול ניסח זאת בעבר. כך למשל, מדד מחירי הוצאות הצרכן, שהתפרסם בסוף השבוע, עלה ב-6.2% ב-12 החודשים האחרונים, וגם אם מנכים ממנו את מחירי המזון והדלק, הוא עדיין רשם עלייה של 5.1% בשנה. זאת בעיה רצינית עבור הפד. 

אבל מנגד, אפשר לכאורה למנות שורה של סיבות טובות לכך שכדאי לפד להוריד קצת את הרגל מהגז. ראשית כל, לוקח זמן עד שהעלאות הריבית משפיעות על הכלכלה, ויש סיבות להאמין שהעלאות הריבית עדיין לא באות לידי ביטוי בנתוני האינפלציה. כך נוצרת סכנה שהפד יעלה את הריבית יותר מדי - וישלח את המשק האמריקאי למיתון מיותר. ולא רק אותו: שורת קולות, כולל האו"ם, הזהירו שהפד עלול לגרום למיתון עולמי במסע העלאות הריבית שלו. 

לפאוול היו תשובות: קודם כל, אין סיבה לחשוב שהריבית עלתה מדי. ומבחינתו, אם יסתבר שהפד העלה את הריבית יותר מדי וגרם למיתון, יש לו דרכים לעזור למשק. אבל המחיר של טעות בכיוון השני, שבה הפד לא משתלט בזמן על האינפלציה, יהיה כבד הרבה יותר. הוא ידרוש מהפד להאט הרבה יותר את הכלכלה, אחרי שהאינפלציה כבר תכה בה שורש. וזה היה גם הקו שלו בנוגע לשאר העולם, שמשלם את הריביות הגבוהות והדולר החזק: בטווח הארוך, יציבות מחירים בארה"ב היא דבר טוב לכולם.

בראיון לגלובס, הכלכלנית קלאודיה סאהם, בעצמה יוצאת הפד, הזהירה השבוע שייתכן שמה ש"יישבר" ראשון הוא לא הכלכלה, אלא השווקים הפיננסיים. בריטניה, שבה נקלעו קרנות הפנסיה לקשיי נזילות בחודש שעבר, עשוייה להיות תמרור אזהרה. לפחות בשוק הדיור האמריקאי, פאוול לא מזהה סכנה. 

לסיכום, פאוול נשאל כמו תמיד האם עדיין יש תקווה כלשהי ל"נחיתה" רכה, כלומר להשתלטות על האינפלציה בלי מיתון. חוזקו של שוק העבודה האמריקאי אומר שהחלון לנחיתה כזאת עדיין קיים, לפי יו"ר הפד. אבל הוא הולך ונעשה צר יותר. והסיבה לכך פשוטה: האינפלציה לא ירדה.