נחתם הסכם העקרונות על הזכויות הכלכליות של ישראל במאגר צידון

מסמך העקרונות קובע מתווה לעבודה משותפת של הצדדים עד לחתימה על הסכם מפורט שיכלול את התמורה הכלכלית • המסמך קובע קווים מנחים לקביעת התמורה הכלכלית, אבל לא את התמורה עצמה

אסדת כריש / צילום: אנרג'יאן
אסדת כריש / צילום: אנרג'יאן

בהמשך להחלטת הממשלה בנושא "אישור ההסכם על הגבול הימי בין מדינת ישראל ולבנון", נחתם אתמול (ב') מסמך עקרונות בין ישראל לחברת TotalEnergies הצרפתית וחברת ENI האיטלקית המחזיקות ברישיון לפיתוח בלוק 9 בלבנון.

מסמך העקרונות קובע מתווה לעבודה משותפת של הצדדים עד לחתימה על הסכם מפורט שיכלול את התמורה הכלכלית. מכיוון שעדיין לא בוצעה אקספלורציה במאגר צידון, ולצדדים לא ידוע היקף הגז הטבעי במאגר, מסמך העקרונות קובע קווים מנחים לקביעת התמורה הכלכלית, אבל לא את התמורה עצמה.

עתה, עם חתימת מסמך העקרונות, יחל הקונצורסיום בתהליך האקספלורציה ובמקרה של גילוי גז טבעי - בניית תוכנית כלכלית לפיתוח המאגר. עם סיום השלב הזה, ייחתם הסכם מפורט שיעגן את התמורה הכלכלית שתקבל ישראל, ורק לאחריו ניתן יהיה לפתח את המאגר למטרות מסחריות.

במסמך שנחתם נקבע שוב, בהתאם להסכם המדיני, כי לא יהיה פיתוח של המאגר לפני חתימה על הסכם מפורט והעברת התמורה בגינו לישראל. חברות האנרגיה ישתפו את כלל המידע הנוגע למאגר עם ישראל ע"פ המנגנון שנקבע בהסכם המדיני.

עוד נקבע כי ככל שיידרשו פעולות מדרום לקו הגבול, קרי בשטח ישראל, על מנת למצות את פיתוח המאגר, הקונצורסיום יפעל בכפוף לחוק והרגולציה הישראלית.

במשרד האנרגיה מעריכים כי תהליך האקספלורציה עשוי לארוך עד 4 שנים ועוד שנה שנתיים לניתוח וקביעת תוכנית פיתוח מקיפה ומסגרת כלכלית. אחריה אמור להיחתם ההסכם הסופי וגם התשלום הראשון לישראל.

סעיף חשוב במסמך העקרונות הוא סעיף פתרון המחלוקות. לפיו, לאחר קידוחי האקספלורציה, טוטאל תבצע הערכה לקביעת גודל המאגר ופריסתו. ככל ויהיו אי הסכמות בנושא זה, יועץ מומחה מוסכם יסייע בהכרעה. מדובר בנוהל מקובל בענף האנרגיה העולמי בין חברות ובין מדינות.

בסופו של דבר אין עדיין סגירה לגבי ההחלטה על קביעת התמורה/ הפיצויים לישראל - במסמך נאמר כי מנגנון קביעת התמורה ייקבע בהסכם המפורט, רק לאחר קבלת כל המידע אודות השדה וגם על הנהלים והחוקים בלבנון, שעל פיהם ישלמו החברות את התמלוגים והמסים ללבנון.

כאן נעוצה אחת מהבעיות העיקריות, שבעצם נדחתה עד לאחר הקביעה לגבי כמות הגז שבשדה. המחלוקת כאן מורכבת בשל השוני בין החקיקה והנהלים בלבנון לאלה של ישראל וביכולתה של לבנון לגבות מהחברות תמלוגים שימעיטו מאוד את רווחיהן ואת הנתח שתקבל ישראל.

חברת ENI האיטלקית, הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת איטליה, עיכבה את החתימה שאמורה הייתה לקרות לפני ישיבת הממשלה שאישרה את ההסכם, בטרם הבחירות, אבל לאחר הבהרות שקיבלה וגם לחצים מדיניים, נתנה את הסכמתה.

ליאור שילת, מנכל משרד האנרגיה אמר כי "בעקבות ההסכם המדיני עם לבנון פעלנו להבטיח את הזכויות הכלכליות של ישראל במאגר הפוטנציאלי בין שתי המדינות. הסכם העקרונות שחתמנו, וההסכם המפורט שיבוא אחריו אם יתגלה גז טבעי במאגר, יאפשרו פיתוח של מאגר חוצה גבולות בין מדינות אויב, אירוע יוצא דופן בשוק האנרגיה העולמי".